שטיפת מוח

עיצוב בכפייה של תפיסת המציאות

שטיפת מוח (באנגלית: Brainwashing) היא מונח שמתאר שליטה על התנהגותו ופעולותיו של אדם בניגוד לרצונו, על ידי עיצוב בכפייה של תפיסת המציאות שלו, אמונותיו, שיפוטו, או חינוכו מחדש תחת כפייה. במקרים קיצוניים, שטיפת מוח עשויה להוביל לשינוי מהותי של מערכת אמונותיו, עמדותיו והתנהגותו של אדם, כך שזהותו משתנה כליל. במקרים פחות קיצוניים ניתן לראות בשטיפת מוח כפייה לראות חלק מהמציאות באופן שונה, למטרת ביצוע פעולה אותה לא היה מבצע אותו אדם מרצונו החופשי. שטיפת מוח עושה שימוש בעינויים, היפנוזה, סמים פסיכואקטיביים ומניפולציות פסיכולוגיות, תוך דריסת תפישת עולמו הקודמת של האדם. בהקשרים מסוימים ניתן להתבונן בשטיפת מוח בתור גרסה חודרנית ותוקפנית ביותר של אינדוקטרינציה.

תיאור סאטירי של שטיפת מוח

על אף הפרסום הרב שניתן ל"שטיפת מוח" ככלי לשינוי תודעה בידי מדינות או גופים פוליטיים אחרים, ממחקרים שנעשו ב"שטופי מוח" שבויים התברר כי השפעת השינוי האידאולוגי הרצוי התפוגגה במהירות אחרי שחרורם מהשבי. לתאוריה העומדת ביסוד הניסיונות ל"שטיפת מוח" אין יסוד מדעי מבוסס[דרוש מקור].

היסטוריה עריכה

על פי דיווחו של מרקו פולו השתמשו החששיון בשטיפת מוח, בה סיממו את המתנקש המיועד, הביאו לו עינוגים שונים ואז הבטיחו לו את אותו גן עדן אם יבצע משימת התאבדות. המונח "שטיפת מוח" הומצא מאות שנים לאחר מכן: מקורו במושג הסיני צִ'י נָאוֹ (洗脑) שפירושו "לשטוף את המוח". הניסיון המתועד הראשון ל"שטיפת מוח" ננקט על ידי הקומוניסטים בסין במסגרת מה שכינו "בנייה מחדש" (改造) של צורות החשיבה הפיאודליות, כביכול, ששררו אצל סינים בתקופות שלפני המהפכה הקומוניסטית בסין. המונח זכה לתפוצה רחבה לאחר שבמהלך מלחמת קוריאה בשנות החמישים של המאה העשרים דווח על מספר רב של שבויים אמריקניים, שאימצו את הרעיון הקומוניסטי אחרי שעונו בעת שביים בשיטות כמו מניעת שינה. מטרתם העיקרית של הסינים הייתה להקטין את מספר השומרים הנדרש כדי להשגיח על השבויים.

מחנות חינוך מחדש עריכה

החל מאמצע המאה ה־20 מספר מדינות אסייתיות קומוניסטיות, או בעלות זיקה קומוניסטית, החלו להפעיל מחנות חינוך מחדש. באופן מוצהר מחנות אלו משמשים למטרות שונות כמו חינוך או מלחמה בטרור, אולם יש בין הנציגים של השוהים במחנות כאלו הרואים בכך ניסיון לשטיפת מוח[1].

הרפובליקה העממית של סין מפעילה מחנות חינוך מחדש באזור שינג'יאנג, ואלו מיועדים באופן מוצהר למטרות "חינוך והכשרה מקצועית" וכן "להתמודד עם טרור ולהקל על העוני", אולם תזכיר לניהול המחנות שהודלף לתקשורת המערבית הראה שחלק מההנחיות היו "לקדם את החרטה וההודאה של התלמידים כדי שיבינו לעומק את האופי הבלתי חוקי, הפלילי והמסוכן של פעילותם בעבר ... לאלו מביניהם שיש הבנות מעורפלות, עמדות שליליות או אפילו תחושות של התנגדות... יש להמשיך חינוך לטרנספורמציה כדי להבטיח שהתוצאות יושגו". למעלה ממיליון אויגורים שהו במחנות אלו[1][2].

בשנת 1975, בתום מלחמת וייטנאם, נשלחו הגברים של דרום וייטנאם למחנות חינוך מחדש על מנת "ללמוד על דרכי הממשלה החדשה". נאמר לגברים שהשהות במתקן עתידה להימשך לכל היותר שבועיים, אולם בפועל רבים מהם מצאו עצמם שם במשך שנים. המטרה המוצהרת אמנם הייתה עיצוב מחדש של ערכיהם של השוהים במחנה, אולם על פי עדויות ניצולים, מטרה זו נזנחה בפועל ועל פניה עסקו השוהים במחנה בעבודות בכפייה[3]. גם בקוריאה הצפונית המצב דומה, כאשר מחנות חינוך מחדש משמשים בפועל כמחנות לעבודות כפייה עבור אלו שביצעו, על פי רשויות החוק, פעולות "נגד המדינה", וכן לעיתים גם בני משפחתם הקרובה עד מרחק של 2 דורות[4]. נראה שאם בתחילה רעיון שטיפת המוח היה מרכזי בתכנון מחנות אלו, הרי שלפחות בחלק מהמקרים מדובר בשיקול שולי בלבד, אם בכלל.

מחנות אלו בדרך כלל מנוהלים בסודיות רבה, והמידע על המתרחש בקרבם חלקי ביותר. בשנת 2021 פורסמה לראשונה לתקשורת תמונת לוויין מתוך מחנה חינוך מחדש בקוריאה הצפונית, וזהו תיעוד ויזואלי ראשון מסוגו[5].

עמידות שטיפת המוח לאורך זמן עריכה

טענות לשימוש בטכניקות של "שטיפת מוח" או דומות להן הושמעו גם ביחס לכתות דתיות שונות, ובמיוחד באשר לשימוש בחזרה אינסופית על עקרונות מסוימים במשך זמן רב, הגבלת נגישות למידע, מניעת שינה וכדומה. עם זאת, מחקרים שונים שבוצעו לא הצליחו לאשר את הטיעון שקיימת שיטה יעילה ל"שטיפת מוח" או שינוי תודעתי מתמשך. למעשה, רוב הממצאים מורים על כך שהשינוי הניתן להשגה באמצעות טכניקות אלו אינו יכול לעמוד בפני עצמו למשך פרק זמן ארוך ונדרשת "תמיכה" באמצעות אינדוקטרינציה מתמדת, שינוי הסביבה הפיזית של הקרבן באופן תמידי, שינוי פעיל באורחות החיים, מניעת חשיפה למידע או צורת חשיבה אחרת, וכן הלאה.

אמצעים עריכה

על פי רוב, ניסיון ל"שטיפת מוח" נעשה באמצעים הבאים:

  • הסתה
  • הטפות חוזרות ונשנות
  • לחץ חברתי
  • עידוד לקבלת החלטות מרחיקות לכת על פי "הדעות החדשות", שאחריהן לאדם לא נוח להודות בפני עצמו בטעות, כגון תרומת סכומי כסף גדולים
  • עינויים
  • יצירת תלות פיזית ונפשית באנשים המפעילים את שטיפת המוח
  • חינוך
  • מניעת תנאים המאפשרים חשיבה שקולה, כגון:
    • מניעת שינה.
    • יצירת חסך חושי.
    • עידוד רגשי אשם ונחיתות.
    • הגבלת גישה למידע.
    • הפחדת מי שמביע ביקורת ומי שמקשיב לביקורת.
    • השמת האדם בחברתם של מי שאי אפשר לנהל אתם דיון הגיוני. למשל, השמת האדם בחברת "שטופי מוח", חולי נפש או משתפי פעולה גלויים (סוהרים) או סמויים (שחקנים).
    • מתן סמים או תרופות פסיכיאטריות שאינן נחוצות, או מניעת טיפול תרופתי פסיכיאטרי נחוץ.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה