קטר (מדינה)

מדינה במזרח התיכון, בצפון מזרח חצי האי ערב

מדינת קָטַרערבית: دولة قطر, תעתיק מדויק: דַוְלַת[א] קַטַר[ב]; נודעת בתקשורת הישראלית גם תחת השם קטאר) היא מדינה ואמירות קטנה השוכנת בחצי אי קטן בצפון-מזרח חצי האי ערב. קטר מוקפת מרוב עבריה במפרץ הפרסי, גבולה היבשתי היחיד הוא הגבול עם ערב הסעודית השוכנת לדרומה, ומצר ים צר מפריד בינה לבין מדינת האי בחריין שבמערבה. שפתה הרשמית היא ערבית.

מדינת קטר
دولة قطر
דגלסמל
רובע וסט ביי בדוחה (עיר הבירה)
רובע וסט ביי בדוחה (עיר הבירה)

לחצו כדי להקטין חזרה

הודופקיסטןאפגניסטןאיראןעיראקסוריהלבנוןישראלירדןמצריםסודאןערב הסעודיתכוויתאיחוד האמירויות הערביותעומאןתימןתימןקטרבחריין
המנון לאומי א-סלאם אל-אמירי ("השלום לאמיר")
המנון
ממשל
משטר מונרכיה
ראש מדינה אמיר קטר
אמיר קטר תמים בן חמד אאל ת'אני
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת קטר
ראש ממשלת קטר מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני
שפה רשמית ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר בירה דוחה 25°18′N 51°32′E / 25.300°N 51.533°E / 25.300; 51.533
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת מועצת השורא (קטר) עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אסיה
שטח יבשתי[1] 11,586 קמ"ר (165 בעולם)
אחוז שטח המים זניח
אזור זמן UTC +3
היסטוריה
הקמה   
עצמאות מבריטניה 3 בספטמבר 1971
ישות קודמת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 במרץ 2024)
2,730,157 נפש (142 בעולם)
צפיפות 235.64 נפש לקמ"ר (61 בעולם)
דת אסלאם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 12.84%
גילאי 15 - 24 11.78%
גילאי 25 - 54 70.66%
גילאי 55 - 64 3.53%
גילאי 65 ומעלה 1.19%
כלכלה
תמ"ג[3] (2022) 237,296 מיליון $ (53 בעולם)
תמ"ג לנפש 86,916$ (8 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2021)
0.855 (42 בעולם)
מטבע ריאל קטרי‏ (QAR)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של קטר עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט qa
קידומת בין־לאומית 974
www.diwan.gov.qa
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משפחת אאל ת'אני שולטת באמירות מאז היווסדה במאה ה-19 על ידי השייח' ג'אסם בן מוחמד אאל ת'אני. במאה ה-20 הייתה קטר מדינת חסות של האימפריה הבריטית, וב-1971 היא זכתה לעצמאות מלאה. כיום המשטר באמירות הקטרית הוא מלוכה אבסולוטית והעומד בראשה הוא האמיר תמים בן חמד אאל ת'אני. מערכת החוק בקטר נשענת על חוקי השריעה. נכון לתחילת 2017, האוכלוסייה הכללית של קטר מנתה כ-2.6 מיליון תושבים - אך רק 313,000 מתוכם אזרחים קטרים, והשאר מהגרי עבודה. בסוף שנת 2023 מנתה אוכלוסיית קטר כ-3.08 מיליון תושבים[5].

התוצר המקומי הגולמי לנפש בקטר הוא מן הגבוהים בעולם, והיא בעלת עתודת הגז השלישית בגודלה בעולם. כלכלת קטר מתבססת בעיקר על הפקת נפט וגז טבעי. המדינה נחשבת על ידי האומות המאוחדות לאחת המדינות הערביות המתקדמות ביותר, ויש לה כוח משמעותי בעולם הערבי - היא תמכה במספר ארגוני מורדים במהלך האביב הערבי, הן מהבחינה הכלכלית והן דרך חברת המדיה העולמית המתרחבת שלה, אל-ג'זירה. קטר היא המדינה הערבית הראשונה שזכתה לארח את גביע העולם בכדורגל ("המונדיאל"), בשנת 2022.

ביוני 2017, ערב הסעודית, בחריין, איחוד האמירויות הערביות, מצרים, ומדינות מפרץ אחרות, ניתקו את קשריהם הדיפלומטים עם קטר, בטענה כי קטר מממנת ותומכת בארגוני טרור בתחומיה ובשאר העולם, ואף משפיעה על עניינים פוליטיים פנימיים במדינות השכנות לה, ואף מעבר לכך. האשמות אלו גרמו למשבר הדיפלומטי הקטרי ב-2017. אולם בחלוף כשלוש שנים וחצי, ב-5 בינואר 2021, המדינות המחרימות סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין - הכריזו על ביטולו של החרם מצדם על קטר.

הדת הרשמית של קטר היא האסלאם (כשאזרחיה הם בעיקר בני הזרם הסוני-סלפי, הווהאביה), היא אף מדינה-חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, וכן גם בליגה הערבית.

היסטוריה עריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של קטר
 
חורבות מבצר א-זובארה, בעבר היה בשליטת בחריין. הוא הורחב כאשר בית ת'אני עלה לשלטון באזור.

בקטר נמצאו שרידים ארכאולוגיים של תרבויות עתיקות טרם המצאת הכתב, ושרידי סחר עם התרבות הבבלית הקדומה. בין היתר נמצאו כשלושה מיליון שרידי שבלולים מעוכים לצורך תעשיית הארגמן של ממלכת הכשים. במקורות הערביים מוזכרת קטר רק מן המאה התשיעית. הנמל שימש מרכז חשוב בסחר הפנינים והסחורות בין פרס להודו ולעולם המערבי, ועד המאה ה-18 שימש גם נמל מוצא לשודדי ים.

במאה ה-19 נתפסה קטר על ידי שבט הנוודים בית ת'אני, שבא מתוך חצי האי ערב, וכבש את קטר. צאצאי שבט זה הם השליטים כיום במדינה.

האימפריה העות'מאנית השתלטה על אזור זה ב-1872 ונטשה אותו בתחילת מלחמת העולם הראשונה, אך השפעה בריטית הייתה קיימת בה החל מהמאה ה-19 כשזו השתתפה במלחמה נגד השוד הימי לכל אורך המפרץ הפרסי. עם התעוררות העניין בנפט שנמצא באזור החל משנות ה-30 של המאה ה-20 בריטניה הפכה את הנסיכות לשטח חסות עד הכרזתה כעצמאית בשנת 1971.

פוליטיקה עריכה

  ערך מורחב – פוליטיקה של קטר

מאז הכרזת העצמאות בשנת 1971 מחזיקה משפחת ת'אני (آل ثاني) בשלטון במדינה – בראש המדינה עומד האמיר בן משפחת ת'אני.

מבחינה פוליטית, קטר נמצאת בתהליך של התפתחות מחברה מסורתית למדינת רווחה מודרנית. על מנת לעמוד בדרישות קדמה חברתיות וכלכליות, כוננו השלטונות משרדים ממשלתיים.

החוק הבסיסי בקטר (1970) מיסד מנהגים מקומיים, ששורשיהם במסורת הווהאבית (الوهابية) השמרנית של קטר, והעניק לאמיר סמכות עליונה. מסורות נוספות שמשפיעות על תפקידו של האמיר כוללות התייעצות בקבלת החלטות, שלטון מתוך קונצנזוס והזכות הנתונה לאזרחים לפנות באופן ישיר אל האמיר. האמיר אינו כפוף באופן ישיר לאיש, אך אסור לו להפר את השריעה (החוק האסלאמי) והלכה למעשה הוא חייב להביא בחשבון את דעותיהם של נכבדים מרכזיים ושל הממסד הדתי. המועצה המייעצת, שהיא גוף ממונה העוזר לאמיר בקביעת מדיניות, מיסדה את מעמדן של קבוצות השפעה אלו.

עד 2021 בקטר לא היו נהוגות בחירות, וחל איסור להקים מפלגות פוליטיות. דו"ח "חירות בעולם" משנת 2016 (Freedom in the World 2016) מציין את קטר כ"בלתי חופשית", ובדירוג 1–7 (1 החופשי ביותר) מעניק למדינה ציון 6 על זכויות פוליטיות ו-5 על חירויות אזרחיות[6].

בשנת 2021, אזרחי הנסיכות בחרו לראשונה 30 מתוך 45 חברי מועצת השורא, כשהיתר ימונו ישירות על ידי האמיר. אלפים היו מנועים מלהצביע ולא הותרה פעילות מפלגתית. למועצה יש סמכות חקיקתית והיא אחראית על אישור המדיניות הכללית ועל התקציב, אולם אין לה שליטה על הגופים מקבלי ההחלטות בתחום ההגנה, הביטחון, הכלכלה וההשקעות במדינה העשירה[7].

זרם המהגרים הערבים אל המדינה הביא למדינה דעות, המעמידות בסימן שאלה את עקרונות החברה המסורתית הקטרית, אך עד כה לא נוצרו אתגרים רציניים לשלטונה של משפחת ת'אני.

ב-27 ביוני 1995 הדיח סגן השליט, שייח' חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, את אביו האמיר ח'ליפה בן חמד בהפיכה ללא שפיכות דמים. האמיר חמד ואביו התפייסו ב-1996. ההפיכה הובילה להרחבת חופש העיתונות, ותחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה שבסיסה בקטר צברה מוניטין ייחודי כמקור חדשות חופשי ויחסית בלתי מצונזר בארצות ערב.

ב-25 ביוני 2013, בנאום טלוויזיוני, העביר האמיר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני בן ה-61 את השלטון לבנו הרביעי תמים בן חמד אאל ת'אני בן ה-33. העברת השלטון עברה בשלום, וזכתה לברכתם של בני משפחת השלטון.

 
  קטר
  מדינות שניתקו יחסיהן הדיפלומטיים עם קטר
  מדינות שצמצמו יחסיהן הדיפלומטיים והחזירו את שגרירן

ביוני 2017 הודיעו מצרים, סעודיה, בחריין, איחוד האמירויות, תימן, לוב וקומורו על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם קטר בעקבות תמיכתה באיראן ובארגוני טרור. כאות הזדהות עם מדינות אלה, גם ניז'ר החזירה את שגרירה מקטר[8].

כעבור מספר ימים גיבשו מדינות ערב מסמך בן 13 סעיפים ובו נכללו דרישות מקטר על מנת שיופסק החרם כנגדה. המסמך הוצג על ידי כווית המתווכת בין הצדדים. חלק מהדרישות כללו את סגירת הבסיס הצבאי הטורקי שבקטר, ניתוק הקשרים עם חזבאללה, הפסקת פעילותה של רשת אל-ג'זירה ואף צמצום הקשרים הדיפלומטיים עם איראן[9]. למרות זאת, קטר לא נענתה לדרישות ואף חיזקה את קשריה עם איראן.

לאחר יותר משלוש שנים, ב-5 בינואר 2021, תם החרם שהטילו סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין על קטר.

יחסים עם ישראל עריכה

  ערך מורחב – יחסי ישראל–קטר

הקשר הראשון בין המדינות החל בשנת 1996, כאשר ישראל פתחה לראשונה נציגות כלכלית קבועה בדוחה. זמן קצר לאחר מכן ביקר ראש הממשלה שמעון פרס בקטר.

במשך השנים ביקרו בקטר אישים ישראלים בכירים מספר פעמים.

בתחילת שנת 2009, בעקבות מבצע עופרת יצוקה, הורתה קטר לראש הנציגות הישראלית בדוחה לעזוב את המדינה וניתקה את קשריה הכלכליים עם ישראל[10]. עם זאת, במהלך אוגוסט 2009 הכריזה קטר כי תהיה מוכנה לחדש את המגעים עם ישראל, בתנאי שתוקפא הבנייה בהתנחלויות[11].

במשך השנים ביקרו בקטר ספורטאים ישראלים, ביניהם הטניסאית שחר פאר והשחיינית עמית עברי. בעיתונות העולמית פורסם שהמדינות מנהלות שיתוף פעולה ביטחוני.

במהלך מונדיאל 2022 אפשרה קטר לאזרחים ישראלים המחזיקים בכרטיס כניסה למשחק מונדיאל לבקר בשטחה. זו הפעם הראשונה שהתקיימו טיסות ישירות בין תל אביב לבין דוחה.

על אף זאת שוררת עוינות בין המדינות על רקע תמיכת קטר בחמאס, שמנהיגיו מתגוררים בקטר, ועמדתה בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בסקרים שנעשו בשנים 2020 ו-2022 בקטר ענו 87% מהמשיבים כי הם מתנגדים להכרה בישראל ולנורמליזציה ביחסים בין המדינות[12].

אחד המקורות הקבועים לקריקטורות האנטישמיות בתקשורת הערבית היא התקשורת הקטרית, העוסקת בדמוניזציה בוטה של היהודים. קריקטורות אלו חורגות מביקורת לגיטימית על ישראל או על מדיניותה ומביעות אנטישמיות גלויה. הן מתבססות על נושאים אנטישמיים קלאסיים ומעניקות להם חיים חדשים, כולל תיאוריות קונספירציה של שליטה יהודית בעולם; עלילות דם; חיבור הציונות לנאציזם; דמוניזציה ודה-הומניזציה של ישראל ויהודים; ושימוש בדימויים יהודיים סטריאוטיפיים מימי הביניים. קריקטורות אנטישמיות הפכו לסימן היכר של עיתונים קטריים[13].

באוקטובר 2023, לאחר שחמאס פתח במתקפת הפתע על ישראל ולאחר שישראל יצאה בתגובה לתמרון קרקעי במלחמת חרבות ברזל, שימש ראש ממשלת קטר מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני כמתווך העיקרי בעסקת חילופי שבויים כאשר ייצג את חמאס במשא ומתן[14].

כלכלה עריכה

כלכלת קטר מבוססת בעיקר על נפט, שנתגלה בה בשנת 1939, ועל גז טבעי. בשל העושר הרב המופק מהנפט, לצד האוכלוסייה המצומצמת, התמ"ג לנפש בה הוא במקום השני בעולם, ועומד על 92,536 דולר לנפש (2012)[15]. הממשלה עושה מאמצים לפתח ענפי כלכלה נוספים, כגון תעשייה, תיירות, שירותים ובנקאות.

שיעור האינפלציה בקטר כ-2.3%, ושיעור האבטלה כ־2.7%. חובה החיצוני של קטר הוא 17.5 מיליארד דולרים.

כוח העבודה שלה עומד על כ־140,000 איש. התעשייה מתמקדת בעיקר בייצור נפט גולמי וזיקוקו, דשן, חומרים פטרוכימיים (הקשורים לנפט), פלדה ומלט. במדינה עוברים 400 קילומטרים של צינורות להובלת גז טבעי המופעלים על ידי קטרגז, ועוד 235 קילומטרים של צינורות להובלת נפט גולמי. שיעור הצמיחה בתעשייה של קטר עומד על כ-10%.

במדינה כ-1,230 ק"מ של כבישים, מהם 1,107 ק"מ סלולים. נמלים מצויים בערים דוחה ואום סעיד ובאי חלול. בקטר יש ארבעה נמלי תעופה, לשניים מהם מסלולי המראה סלולים שאורכם מעל 3 ק"מ.

בשנת 2005 הוקמה קרן "QIA" במטרה לבסס את כלכלת קטר על ידי התרחבות לתחומי השקעות שונים, כולל רכישות נכסים וחברות בעיקר במדינות זרות. מאז שהוקמה החלה הקרן במסע רכישות והיא גדלה בקצב מהיר.

קטר תורמת לאוניברסיטאות בארצות הברית ובאירופה באופן בלתי מדווח. המכון לחקר האנטישמיות המליץ לכנס שימועים ציבוריים בקונגרס של ארצות הברית על מנת לבחון את השפעת התרומות על תוכניות הלימודים, המלגות והשיח באוניברסיטאות[16].

צבא וביטחון עריכה

  ערך מורחב – הכוחות המזוינים של קטר

הכוחות המזוינים של קטר נוסדו בשנת 1971, וכוללים 11,800 חיילים - 8,500 בזרוע היבשה, 1,800 בצי ו-1,500 בחיל האוויר.

גאוגרפיה עריכה

  ערך מורחב – גאוגרפיה של קטר

קטר היא אמירות במזרח התיכון, הנמצאת ממזרח לערב הסעודית, וגובלת במפרץ הפרסי ובמפרץ בחריין.

קטר משתרעת על פני שטח של כ-11,437 קילומטרים רבועים, הכל אדמה, ללא מים בתוך המדינה. קו הגבול שלה עם ערב הסעודית (הגבול היבשתי היחיד של המדינה) הוא באורך 60 קילומטרים, ואורך קו החוף הוא כ-563 קילומטרים. במסגרת הסכסוך ב-2017 דווח כי סעודיה שוקלת לחפור את תעלת סלווא לאורך הגבול המשותף ובכך להפוך את קטר לאי[17].

פני הקרקע הם בעיקר שטוחים ובלתי פורים, ומכוסים בחול וחצץ. האקלים בעיקר מדברי, חם ויבש, ולח ולוהט בקיץ. המשאבים הטבעיים של קטר הם נפט, גז טבעי ודגים.

אין כמעט שימוש בעיבוד האדמה בקטר, ואדמות השלחין שם משתרעות על פני כ-80 קילומטרים רבועים. שוררות בה תמיד סכנות עקב ערפל, סופות חול ואבק.

נתונים מספריים נוספים עריכה

  • קו החוף: 563 קילומטרים
  • אקלים: בעיקר מדבר; חם ויבש; לח ולוהט בקיץ
  • פני הקרקע: בעיקר שטוח ועקר (חסר פוריות של צמחים), מכוסה ברובו מדבר, ומכוסה גם בחול ובחצץ
  • קיצוניות גובה:
    • הנקודה הנמוכה ביותר - המפרץ הפרסי, 0 מטרים
    • הנקודה הגבוהה ביותר - קוריאן אבו אל באול, 103 מטרים
  • משאבים טבעיים: נפט, גז טבעי ודגים
  • שימוש אדמה:
    • אדמה ראויה לעיבוד: 1%
    • אדמה בעלת יבול תמידי: 0%
    • שדה מרעה תמידי: 5%
    • יערות: 0%
    • אחרים: 95%
  • סכנות תמידיות: ערפל, סופות חול ואבק
  • סביבה - מים: מקורות מים מתוקים מצומצמים; חסרים מים הראויים לשתייה; התלות במים מתוקים דרך התפלה גדלה ומתגברת.

דמוגרפיה עריכה

  ערך מורחב – דמוגרפיה של קטר

כמות התושבים משתנה מעונה לעונה, שכן האוכלוסייה מבוססת במידה רבה על מהגרי עבודה. בתחילת שנת 2017, אוכלוסיית קטר מנתה 2.6 מיליון נפש, מתוכם 313 אלף אזרחים קטרים (12%) ו-2.3 מיליון היו תושבים מן החוץ. הזרים הלא-ערבים מהווים את הרוב המכריע של אוכלוסיית קטר; ההודים הם הקהילה הגדולה ביותר, אשר מנתה 650,000 בשנת 2017. לאחר מכן ישנם כ-350,000 נפאלים, 280,000 בנגלדשים, 260,000 פיליפינים, 200,000 מצרים, 145,000 סרי-לנקים ו-125,000 פקיסטנים.

הרישום הדמוגרפי הראשון התרחש בשנת 1892 בידי המושלים העות'מאניים ששלטו באזור.

השפה הרשמית במדינה היא ערבית. אנגלית משמשת לרוב כשפה שנייה וכלינגואה פרנקה. קיומם של עובדים זרים רבים מאסיה הוביל לשימוש גם בשפות אסייתיות רבות כגון: אורדו, טמילית, בנגלית, הינדית, פשטו, נפאלית, טאגאלוג, אינדונזית, מלאיאלאם וטלוגו.

דתות עריכה

 
מסגד בקטר

האסלאם הוא הדת הדומיננטית בקטר, עם כ-67.7% מאמינים. מרבית המוסלמים שייכים לזרם הווהאבי-סלפי (סונים). 20% מהמוסלמים הם שיעים. דתות אחרות הן נצרות (13.8%), הינדואיזם (13.8%), ובודהיזם (3.1%). ה-1.6% הנותרים אינם דתיים או משתייכים לדתות אחרות.

החוקה בקטר מבוססת ונחקקת בעיקר על-פי הדין האיסלאמי, השריעה.

הנוצרים הם עובדים זרים, אך פעילות מיסיונרית נוצרית אסורה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ למילה הערבית دولة (דַוְלַה) יש כמה משמעויות, בהן "מדינה" וגם: "בית מלוכה" או "שושלת ח'ליפים". אמירויות המפרץ נוהגות להוסיף את המילה دولة בשמן הרשמי, אולם גם המילה "מדינה" בשם "מדינת ישראל" מתורגמת לערבית כ-دولة.
  2. ^ הגיית השם בערבית: קַטַר במלעיל – ההטעמה בהברה הראשונה.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ נתונים חודשיים על סך אוכלוסיית קטר, באתר רשות התכנון והסטטיסטיקה של קטר, ‏אוקטובר 2023 (באנגלית)
  6. ^ Puddington, Arch; Roylance, Tyler. "Freedom in the World" (PDF). freedomhouse.org (באנגלית). נבדק ב-2017-06-23.
  7. ^ שנה לפני המונדיאל, קטאר עורכת בחירות ראשונות למועצה המחוקקת, באתר וואלה!‏, 2 באוקטובר 2021
  8. ^ אבי יששכרוף‏, עקב "תמיכתה בטרור": מדינות ערב ניתקו קשרים דיפלומטיים עם קטר, באתר וואלה!‏, 5 ביוני 2017
  9. ^ אי-פי‏, ניתוק קשר עם איראן וסגירת אל-ג'זירה: דרישות מדינות ערב מקטר, באתר וואלה!‏, 23 ביוני 2017
  10. ^ ברק רביד, קטר ניתקה יחסים, ישראל בתגובה מקשה על אל-ג'זירה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
  11. ^ פנחס וולף‏, בישראל מגיבים בחיוב להצעת עומאן וקטר, באתר וואלה!‏, 14 באוגוסט 2009
  12. ^ Majority In Region Believe Palestinian Cause An ‘Arab Concern’: Survey, ‏3 בינואר 2023 (באנגלית).
  13. ^ קריקטורות אנטישמיות: סימן היכר של עיתונים קטארים, באתר הליגה נגד השמצה, ‏26.12.2018
  14. ^ ראש המוסד טס לדוחא לפגישה עם ראש ה-CIA וראש ממשלת קטאר על שחרור החטופים - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2023-11-28
  15. ^ מידע באתר קרן המטבע העולמית
  16. ^ וואלה! כסף‏, מאחורי האנטישמיות באוניברסיטאות עומדים מיליארדים. זו התורמת הגדולה, באתר וואלה!‏, 10 בדצמבר 2023
  17. ^ סעודיה מאיימת להפוך את קטאר לאי, באתר ynet, 10 באפריל 2018
קטר - תבניות ניווט