פתיחת התפריט הראשי

ייסוד הישיבהעריכה

בשנת תרס"ז החל הראי"ה קוק בפעולות להקמת ישיבה ייחודית לבחורים כישרוניים מרחבי הארץ והעולם, שתכלול תוכני לימוד רבים ותגדל אנשים שישפיעו על המצב הרוחני והתרבותי בארץ־ישראל.

תוכנית הלימודיםעריכה

תוכנית הלימודים בישיבה עוצבה על ידי הראי"ה קוק בשיתוף ר' שם טוב גפן, הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), ד"ר נחמן שלזינגר, ד"ר יעקב שלום ענגיל, הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, ד"ר משה זיידל ואנשים נוספים. תוכנית הלימודים כללה בין היתר לימוד פנימיות התורה[2], אמונה ומחשבת ישראל[3], מדעים ושפות זרות[4]. לתלמידים המעוניינים בכך, ניתנה אפשרות ללמוד מלאכת־כפיים בבית המלאכה של תלמוד התורה 'שערי תורה', אשר שכן בסמוך לישיבה[5]. כל זאת בנוסף לסדרי הלימוד הרגילים הנהוגים בישיבות – לימוד ש"ס ופוסקים בבקיאות ובעיון – בהכוונתו של הראי"ה, ועל פי דרכו המיוחדת.

פעילות הישיבה במהלך השניםעריכה

לאחר כשנתיים של פעולות הקמה, בשנת תרס"ט[6], נפתחה הישיבה, וכמה עשרות תלמידים למדו בה במשך השנים, עד לסגירתה בסביבות שנת תרע"ה, בשל מלחמת העולם הראשונה. ככל הנראה, ברוב שנות פעילותה שכנה הישיבה במתחם המוסד 'שערי תורה' בשכונת נווה־שלום. בין מגידי השיעורים בישיבה היו הראי"ה[7], ר' זלמן שך, ר' שם טוב גפן ועוד[8]. בין התלמידים המפורסמים שלמדו ב'אוצר חיים' ניתן למנות את ר' ישראל פורת, ר' יוסף צבי רימון, ר' הלל פרלמן, ר' יהושע קניאל ועוד.

לקריאה נוספתעריכה

  • ידידיה ונגרובר (עורך), רבי שם טוב גפן: פרקי חיים איגרות ומאמרים, נזר דוד, תשע"ז, עמ' 27-33.
  • פנקסי הראי"ה ד, מכון הרצי"ה, תשע"ז, עמ' תסב-תצה.
  • פנקסי הראי"ה ג, מכון הרצי"ה, עמ' שא-שכג.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ באגרת ששלח הראי"ה על ידי ר"י בריסקין, הוא כותב על "הישיבה החדשה 'אוצר חיים' שהננו נגשים לייסד". רבי שם טוב גפן: פרקי חיים איגרות ומאמרים, עמ' 27.
  2. ^ גפן, עמ' 121. בחלק מהמסמכים אף נזכרה הישיבה בתור "ישיבה לתורה ולחכמת האמת" (שם, עמ' 124).
  3. ^ ראה לשלושה באלול, מכון הרצי"ה, ירושלים תשס"ג, עמ' מב.
  4. ^ גפן, עמ' 132.
  5. ^ ראה אגרות הראי"ה א, אגרת קמו, עמ' קפז; אגרות הראי"ה ב, אגרת שעו; תשכג.
  6. ^ ראה אגרות הראי"ה א, אגרת רח, עמ' רסא.
  7. ^ גפן, עמ' 131.
  8. ^ גפן, עמ' 132.