פורטו

עיר בפורטוגל

פּוֹרְטוּפורטוגזית: Porto, ‏האזנה‏) היא עיר נמל בפורטוגל, והעיר השנייה בגודלה ובחשיבותה בפורטוגל.

פורטו
Porto
סמל פורטו
סמל פורטו
סמל פורטו
דגל פורטו
דגל פורטו
דגל פורטו
מדינה פורטוגלפורטוגל פורטוגל
ראש העיר Rui Moreira
שטח 41.30 קמ"ר
גובה 104 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 237,591 (2011)
 ‑ במטרופולין 1,762,524
קואורדינטות 41°9′N 8°38′W / 41.150°N 8.633°W / 41.150; -8.633
אזור זמן UTC+0
http://www.cm-porto.pt
אתר מורשת עולמית
המרכז ההיסטורי בפורטו
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריונים 4
(למפת פורטו רגילה)
 
פורטו
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פורטו ממוקמת בגדה הצפונית של שפך נהר הדורו, על חוף האוקיינוס האטלנטי ואוכלוסייתה כוללת 237,584 תושבים נכון לשנת 2011, ו-1,762,524 במטרופולין פורטו, פורטו היא בירת צפון פורטוגל. בפורטו אקלים המזכיר אקלים ים-תיכוני, על אף שהיא מושפעת מרוח מהאוקיינוס ולכן קרירה יותר. בשיא הקיץ, במיוחד באוגוסט, הטמפרטורות יכולות להגיע גם ל-40 מעלות צלזיוס.

לשמה של פורטוגל, שמה של השפה הפורטוגזית, שמו של היין הנודע פורטו (או פורט) וגם למושג אופורטוניזם מקור אטימולוגי משותף-השם "פורטו-קאלה" שנתנו הרומאים שכבשו את עיר הנמל "קאלה" המזוהה עם תרבות הקסטרו.

בעיר פועלים שני מועדוני כדורגל מפורסמים, פורטו ובואבישטה, שקבוצותיהם משחקות/שיחקו בליגת האלופות. שדרות בואבישטה הן הארוכות ביותר בפורטוגל ומגיעות ממרכז העיר עד חוף האוקיינוס.

ב-1996 הכריז ארגון אונסק"ו על החלק ההיסטורי של העיר כאתר מורשת עולמית. כנסיית קלריגוש ומגדל הפעמון שלה מהווים אחד מסמלי העיר.

כיכר גנרל דלגאדו במרכז פורטו

היסטוריה

עריכה

ההיסטוריה של העיר מגיעה עד לתקופה הקלטית במאה ה-4 לפנה"ס ואף לפני כן. בזמן שלטון האימפריה הרומית העיר הפכה לעיר נמל חשובה (במיוחד כנקודת מסחר בין ליסבון לבראגה). בזמן הכיבוש המוסלמי של ספרד, העיר נפלה לשלטון המורים בשנת 711. בשנת 868, אלפונסו השלישי, מלך אסטוריאס נשלח לכבוש את העיר מחדש. בשנת 1386 נחתם בעיר החוזה ההיסטורי הסכם וינדזור. במהלך המאה ה-14 וה-15 העיר היוותה נקודה מכרעת להתפתחות הצי של האימפריה הפורטוגזית המתפתחת. במהלך המאה ה-18 וה-19 התפתחה העיר ואוכלוסייתה צמחה מאוד. ב-24 באוגוסט 1820 פרצה בעיר המהפכה הליברלית שהובילה לכינון חוקה בפורטוגל ולעצמאותה של ברזיל.

תחבורה

עריכה
 
הרכבת הקלה של פורטו
 
נמל התעופה פרנסיסקו סא קרניירו
 
Internal highway
 
תחנת הרכבת סאו בנטו
 
STCP bus
 
החשמלית בפורטו

הרובע היהודי

עריכה

בשנת 1492 הגיעו לפורטוגל עשרות אלפי יהודים מגורשי ספרד. עם גירוש יהודי פורטוגל התרוקן הרובע היהודי מיושביו ומאז כמעט לא ניתן למצוא שרידים לקיום חיים יהודים ברובע. לפני שנים אחדות התגלתה גומחה, שכפי הנראה שימשה את ארון הקודש בבית כנסת ברובע היהודי של פורטו, ונשמרה במבנה ששימש בתחילת המאה ה-21 כמרכז יום לקשיש. כנסיית ויקטוריה שבכניסה לרובע, נבנתה ב-1539 על מקומו של בית כנסת.

ערים תאומות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה