אופורטוניזם
אוֹפּוֹרְטוּנִיזְם או הִזְדַּמְנְנוּת[1] היא דפוס התנהגות המאופיין בניצול הזדמנויות מרבי, לעיתים תוך ויתור או שינוי המטרה הראשונית לפי מה שנראה כנוח יותר להשגה.
מקור המונחעריכה
המקור האטימולוגי של המילה נגזר משמו של אל המזל הרומי, פורטונוס (Portunus). מלחים שחיפשו מקום עגינה מוגן מפני סערות התפללו לאל פורטונוס, לכן המילה הרומית לנמל היא "פורטוס" ובקיצור "פורט" וממנה נגזר גם שמו של הנמל הראשי של פורטוגל, פורטו ובכינויו בפי המקומיים, "אופורטו" (״הנמל״). בתקופת ספינות המפרשים, היו בין יורדי הים אשר שהו בנמל, כאלה שלא היה להם יעד מחייב, אלא הפליגו ליעד משתנה, לפי הרוח שנשבה באותה תקופה. יורדי ים אלה, שחיכו לשעת כושר כדי להפליג, כי לא תמיד נשבה הרוח, הפליגו לכיוון אליו נשבה הרוח, לכן כונו "אופורטוניסטים"[2].
שימוש במונחעריכה
בפוליטיקה מכונים "אופורטוניסטים" או "מִזְדַּמְנֵנִים" אותם פוליטיקאים שמשנים את נאמנותם לאישים, גופים או עקרונות, לפי סיכויי ההצלחה המשתנים. השימוש במילה "אופורטוניסט" עבור פוליטיקאים נעשה לראשונה על ידי העיתונאי והמדינאי הצרפתי ויקטור אנרי רושפור (Victor Henri Rochefort), בשנת 1869, שהטיח את שם התואר בלאון גמבטה וחבריו, בעקבות שינוי עמדתם הפוליטית.
ברפואה קיים המושג זיהום אופורטוניסטי על ידי פתוגן המנצל חולשה של מערכת החיסון כדי לתקוף את הגוף.
בזואולוגיה משתמשים במושג על מיני בעלי חיים המנצלים הזדמנויות טובות לאכילה/קינון/השגת מטרות נוספות מבלי צורך להתמחות במאפיין ספציפי או מבלי לפסול מטרות בהם הם נתקלים. חלק מחיות אלה נטפלות לחיות אחרות לשם כך.
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ לפי החלטת האקדמיה ללשון העברית ב־2015
- ^ מלה בסלע: גלגוליהן המוזרים של מילים, ניבים, פתגמים, ממרות, סמלים ומנהגים מראשיתם עד כאן, ע' 101, ירושלים: הוצאת כתר, 1990.
