אוסף יהודה
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא כתוב כמקובל, אין הערות שוליים, ויקיזציה. | |
אוסף יהודה הוא אוסף כתבי יד עתיקים וספרים נדירים אשר השתייך לאברהם שלום יהודה ונמצא כיום בספריה הלאומית.
תכולת האוסף עריכה
האוסף מכיל 1400 כתבי יד, ביניהם 1186 בכתב ערבי, 363 כתבי יד בפרסית,264 כתבי יד בטורקית עות'מאנית, 240 כתבי יד בעברית ו-5 בלטינית. באוסף גם כתבי יד בספרדית ובמספר שפות מדרום מזרח אסיה.
החיבורים עוסקים במדעי האסלאם השונים, מחקרי שפה וספרות, אומנות, רפואה ומתמטיקה. הוא כולל גם מספר עותקים מעוטרים של סידורים. כתבי היד באוסף מתוארכים בין המאה התשיעית לספירה (המאה השלישית לספירה ההיג'רית) ועד למאה התשע-עשרה (המאה השלוש-עשרה לספירה ההיג'רית).
האוסף מכיל גם מספר ספרים נדירים מהמהדורות הראשונות שהודפסו בין השנים 1445–1500.
הפריטים הלא-אסלאמיים החשובים ביותר באוסף, הם כתביו של אייזיק ניוטון מארכיונו הפרטי. כתבים אלה שייכים למקבץ כתביו התאולוגים, אשר מגיעים ל 7500 דפים. יהודה רכש כתבים אלה במכירה פומבית בבית המכירות סותבי'ס בשנת 1936.
אוסף חשוב נוסף מכיל 1100 מסמכים ממסעות נפוליון במצרים.
באוסף יהודה נמצא גם אוספו הפרטי של יהודה הכולל את מכתביו, כתבי יד וספרים נדירים, עבודות מחקר, הגהותיו ויומנו האישי. אוספו של אברהם שלום יהודה הוא מהיקרים והחשובים בעזבונות שקבלה לידיה הספרייה הלאומית.
המאבק על האוסף עריכה
בשנת 1949 החלו בני הזוג אתל ואברהם שלום יהודה לתכנן מעבר לישראל ובחינת הקמת מרכז מחקר מוסלמי- יהודי בירושלים, אשר יתבסס על אוסף על אוספו האישי[1]. בשנת 1951 רמז יהודה על כוונתו להעביר את האוסף שברשותו ל"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי".בתאריך 9.8.1951 כתב יהודה במכתב למנהל בית הספרים הלאומי, דר' קורט ורמן, שהאוסף שלו ארוז במחסן שקרוב לביתו בעיר ניו-הייבן ומוכן לשילוח לירושלים.[2]
בשל פטירתו הפתאומית של יהודה, החלה בשנת 1953 רעייתו אתל לטפל בקיטלוג הפריטים ושילוחם לירושלים. בסעודה חגיגית שנערכה לכבודה על ידי בכירים באוניברסיטה העברית, בנוכחות נשיא המדינה דאז יצחק בן-צבי, הצהירה פומבית על העברת אוספו של יהודה לבית הספרים הלאומי בירושלים. בשנת 1955 נפטרה אתל מבלי שהשלימה את תהליך הקיטלוג שבו החלה, וללא צוואה מפורשת בה היא מורה להעביר את אוספו של בעלה המנוח לבית הספרים הלאומי.
כך החל מאבק משפטי ארוך בבית המשפט בקונטיקט ארצות הברית בין האוניברסיטה העברית לבין מבצע צוואתם של יהודה ואתל, אחיינו של יהודה. בסופו של המשפט בשנת 1966 פסק בית המשפט העליון לטובת האוניברסיטה העברית אשר קיבלה בשנת 1967 את האוסף לרשותה.[3]
הערות שוליים עריכה
[1]מכתב יהודה לחתנו יצחק גודס, בתאריך 6 יולי 1949, אשר מזמין בה את יצחק לבנות את המרכז ביחד, ארכיון הספרייה הלאומית הישראלית : MS. VAR.Yah
[2]מכתב יהודה שנשלח קורט וורמאן (Curt Wormann) בתאריך בתשעה לאוגוסט 1959 .
[3] Hebrew University Assn, V. Nye,148 Conn. 223 (1961)