אובליסק הטכניון

אובליסק הטכניון
מידע כללי
סוג	אובליסק
על שם	תרומת קרן ראסל ברי לטכניון
מיקום	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–2009
תאריך פתיחה רשמי	2009
אדריכל	סנטיאגו קלטרווה
קואורדינטות	32°46′37″N 35°01′23″E / 32.777069444444°N 35.022988888889°E
	(למפת חיפה רגילה) אובליסק הטכניון

אובליסק הטכניון הוא מונומנט קינטי, המוצב במרכז קמפוס הטכניון בחיפה, בטיילת לב הקמפוס מול בניין "אולמן".

הקמה

האובליסק נבנה בשנים 2008/09 להנצחת תרומת קרן ראסל ברי לטכניון, בסך 26 מיליון דולר, להקמת מרכז ראסל ברי לננוטכנולוגיה. בשעתה הייתה זו התרומה הגדולה בתולדות הטכניון, ובעקבותיה הצליח הטכניון לגייס סכום זהה מממשלת ישראל ולהפעיל את התוכנית האקדמית הגדולה בתולדותיו.

מכיוון שהתרומה הייתה מיועדת כולה לצרכים מחקריים, ולא כללה הקמת אלמנט פיזי, פנה נשיא הטכניון לאדריכל סנטיאגו קלטרווה בחיפוש אחר אלמנט פיסולי מתאים להנצחת התרומה, והלה עיצב עבור הטכניון את האובליסק, ללא בקשת תמורה.

האובליסק הוא חגיגה של המדע, (מבנה זה) חוגג את היופי בדברים מאוד טכניים ומכנים, ומטרתו להיות כמראה בחיי היומיום בטכניון, אחת האוניברסיטאות המהוללות ביותר בעולם הטכני.

— סנטיאגו קלטרווה^[1]

בנאום שנשא קלטרווה בטקס חנוכת האובליסק אמר:

בפסוק האחרון של מזמור ק"נ בספר תהילים נאמר: "כל הנשמה תהלל יה, הללויה". אם האובליסק נושם, והאובליסק חי, הוא - וזו משאלתי העמוקה - יהלל את אלוהים, מתוך התקווה שהאנשים שמגיעים לכאן יבינו את המסר שמאחוריו. זהו המסר של אחדות, שלום, זהו המסר של הרמוניה, המסר של אמונה בעתיד, ומבחינתי גם המסר של כבוד, מסירות ואהבה לטכניון ול"ארץ ישראל" (שתי המילים האחרונות נאמרו בעברית).

— סנטיאגו קלטרווה

עלות הקמתו של הפסל הגיעה לכמיליון דולר, אשר נתרמו על ידי הפילנתרופ שלום זילוני, שעל שמו גם נקראת הרחבה בו נמצא האובליסק - "כיכר שלום זילוני".

מבנה

גובה האובליסק הוא 28 מטרים, קוטרו 61 סנטימטרים והוא כולל מנגנון המעוות את צורתו באופן מחזורי על הציר הרדיאלי- במטרה ליצור אשליה של סיבוב המדמה אורגניזם חי. עם זאת, המנגנון מופעל לעיתים רחוקות, כיוון שהוא יוצר רעש רב. לכן במהלך מרבית השנה הפסל עומד דומם.
האובליסק בנוי מ-224 צלעות מתכת (28 צלעות בכל אחת מ-8 ה"קומות"), כל צלע מסיימת סיבוב מדי 20 שניות בערך.^[2] כל אחת מהצלעות נעה בצורה שנועדה ליצור את האשליה כאילו האובליסק מסתובב סביב צירו, אף על פי שבפועל אין זה כך.
תאורה מיוחדת מאירה את האובליסק בלילות.