ערוץ 7

רשת תקשורת ישראלית

ערוץ 7 הוא קבוצת תקשורת ישראלית, הפועלת ברשת האינטרנט ועוסקת בחדשות ובתוכן יהודי. הקבוצה מפעילה שלושה אתרי אינטרנט, בשפה העברית, בשפה האנגלית ובשפה הרוסית, הפונים לקהל גולשים בישראל ובמדינות דוברות אנגלית ורוסית. הרשת מזוהה במידה רבה עם המגזר הדתי-לאומי.

ערוץ 7
Arutz 7.png
סוג אתר חדשות, רדיו
מייסדים זלמן ברוך מלמד
תאריך הקמה 1988
חברת אם ישיבת בית אל
חברות בנות בשבע
מיקום המטה בית אל
משרד ראשי מעגלי הראי"ה, בית אל
ענפי תעשייה תעשיית התקשורת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים בשבע
אנשי מפתח יעקב כץ (יושב ראש), עוזי ברוך, שולמית מלמד
 
www.inn.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרשת נמצאת בבעלות תאגיד Holyland Holdings, הרשום באיי מרשל, שבעלי השליטה בו הם משה גנץ ושילה סימנוביץ, שניהם אזרחי ארצות-הברית[1].

היסטוריהעריכה

 
מייסדת ערוץ 7 הרבנית שולמית מלמד עם יו"ר ימינה ושר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט בוועידת ערוץ 7 במלון קינג דייוויד בירושלים

ערוץ 7 הוקם בתחילה כתחנת רדיו. ראשיתו של הערוץ הוא ביוזמה של הרבנית שולמית מלמד, אשתו של הרב זלמן ברוך מלמד, מתוך תחושה שהתקשורת בישראל מוטה שמאלה[2]. היא רצתה להקים תחנת רדיו ופנתה לבעלה בבקשה שיסייע לה להתחיל במיזם. תחילה הוא סירב לבקשתה, אך לאחר כחצי שנה נעתר להפצרותיה. לעזרתה באו אנשי הישיבה של בעלה, יעקב כ"ץ (לימים חבר הכנסת מטעם האיחוד הלאומי) ויואל צור. בעזרת אליקים העצני ובעזרת תורמים, רכשה ספינה בעלות של קרוב לחצי מיליון דולר[2], ששמה הוסב לאוניית ארץ הצבי. על השם "ערוץ 7" הוחלט מכיוון שהיו באותה עת 6 תחנות רדיו ישראליות פעילות ואילו תחנת הרדיו "ערוץ 7" הייתה השביעית[2]. הערוץ שידר שיעורי תורה, אקטואליה ושירים עבריים, חסידיים ומזרחיים.

בין מגישי הפינות והתוכניות בתחנה היו הרב הראשי לישראל הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר הכנסת דב שילנסקי, העיתונאי אורי אליצור, איש התקשורת אדיר זיק, שתוכניתו הייתה אחת המואזנות ביותר בתחנה, ורבים אחרים. מדי בוקר שודרה בתחנה פינת הלכה בהגשת רב היישוב הר ברכה וראש הישיבה, הרב אליעזר מלמד, שבעקבותיה החל להוציא את סדרת ספרי ההלכה המוכרת והפופולרית "פניני הלכה". פינה בולטת נוספת הייתה הפינה "יש שואלים" אותה הגיש הרב זלמן ברוך מלמד.

התחנה שידרה בתחילה מאוניית "ארץ הצבי" שעגנה מול חופי תל אביב. על פי טענת מפעיליה עגנה האונייה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, אך בית המשפט קבע כי "בנוסף לשידורים מן האנייה (שבוצעו כאמור בעת שזו עגנה בדרך כלל בתחום המים הטריטוריאליים), בוצעו שידורי רדיו אלחוטיים של תחנת ערוץ 7 מאתרי שידור שונים שהוצבו על-פני היבשה במקומות שונים ברחבי הארץ"[3]. התחנה שידרה בתדר 918AM ולאחר פשיטה וחידוש הציוד עברה לתדרים 105.2FM ו-1143AM; באנגלית בשם INN-Israel National News בתדר 98.7FM ו-1539AM ובשפות רוסית, אנגלית וצרפתית.

ב-1999 יזם ח"כ צבי הנדל מהמפד"ל חוק שיאפשר את שידורי ערוץ 7, על בסיס הוותק של הערוץ. החוק אושר בכנסת, אך בג"ץ פסל אותו (ב-2002) עקב עתירה של אחדים מחברי הכנסת[4]. בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי:

תכלית זו, של מתן רשיון וזכיון לתחנות רדיו אשר פעלו ללא רשיון וזכיון כדין, אינה ראויה בעליל. היא נותנת פרס למי שפעלו שלא כדין, ובכך מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק

בג"ץ 1030/99[5].

ב-20 באוקטובר 2003 הופסקה פעילות התחנה לאחר שבית משפט השלום בירושלים פסק נגדה. 10 ממנהלי התחנה וכן התאגידים שהפעילו אותה הורשעו בגין השידורים הבלתי חוקיים של התחנה, ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל (שרוצו בעבודות שירות), מאסר על תנאי וקנסות[3].

כיום תחנת ערוץ 7 משדרת באופן חוקי דרך האינטרנט ומשמשת כאתר חדשות בעל כתבים, מבזקנים וכו'.

קבוצת התקשורת של ערוץ 7 מנוהלת על פי הדרכתו הרוחנית של ראש ישיבת בית אל הרב זלמן ברוך מלמד. בראש ההנהלה עומדת רעייתו, הרבנית שולמית מלמד. בתפקיד מנכ"ל הקבוצה והעורך הראשי משמש עוזי ברוך.

INN - אתר האינטרנטעריכה

במהלך שנות ה-90, החלו לקום בישראל אתרי אינטרנט חדשותיים (עיתונות דיגיטלית) על ידי גופים שעסקו בתקשורת מסורתית. במסגרת זו הקימו אנשי תחנת ערוץ 7 אתר אינטרנט, שכלל תכנים שמקורם במערכת החדשות של הרדיו ובתוכניותיו השונות. במסגרת זו, ועל מנת לאפשר חשיפה לתכני ערוץ 7 גם מעבר לים, הוקם בתחנה גם אתר אינטרנט בשפה האנגלית.

לאחר סגירת תחנת הרדיו, הורחבה מאוד פעילות אתרי האינטרנט, שהפכו תוך זמן קצר לפעילות המרכזית המשמעותית של קבוצת ערוץ 7. תחילה פעל האתר במתכונת של תחנת רדיו המשודרת באמצעות האינטרנט. אולם לאורך השנים, עם התפתחות התקשורת הדיגיטלית בארץ ובעולם, הופסקו שידורי הרצף ובמקומם בא תוכן דיגיטלי מגוון, חדשותי, יהודי ואחר.

לאורך השנים הוקמו במסגרת קבוצת ערוץ 7 אתרים בשפות העברית, האנגלית, הרוסית, הספרדית והצרפתית. כיום (2020) פועלים במסגרת הקבוצה אתר בעברית, אתר באנגלית ואתר ברוסית, הפונים לקהלים יהודיים ואחרים.

עיקר התוכן באתר מוקדש לאקטואליה, מאמרי דעות (פובליציסטיקה) ותוכן מגוון בנושאי יהדות. האתר כולל גם מדורים בנושאי תיירות, אוכל, ספורט, אופנה, כלכלה, בריאות משפחה וזוגיות. במסגרת האתר פועל אתר משנה המיועד לילדים וכולל תוכן המותאם לגילאים הצעירים בשם "ילדודס". האתר נוקט קו פוליטי ימני לאומי ברור, ומלווה את מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון באופן צמוד. לאורך השנים נטל האתר חלק פעיל במאבק נגד עקירת יישובים במסגרת תוכנית ההתנתקות וכן במאבק נגד עקירת יהודים מבתיהם ברחבי יהודה ושומרון.

מלבד אקטואליה, האתר מפרסם כתבות רבות בנושאי יהדות ותורה ומגזינים שוטפים שעוסקים בנושאים אלה. האתר כולל מוזיקה חסידית, שירים עבריים ודרשות של רבנים בנושאי הלכה, תורה ואקטואליה. בנוסף לכך, מופיעות באתר כתבות בנושאי תרבות ומדע, העוסקות בנושאים אלה מנקודת מבט כללית ויהודית.

בקיץ תשס"ב (2002), כשנה לפני סגירת תחנת הרדיו של ערוץ 7, הקימו יוזמיו את השבועון "בשבע", המופץ בסופי שבוע בריכוזי אוכלוסייה דתית וחרדית. תוכני העיתון מתפרסמים מדי שבוע גם באתר ערוץ 7.

משנת 2005 עוסק הערוץ גם באתרים מבוססי תוכן גולשים ומפעיל פורומים. בשנת 2008 הוסיף הערוץ גם מערכת שירותי דואר אלקטרוני לשורותיו. בשנת 2009 עבר האתר שדרוג כללי.

לקראת יום השנה ה-15 לרצח רבין, יצא האתר במיזם "רצח רבין - הגרסה שלכם...", שבו הזמין את קוראיו לשלוח אליו את תאוריות הקשר שלהם לגבי הרצח[6].

אתר הטלוויזיה של הערוץ (הנקרא INNTV) משדר מהדורות חדשות יומיות בשפה האנגלית, וקטעי וידאו במשך כל היום בשפה העברית. כמו גם מגזין שבועי באנגלית בשם Israeli Salad, פינות ילדים בעברית ובאנגלית, ו"תשובה תרבותית" בעברית.

"ללא תולעים / פסיפס"עריכה

בתחילת 2006 הוקם אתר האינטרנט "ללא תולעים", המפרסם יצירות מגוונות, חלקן בעלות גוון לאומי-ימני.

בראשית דרכו התקשה האתר להמריא, ועם הזמן התמלא בעיקר בגולשי הפורומים של הערוץ, ובמשתמשים שקיבלו תגובות שליליות ליצירות שהעלו במקומות אחרים (בעיקר באתר "ביכורים").

באוגוסט 2006 רכש "ערוץ 7" את האתר ואיחד את רשימת המשתמשים של "ללא תולעים" עם גולשי הפורומים בערוץ. באוקטובר 2006 (תשרי תשס"ז) עוצב האתר מחדש כחלק מאתר ערוץ 7. בשנת 2009 שונה שמו של האתר ל"פסיפס", שינוי זה בא כחלק משיפוץ כולל שעבר אתר ערוץ 7.

כל שנה מתקיימים כשלושה מפגשים בהם מועברים סדנאות במגוון תחומי היצירה[7].

השבועון "בשבע"עריכה

  ערך מורחב – בשבע

בשבע הוא חינמון המופץ מדי סוף שבוע בריכוזי אוכלוסייה דתית וחרדית. הוא מונח במקומות ציבוריים כמו חנויות ובתי כנסת. העיתון מופץ חינם בתפוצה של כ-105 אלף עותקים.

השבועון נוסד בקיץ תשס"ב (2002), במטרה להביא אל העיתונות המודפסת את קולה של הציונות הדתית, ולהקים עיתון רב-תפוצה שיחזק ויעצים את ערכי תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל בקרב הציבור הדתי. ברוחו ובמטרותיו מהווה העיתון המשך ל-15 שנות שידורים של תחנת הרדיו ערוץ 7.

אישים בולטיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ערוץ 7 בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה