פתיחת התפריט הראשי

אורי ביילין

מוזיקאי ופרסומאי ישראלי

אורי ביילין (נולד ב-31 ביולי 1978) הוא מוזיקאי ופרסומאי ישראלי.

אורי ביילין
ORI BEILIN 1.jpg
לידה 31 ביולי 1978 (בן 41) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מוזיקאי, פרסומאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אורי ביילין, 2017

תוכן עניינים

עולם הפרסוםעריכה

אורי ביילין עומד בראש משרד הפרסום "הביילינים", אשר החל דרכו בשנת 2003 כיחידת חדשנות במסגרת משרד הפרסום מקאן אריקסון (היום מקאן תל אביב)[1] ומאז שנת 2007 פועל באופן עצמאי. ביילין זכה בעבר בתחרות הקריאייטיב הבינלאומית EPICA ולפני מספר שנים זכו "הביילינים" בפרס הזהב השמור למקום הראשון במכירות ובאפקטיביות של מהלכי פרסום בתחרות האפי, בקטגוריית חשמל ומוצרי אלקטרוניקה.

כיום אורי הוא מרצה מן החוץ בחוג לתקשורת של המרכז הבינתחומי הרצליה בנושא חדשנות ופרסום ומשמש כשופט בתחרויות פרסום.

קריירה מוזיקליתעריכה

אורי ביילין הוא זמר-יוצר, שמנגן על מגוון כלים ביניהם: פסנתר, תופים, בס וגיטרות.

ביילין שירת בצבא בלהקה צבאית והוא בן מחזורו של עידן רייכל, שאף שימש כקלידנו של ביילין בהופעות אלבום הבכורה, לצד עילי בוטנר בגיטרות. בשנת 1999 נבחר על ידי גלגלצ ל"דבר הבא" במוזיקה הישראלית (מבצע, מלחין, כותב ומעבד) עם שירו "היום את במבצע". בשנת 2002 זכה בתחרות "נוצת הזהב" של אקו"ם על אלבום הבכורה שלו "כובש"[2].

בשנת 2016 השיק את הפרויקט "הבכירים + אורי", במרכזו שיתף בשיריו המקוריים, אמנים בכירים וותיקים וביניהם ניסים סרוסי, דורית ראובני, דני ליטני, עוזי פוקס, רבקה מיכאלי, ישראל גוריון, מיכל טל, דודו זכאי ואמנים נוספים. שני השירים מתוך הפרויקט אשר בלטו ואשר שניהם הגיעו לראש בחירת העורכים המוזיקליים ברשת ג' של קול ישראל הם "בואי" עם חנן יובל ורמי קליינשטיין ו"מגדלים וארמונות" עם מיקי גבריאלוב. הפרויקט זכה לתהודה בתקשורת ובעבורו קיבל אורי אות הוקרה מיוחד מארגון אמני ישראל – אמ"י[3].

חיים פרטייםעריכה

אורי ביילין הוא בנו של השר וחבר הכנסת לשעבר יוסי ביילין ושל עו"ד הלנה ביילין. הוא נשוי לעו"ד מארי ביילין ואב לשניים. אורי הוא אחיו של גיל ביילין יו"ר ארגון 120 לביטחון בכבישים.

דיסקוגרפיהעריכה

  • כובש (2002)
  • The F Album ‏(2012)
  • הבכירים + אורי (2016)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אורי ביילין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ צורף, איילה (1 בספטמבר 2005). "אחוות הביילינים במקאן". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-25 ביוני 2017. 
  2. ^ נימוקי השופטים למוסיקה הפופולארית - 2002 | אקו"ם, www.acum.org.il (בעברית)
  3. ^ הבכירים+אורי, www.facebook.com (בעברית)