אהבה בערפל העתיד

ספר

"אהבה בערפל העתיד" (כותרת משנה: "סיפורו של רומן בשנת 4560"; ברוסית: Любовь в тумане будущего: История одного романа в 4560 году) הוא רומן-דיסטופיה רוסי מאת אנדריי וסילייביץ' מרסוב, שיצא לאור בשנת 1924.

אהבה בערפל העתיד
הוצאה
תאריך הוצאה 1924 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכןעריכה

על ידי תיאור העתיד הרחוק, סיפורו של מרסוב מהדהד את הדיסטופיה המפורסמת "אנחנו" מאת יבגני זמיאטין (1920; פורסם בשנת 1924). בפרט, הסיפור נושא את הרעיון של חוסר האפשרות לאושר אישי ואהבה בחברה סוציאליסטית טוטליטרית מוחלטת. אך אם המדינה שתוארה על ידי זמיאטין היא מופשטת, הרי שבעולם של מרסוב, רוסיה מוזכרת באופן די ברור כחלק מקהילה עולמית מסוימת — "מועצת התבונה העולמית". בעולם הזה הכל נתון לשליטה: מחשבות, רגשות, לידה ומוות.

מתוך הרומן:

השלטון העליון של הרפובליקה הגדולה רוכזה בידי מועצת התבונה העולמית, אשר לאחר שבנתה חיים על עקרונות חדשים לחלוטין, השיגה הרמוניה מוחלטת בין החוויות הפנימיות לבין הפעולות החיצוניות של האנושות. מאז גילוי קרני האולטרה-רעמסס, שאפשרו לצלם את המחשבות האינטימיות ביותר, כל הדחפים של ה"אני" התת מודע של כל אדם נלקחו תחת השליטה המחמירה ביותר. התוצאות של אירוע זה היו אדירות... פושעים כבר לא היו קיימים, מאחר ופשעים התגלו לפני שבוצעו והאנושות, משוחררת מכל רוע ופשע, שיכורה מאהבת אחים, נכנעה בהתלהבות לעבודה פוריה במסגרת שיפור עצמי... לאחר מספר דורות, אנשים הגיעו לשיא השגשוג.

תרגום חופשי

המחבר ופרסום הסיפורעריכה

  ערך מורחב – אנדריי וסילייביץ' מרסוב

הסיפור "אהבה בערפל העתיד" הפך ליצירתו הספרותית הראשונה והאחרונה. על פי ערכי היומן של מרסוב, הוא קיבל השראה ליצור את היצירה ממושא אהבתו הצעירה הבלרינה ילנה לוק.

פרסוםעריכה

הסיפור פורסם על חשבון המחבר בשנת 1924. בתקופה הסובייטית הסיפור לא פורסם מחדש, המהדורה הפוסט-סובייטית הראשונה (כחלק מספריית הפרוזה המופלאה הרוסית) נערכה בשנת 1999 ופורסמה לאחר מכן בשנת 2013, היא תורגמה לצרפתית בשנת 2020 על ידי ויקטוריה ופטריס לז'ויה.

קישורים חיצונייםעריכה