אוטו קומוי
אוטו קומוי (בהונגרית: Komoly Ottó; בשמו העברי נתן זאב קוהן (כהן); 1892–1945) היה מנהיג ציוני בהונגריה בתקופת השואה.
לידה |
26 במרץ 1892 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
1 בינואר 1945 (בגיל 52) בודפשט, ממלכת הונגריה |
מדינה | הונגריה |
השכלה | האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט |
פעילותו הציבורית
עריכהאוטו קומוי נולד בבודפשט, הונגריה ולמד הנדסה. במלחמת העולם הראשונה עלה לדרגת קצין וזכה במספר עיטורים גבוהים. מבחינה אידאולוגית מצא את עצמו קומוי משתייך אל הפלג של הציונים הכלליים בתנועה הציונית והוא החל לפעול בה. ב-1940 נבחר כיושב-ראש הפדרציה הציונית בהונגריה, והיה מקובל ומוערך על כל הזרמים הציוניים. בתפקיד זה שימש בין השנים 1940–1944. ב-1943 הוקמה ועדת העזרה וההצלה בבודפשט. קומוי נבחר כיו"ר הוועדה, שחבריה היו נציגי המפלגות הציוניות. פעיליה היו המזכיר (תפקיד המקביל למנכ"ל) ישראל (רז'ו) קסטנר, שמואל שפרינגמן, יואל והנזי ברנד, פרץ רבס וצבי גולדפרב.
עד לכיבושה של הונגריה בידי גרמניה הנאצית במרץ 1944 עסק קומוי במסגרת פעילותו בוועדה בניסיונות להבריח פליטים יהודים להונגריה. הוועדה שיגרה שליחים מפלגים שונים של הפוליטיקה היהודית אל תוך פולין על מנת לנסות ולאתר יהודים ולהבריחם להונגריה דרך סלובקיה. פעילות זו שקיבלה את שם הצופן "טיול" הצליחה להעביר כאלף ומאה יהודים מפולין הכבושה אל הונגריה.
באופן מובן, עם כיבוש הונגריה נפסקה פעילות זאת. את מקומה תפס המשא והמתן על הצלת יהודים עם הנאצים, בו עסק קסטנר, ופעילות לשכנוע הגורמים המתונים בהנהגה ההונגרית לבוא לעזרת היהודים, בה עסק קומוי. עם זאת עסק קומוי (אם כי במידה פחותה) גם במשא ומתן עם הנאצים ומילא תפקיד גם ב"רכבת הניצולים" שארגן קסטנר.
השתלטותו של פרנץ סלשי ומפלגתו (צלב החץ) הפשיסטית על הונגריה ב-15 באוקטובר 1944 שינתה שוב את קווי פעילותו של קומוי שהחל לעזור ליהודי בודפשט דרך קשריו הענפים.
בספטמבר 1944 מינה פרידריך בורן, נציג הצלב האדום בהונגריה את קומוי לראש "אגף A", המוכר גם בשם "מחלקת הילדים של הצלב האדום", שהוקם על מנת להציל ילדים יהודים ומאוחר יותר אף דאג לצרכיהם של יהודי בודפשט. במסגרת זו, בין השאר, הקים קומוי 52 בתי-ילדים שהביאו להצלת של כארבעת אלפים עד חמשת אלפים ילדים. מטה הארגון הוקם ברחוב מרלג בבודפשט, אל המטה הגיעו יהודים רבים שמסרו את ילדיהם אל המטה. הילדים הועברו אל עשרים ושמונה בתי-ילדים שהוקמו במהירות ועמדו תחת חסות של הצלב האדום. בתוך הבתים פעלו חברי תנועות הנוער הציוניות שדאגו להדרכה ולחינוך. למזון דאגה "המפקדה החלוצית". על אף חסינותם הבינלאומית של בתים אלו לא תמיד כיבדו אנשי צלב החץ את החסינות וידוע על מקרה אחד לפחות בו אלו השמידו בית-ילדים שלם. באופן כללי זכו הילדים ששוכנו בבתים מוגנים אלו בתנאים טובים שהורעו רק לקראת סוף מלחמת העולם השנייה עם התגברות ההפצצות על בודפשט.
פעילות נוספת בה היה מעורב קומוי הייתה חלוקת תעודות החסות הספרדיות על ידי ג'ורג'יו פרלאסקה, שהקנו לכשלושת אלפי מחזיקיהם מעמד של תושב-חוץ ובמידה לא מבוטלת הצילו אותם.
קומוי הסתייע בפעולותיו בתנועות הנוער הציוניות, בצלב האדום, בדיפלומטים של מדינות נייטרליות וביודנראט. רוב הפעילות נועדה לספק ליהודים מחסה והגנה מפני אנשי צלב החץ. במסגרת זו הקים קומוי, בין השאר, את בתי-ילדים שהוזכרו לעיל.
על אף שקומוי היה יכול לעזוב את הונגריה ברכבת של קסטנר, הוא בחר להישאר ולסייע ליהודי הונגריה. ב-1 בינואר 1945, זמן קצר לפני שחרור בודפשט, נחטף אוטו קומוי בידי אנשי צלב החץ ונרצח בשל פעילויות ההצלה שלו.
לאחר מותו נקרא על שמו המושב יד נתן, רחובות בחיפה ובנתניה, והוענק לו "עיטור הונגריה לחרות".
ביום ה-8 באפריל 2013 – יום השואה והגבורה תשע"ג – נערך ביער הקדושים אשר בהרי ירושלים, ברחבת אנדרטת "גוילי-אש", טקס ביוזמת המרכז העולמי של "בני-ברית" והקרן הקיימת לישראל. בטקס זה הוענק "אות המציל היהודי" ע"ש אוטו קומוי לבני משפחתו החיים בישראל, הונגריה ובריטניה.
ביבליוגרפיה
עריכה- ברהם, רנדולף, ועדת העזרה וההצלה בבודפשט, בתוך האנציקלופדיה של השואה, כרך ב' עמ' 438–440.
- רוזט, רוברט, קומויי (קוהן), אוטו (נתן), בתוך האנציקלופדיה של השואה, כרך ה' עמ' 1081–1082. (ראו גם [1] באתר יד ושם )
- שיטות הצלה והצלחתן באתר "דעת".
קישורים חיצוניים
עריכה- אליהו גלאור, אוטו קומוי, גיבור פוליטי וקרבן השואה בהונגריה, משואה כ"א, (1993), עמ' 109.
- בודפשט בתקופת השואה, אלבום תמונות, במרכז המולטימדיה של לימוד השואה של מרכז שמעון ויזנטל
- אוסף אוטו קומוי, יומן, בארכיון יד יערי. יומנו של אוטו קומויי, נכתב בין ה-21 באוגוסט עד 16 ספטמבר 1944. ביומן מבוא על תולדות חייו של קומוי מאת צבי ארז והצהרתו של שאמו שטרן מטעם הקהילה היהודית בבודפשט, הונגריה, על עזרתו של מישלוש משטר ליהודים בתקופת השואה. המשכו של היומן בתרגום העברי של צבי ארז