פתיחת התפריט הראשי

אהרון חיות (1878-1971) היה תעשיין ואיש ציבור בירושלים, מחלוצי תעשיית הקמח בארץ ישראל, מייסד וראש בית הכנסת הנשיא בשכונת רחביה בירושלים.

ביוגרפיהעריכה

נולד בעיר זימל שבליטא. אביו מתתיהו היה סוחר יערות עשיר ועסקן ציבור. בשנת 1890 עלה עם סבתו לארץ ישראל. למד בישיבת עץ חיים בירושלים. בשנת 1897 נשא לאשה את רחל, בת הסוחר והעסקן בצלאל לאפין. בשנת 1898 היה מהקבוצה המצומצמת שקיבלה את פניו של הרצל בתחנת הרכבת בירושלים.

בשנת 1899 יסד עם שבעה שותפים חברה לייבוא נפט, הראשונה בארץ ישראל, ושימש מנהלה.

בשנת 1900 התמנה על ידי הרב שמואל סלנט, רבה של ירושלים, לנאמן על קבלת התרומות המגיעות מיהודי הגולה באמצעות הסוכנות הרוסית (שהייתה אז ביפו) על שם הרב סלנט, לטובת מוסדות התורה וחסד בירושלים. כמו כן היה יועצו של הרב סלנט בעניינים ציבוריים. בשנת 1909 היה ממייסדי בית ספר תחכמוני בירושלים.

לפני מלחמת העולם הראשונה יסד חברה ליבוא ומסחר בקמח. בשנת 1936 יסד בתל אביב טחנת קמח מודרנית. בעקבותיו, טחנות גדולות אחרות התקינו מכונות חדישות ומודרניות, ועל ידי כך עלתה הרמה המקצועית של טחנות הקמח בארץ ישראל. בתחילת מלחמת העולם השנייה יסד את ארגון היבואנים והסיטונאים בירושלים.

בנו מתתיהו היה בין אסירי עכו שנאסרו יחד עם ז'בוטינסקי בהגנת ירושלים בשנת 1921.

חיות בנה את ביתו בשכונת רחביה והיה חבר ועד השכונה. בשנת 1923 יזם את בניית בית הכנסת המרכזי של השכונה, לימים בית הכנסת "הנשיא". שימש יושב ראש הוועד של בית כנסת זה, וכן יושב ראש התאחדות בתי הכנסת בירושלים. כמו כן עסק בפעילות ציבורית ענפה. היה יושב ראש הוועד למען מלמדי תלמוד תורה עץ חיים, יושב ראש "ועד משען לתלמודי תורה בארץ" ויושב ראש הוועד לשיכון הרבנים פליטי רוסיה שהוקם ליד שכונת רוממה.

בשנת 1954 פרסם את ספרו "שישים ושלוש שנה בירושלים". כמו כן פרסם מאמרים וכתבות בעיתונות בענייני המסחר בארץ ישראל.

לאחר מותו תרם את ביתו בשכונת רחביה למוסד תורני.

מקורותעריכה