אוטוקרטיה
אוטוקרטיה (גם: אבסולוטיזם פוליטי, מֻחְלְטָנּות, או שִׁלְטוֹן יָחִיד[1]) הוא צורת שלטון בה כל סמכויות המדינה נתונות תחת שלטונו של אדם אחד באופן מוחלט (מהמילה הלטינית Absolvere או Absolutus שמשמעותה למחול או לפטור, כלומר השליט פטור מלציית להוראות החוק או יש למחול לשליט אם הוא עובר על החוק), והוא אינו חולק את השלטון עם אף גורם אחר (כמו אצולה או כנסייה).
לפי אנציקלופדיה בריטניקה, אוטוקרטיה מאופיינת בריכוז הכוח במרכז אחד, בין אם זה דיקטטור בודד או קבוצה של בעלי כוח כמו ועדה או הנהגת מפלגה. מרכז זה מסתמך על כוח כדי לדכא התנגדות ולהגביל התפתחויות חברתיות שעלולות להתרחש בהתנגדות. כוחו מוחלט ואינו נתון לפיקוח אפקטיבי.
משטרים אוטוקרטיים שיש בהם שליט אחד הם דוגמה לאבסולוטיזם פוליטי. בשלטון זה אין הכרה בריבונות העם - השלטון מהגדרתו אינו דמוקרטי או שוויוני. בימינו אוטוקרטיה משמשת מושג נרדף לדיקטטורה, אף-על-פי שהיא מציינת כל סוג של שלטון יחיד, כולל מונרכיה (מלוכה).
מאפיינים
עריכהריכוז הכוח בידי אדם יחיד או אליטה קטנה. לרוב קיים חוסר פלורליזם פוליטי משמעותי, עם דיכוי של מפלגות אופוזיציה ושל התנגדות. בחירות חופשיות והוגנות נעדרות או שבמערכות הבחירות מבוצעות במניפולציה. האוטוקרט או האוטוקרטים הם בעלי אחריות מוגבלת או בלתי קיימת כלפי העם.[2][3]
אוטוקרטיה נבדלת מצורות שלטון אחרות בכוחו של האוטוקרט לדכא באופן חד צדדי את חירויות האזרח של העם ולבחור באילו חירויות הם רשאים לממש. [4]
שליטה על מוסדות מפתח כגון מערכת המשפט, התקשורת והצבא היא מאפיין נוסף של משטרים אוטוקרטיים. לעתים קרובות נעשה שימוש בכוח, בדיכוי ובהפחדה כדי לשמור על השלטון. קבלת ההחלטות היא ריכוזית, עם מעט או ללא קלט מהאוכלוסייה. לעתים קרובות הכוח מתבסס על אישיות מרכזית, מה שעלול להוביל לפולחן אישיות. משטרים אוטוקרטיים משתמשים לעתים קרובות בתעמולה ובהחדרת רעיונות כדי לשלוט בדעת הקהל ולהכשיר את שלטונם. שיתוף פעולה של אליטות וחברים משפיעים בחברה חיוני לשמירה על השלטון.[5][6][7] דו"ח ה V-dem מראה כי קיטוב והפצת דיבורי שטנה ודיסאינפורמציה על ידי ממשלות, משפיע על עליית אוטוקרטיות.
על פי דוח הדמוקרטיה לשנת 2025 של V-Dem קיימת מגמת אוטוקרטיזציה המתמשכת לפחות 25 שנה ואין סימנים שהיא דועכת. יחד עם זאת ניתן לעצור ולהפוך תהליכי אוטוקרטיזציה, למשל במקרים של ברזיל, פולין וזמביה.[8]
סוגים
עריכהדוגמא היסטורית אחת לאוטוקרטיה היא מלוכה אבסולוטית או מונרכיה שבה המונרך מחזיק בכוח בלתי מוגבל מכוח זכות ירושה או מנדט אלוהי. לדוגמא ברוניי (סולטאן), אסוואטיני (מלך), עומאן (סולטאן), ערב הסעודית (מלך), קטר (אמיר) וקריית הוותיקן (אפיפיור). סוג נוסף הוא דיקטטורה צבאית, שמתאפיינת בכך שהכוח נתפס ונשמר על ידי הכוחות המזוינים.
בצורתה העכשווית של שלטון אוטוקרטי יש ניסיון של השליט לקבל לגיטימציה על ידי אימוץ שפת החוק של משטרים לא אוטוקרטיים או על ידי הקמת מוסדות דומים במראית עין למבנים המוסדיים של דמוקרטיות. באוטוקרטיות מסורתיות (למשל של היטלר וסטלין) האוטוקרטים שלטו באמצעות פחד ואלימות גלויה ונשענו לרוב על אידיאולוגיה טוטאלית כבסיס ללגיטימיות שלהם. לעומת זאת באוטוקרטיות עכשוויות קיים פחות שימוש בפחד ובאלימות גלויה והשליטה היא באמצעות מניפולציה של מידע, תעמולה ושליטה מוסווית בתקשורת. מנהיגים אוטוריטריים פופוליסטים פונים ללאומיות ומסורת, מטיפים לעוינות כלפי זרים ואליטות ומעודדים חוסר אמון במומחים, בשופטים ובתקשורת.[9][10] מדד ה- V-dem מבדיל בין אוטוקרטיות סגורות בהן לא מתקיימות בחירות לבין אוטוקרטיות אלקטורליות בהן מתקיימות בחירות אך הן אינן חופשיות או הוגנות, ומשמשות להכשרת המשטר ולא למתן בחירה אמיתית.[11][12]
גורמים
עריכהגורמים כלכליים
עריכההתמיכה בדמוקרטיה עולה כאשר הדמוקרטיה מתפקדת היטב, בין היתר על ידי הפחתת אי-שוויון, השקעה בשירותים ציבוריים, צמיחה כלכלית ויציבות פוליטית וביטחונית[13] ואילו חוסר יציבות כלכלית ומשברים עלולים להוביל אוכלוסיות לחפש מנהיגים חזקים ונחרצים.[14][15] זעזועים כלכליים ותחושה של אובדן שליטה בחיים על רקע תגובה אדישה של המוסדות, יכולה ליצור קרקע פורייה לצמיחת פופוליזם ואף לתמיכה במשטרים סמכותניים. במצב זה אזרחים בעלי השכלה פורמלית פחות, במיוחד ביישובים קטנים ואזורים כפריים, יכולים לחוש שהם נדחקים לשוליים ועלולה להיווצר תסיסה חברתית וכלכלית שתוביל לתמיכה בשינויים רדיקליים במערכת השלטון.[16] משטרים אוטוקרטיים עשויים להשיג בתחילה צמיחה כלכלית מהירה על ידי דיכוי זכויות עובדים אך צמיחה זו לרוב אינה בת קיימא.[17]
גורמים חברתיים
עריכהתקופות של תהפוכות פוליטיות, אי שקט אזרחי ומוסדות דמוקרטיים חלשים עלולות ליצור הזדמנויות למנהיגים אוטוקרטיים לתפוס את השלטון, בעיקר כאשר יש מסורת מועטה של ממשל חוקתי.[18][19] חברה אזרחית חלשה או מדוכאת מאפשרת לאוטוקרטים לפעול ללא אתגר או פיקוח משמעותי.[20] משטרים לא ליברליים מנצלים לעיתים קרובות מגמות קיימות של קיטוב כדי לפלג עוד יותר את החברה ולהחליש מוסדות דמוקרטיים. קיטוב גבוה ואוטוקרטיזציה יוצרים מעגל קסמים שלילי.[21] גם התפיסה של מנהיגות יציבה וקבועה לאורך זמן כמועילה מסייעת לסוג השלטון האוטוקרטי. תחלופת מנהיגים מוגזמת עלולה לערער את יציבות המדינה, וליצור ואקום שיוביל לאוטוקרטיה.[22] הפיכות ומרידות, אף שלעתים הן מפילות אוטוקרטיות, עלולות גם להוביל להקמת משטרים אוטוקרטיים חדשים. גם למלחמה יש השפעה מרכזית ביצירת מדינות אוטוריטריות.[23] אוטוקרטיה נוטה יותר להיווצר באוכלוסיות הטרוגניות, מכיוון שיש בהן אי שוויון גדול יותר ופחות לכידות חברתית . אוטוקרטיות שנוצרו בתנאים אלה לרוב הפכפכות יותר מאותן סיבות. [24]
היסטוריה
אוטוקרטיה הייתה בין צורות הממשל המוקדמות ביותר. זה התחיל כעריצות, שהתקיימה בכל העולם העתיק בצורה של מפקדות, ערים ואימפריות . המלוכה הייתה הצורה השלטת של אוטוקרטיה במשך רוב ההיסטוריה. הדיקטטורה הפכה נפוצה יותר במאה ה-19, החל מהקאודילו באמריקה הלטינית ובאימפריות של נפוליאון ונפוליאון השלישי באירופה. דיקטטורות טוטליטריות התפתחו במאה ה-20 עם הופעתן של מדינות פשיסטיות וקומוניסטיות . מאז פירוק ברית המועצות ב-1991, רוב הדיקטטורות אופיינו כסמכותניות ולא טוטליטריות.
פילוסופיה
עריכהתומאס הובס, אחד מהפילוסופים הדוגלים בשיטה זו האמין כחלק מהפילוסופיה שלו על אודות "חוק הטבע", כי שליטים אבסולוטיים מופיעים בכפוף לדחפים היסודיים ביותר של האדם. לפי טענתו, לא ייתכן סדר חברתי ללא ויתור על הכוח לידיו של אדם יחיד שיפעל לריסון אלימות ומגמות אנטי-חברתיות של אנשים. הובס לא טען כי הכוח השולט יהיה האל, אלא אדם בעל סמכויות שיוצא מן המדינה והוא אחראי לביטחון האישי של כל פרט. אותה התאגדות של מדינה שבה מוותר היחיד על חלק מזכויותיו על מנת שכל היחידים יוכלו לחיות בשלום, נקראת, על פי הובס, "לווייתן".
בעיני אלה המאמינים כי השליט האבסולוטי נבחר בידי אלוהים, בגידה במונרך כמוה כבגידה באל. לפיכך, השלטון נחשב אבסולוטי, בכך שהשליט לא יכול להתחלף.
משטר אבסולוטי היה נפוץ בצרפת במאה ה-17 ו-ה-18. השלטון האבסולוטי הונהג בצרפת למעשה עד למהפכה הצרפתית ב-1789.
אבסולוטיזם כביטוי לא מופיע עד למאה ה-19, עת חלף העידן המסורתי של האבסולוטיזם.
דוגמה לאוטוקרטיה היא ספרד תחת שלטונו של הגנרל פרנסיסקו פרנקו בין שנות ה-30 לשנות ה-70 במאה ה-20.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022), באתר האקדמיה ללשון העברית, 9 ביוני 2022
- ^ Autocracy - ECPS (באנגלית אמריקאית)
- ^ Easy Sociology, Autocracy: An Outline and Explanation in Sociology, Easy Sociology, 2024-01-20 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Burnell 2006, p. 546.
- ^ Easy Sociology, Autocracy: An Outline and Explanation in Sociology, Easy Sociology, 2024-01-20 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Civil Liberties Union for Europe, What is Autocracy: Definition, Examples, How to Defeat it | LibertiesEU, Liberties.eu, 2024-08-27 (באנגלית)
- ^ Easy Sociology, Autocracy: An Outline and Explanation in Sociology, Easy Sociology, 2024-01-20 (באנגלית אמריקאית)
- ^ DEMOCRACY REPORT 2025, v-dem
- ^ ניצן דוד פוקס, אוטוקרטיה מידעית (פלג 157), באתר המשחק הגדול, 2023-03-01
- ^ Autocracy - ECPS (באנגלית אמריקאית)
- ^ שירה אחישר, מהו דו"ח V-Dem ומה ניתן ללמוד מהדירוג החדש של ישראל?, באתר תכלית, 2024-03-31
- ^ DEMOCRACY REPORT 2025, v-dem
- ^ גל רקובר, מחקר חדש של זוכה פרס נובל לכלכלה: כשיש שוויון ויציבות - התמיכה בדמוקרטיה עולה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2025-03-18
- ^ Is It the 1930s All Over Again? | Tufts Now, now.tufts.edu, 2024-08-26 (באנגלית)
- ^ Institutional Quality and the Tenure of Autocrats
- ^ anat, האתגר הפופוליסטי / ויליאם גלסטון, באתר תלם, 2019-11-25
- ^ Democracy or Autocracy: Which is Better for Economic Growth?, Hoover Institution (באנגלית)
- ^ IB History - Emergence of authoritarian states, International School History (באנגלית)
- ^ IB History - Emergence of authoritarian states, International School History (באנגלית)
- ^ Fanni Elek, Christina Griessler, Fanni Elek and Christina Griessler, Quo vadis media pluralism in Europe? A contextualization from an Austrian perspective, Österreichische Gesellschaft für Europapolitik, 2023-07-13 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Autocratization and its consequences, WZB, 2022-06-20 (באנגלית)
- ^ [https://www.hoover.org/sites/default/files/uploads/documents/epp_99.pdf POLITICAL INSTABILITY AS A SOURCE OF GROWTH]
- ^ IB History - Emergence of authoritarian states, International School History (באנגלית)
- ^ Grzymala-Busse & Finkel 2022, How Autocracies Emerge.