פתיחת התפריט הראשי

המרכז הבינתחומי הרצליה

מוסד אקדמי שאינו מתוקצב השוכן בהרצליה

המרכז הבינתחומי הרצליה היא מכללה שאינה מתוקצבת[4][5] השוכנת בהרצליה ומקיימת לימודים לתואר ראשון, תואר שני בתחומים מעטים, ותואר שלישי (דוקטור) במשפטים.

המרכז הבינתחומי הרצליה
IDC Herzliya logo.svg
IDC Herzliya Aerial View.JPG
מבט מהאוויר
מוטו מנהיגות העתיד
תאריך ההקמה 1994
סוג מכללה אקדמית פרטית[1][2]
נשיא פרופ' אוריאל רייכמן
סטודנטים 6,569[3]
סטודנטים לתואר ראשון 5,526[3]
סטודנטים לתואר שני 1,043[3]
מיקום הרצליה, ישראל
קמפוס הרצליה
קואורדינטות 32°10′36″N 34°50′08″E / 32.176575°N 34.835625°E / 32.176575; 34.835625
www.idc.ac.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פרופ' אוריאל רייכמן נואם בטקס קבלת תארים במרכז הבינתחומי
בניין בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב
בניין בית הספר אריסון למנהל עסקים
מכבש הדפוס שתרם מונטיפיורי לישראל ב"ק - במוזיאון לתקשורת

המרכז נוסד בשנת 1994 על ידי פרופ' אוריאל רייכמן, ששימש כנשיא המרכז מאז הקמתו ועד לראשית שנת 2006, שבה פרש עם הצטרפותו למפלגת "קדימה" והתמודדותו לכנסת. בתחילת פברואר 2006 החליף אותו פרופ' אמנון רובינשטיין ובחודש מרץ 2007 חזר רייכמן לכהן כנשיא המרכז, לאחר שפרש מהכנסת.

בשנת הלימודים תשע"ט החלו את לימודים במרכז הבינתחומי כ-7000 סטודנטים (מהם כ-2,000 בבית הספר הבינלאומי, שהגיעו מכ-90 מדינות ברחבי העולם), לתואר ראשון ושני.[6]

ב-20 במרץ 2018 אישרו שר החינוך ויו"ר המל"ג למרכז הבינתחומי להעניק תואר שלישי (דוקטור), בתחום המשפטים בלבד, הליך שהיה שמור לאוניברסיטאות המחקר הציבוריות.[1] כמו כן, אושרה הצעה שבעתיד המכללה תהפוך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.[7]

היסטוריהעריכה

הקמת המרכז הבינתחומי הרצליה הוכרז ב-11 במאי 1994[8] במעמד שר השיכון ושר המשפטים, בשנת ה-70 לייסודה של העיר הרצליה.[9] קמפוס הבינתחומי הוקם בשטח ששימש קודם לכן את בית הספר להגנה אווירית של צה"ל, וחלק מבנייניו עדיין משמשים את המרכז האקדמי. לצד מבנים אלו, הוקמו בקמפוס מבנים חדשים, חלקם בתכנונה של עדה כרמי-מלמד, שזכתה בפרס רכטר לשנת 2005 על תכנונם. המרכז הבינתחומי הוא מוסד פרטי וחוץ תקציבי, ואינו מקבל מימון ממערכת התקצוב הממשלתית[10]. תקציב המרכז מבוסס בעיקר על שכר הלימוד ועל תרומות מהארץ ומחו"ל. הקרקע עליה נמצא המוסד מוחכרת לו בתשלום על ידי המדינה.[11]

מאז שנת 2000 מארגן המרכז הבינתחומי מדי שנה את כנס הרצליה, או בשמו הרשמי "כנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי". בכנס בולטים בהשתתפותם בכירי הממשל, מערכת הביטחון בישראל וראשי המשק. הכנס זוכה להד רב באמצעי התקשורת. ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, בחר בכנס הרצליה כבמה לשתי הצהרות מדיניות חשובות שלו: בשנת 2002 הכריז על תמיכתו במפת הדרכים ובשנת 2003 הציג את תוכנית ההתנתקות.

בדצמבר 2011 אושר למרכז להעניק לאנשי סגל תואר פרופסור. המועצה להשכלה גבוהה סייגה אישור זה בדרישה כי יהיו במרכז לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמרכז מבקש להעניק לו תואר פרופסור.

בנובמבר 2018 אישרה המועצה להשכלה גבוהה למרכז הבינתחומי לפתוח תוכנית לתואר שלישי במשפטים. האישור הוא לשבע שנים, שבסופן תיבדק איכות התוכנית.[12] בראש הוועדה העליונה של התוכנית עומד פרופ' אהרן ברק.

ביולי 2019 העניק המרכז לראשונה תואר דוקטור לשם כבוד, ועם מקבליו נמנו שלדון אדלסון וגדי איזנקוט.[13]

מבנה המרכזעריכה

בתי ספרעריכה

  • בית הספר הארי רדזינר למשפטים - בית הספר הראשון שהוקם בבינתחומי בשנת 1994 והראשון שקיבל אפשרות מהמל"ג לפתוח מסלול להענקת דוקטורט. הצטרפו אליו במהלך שנותיו פרופ' אהרן ברק, פרופ' אמנון רובינשטיין ,פרופ' אוריאל פרוקצ'יה ואחרים. ניתן ללמוד בבית הספר תואר ראשון, שני ודוקטורט. הדיקן המייסד הוא פרופ' והדיקן המכהן הוא פרופ' אמנון להבי.
  • בית הספר אריסון למנהל עסקים - הוקם בשנת 1995 ומכשיר סטודנטים לתואר ראשון ושני. ערכי בית הספר הם "גמישות וחדשנות ניהוליים" המבטאים את היכולת לנטרל את הסכנה הגלומה בגלי השינוי האדירים ולהפוך אותם לכח מניע להצלחה. הדיקן המייסד הוא פרופ' אמיר ברנע, הדיקן המכהן הוא פרופ' דב פקלמן.
  • בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב - נוסד בשנת 1995 והוסמך על ידי המל"ג להעניק תואר B.Sc ותואר M.Sc במדעי המחשב. במסגרת בית הספר למדעי המחשב מתנהל מחקר אקדמי בתחומים שונים, בהם אופטימיזציה בהקצאת משאבים, תורת המשחקים האלגוריתמית, ראייה ממוחשבת, הרכבת פרוטוקולים קריפטוגרפים ועוד. הדיקן המייסד של בית הספר הוא פרופ' שמעון שוקן והדיקן המכהן הוא פרופ' אריאל שמיר.
  • בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה - הוא הראשון מסוגו בישראל. מאחורי חזון בית הספר עומד איש העסקים ונשיא הקונגרס היהודי העולמי, השגריר רונלד ס. לאודר, שסייע להקמתו. בית הספר מכשיר את הסטודנטים לתואר ראשון ושני. תוכנית הלימודים היא בינתחומית ומשלבת בין מדע המדינה, יחסים בינלאומיים, משפטים, מנהל עסקים, טכנולוגיה, מודיעין ואסטרטגיה. הדיקן המייסד, פרופ' אהוד שפרינצק, דיקן מכהן: פרופ' בועז גנור.
  • בית ספר סמי עופר לתקשורת - הוקם בשנת 2006. כולל לימודי תקשורת לתואר ראשון ושני. בבית הספר פועלת המעבדה לחדשנות במדיה (milab) בה מפתחים הסטודנטים אבות טיפוס עתידיים בתחום המדיה והטכנולוגיה. בראש בית הספר עומד הדיקן המייסד ד"ר נעם למשלטריך לטר.
  • בית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה - הוקם בשנת 2007, מציע לימודי תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה קלינית וחברתית. במסגרת בית הספר פועלים מכוני מחקר רבים לרווחת הקהילה ובהם מרכז מיטיב לחקר וליישום הפסיכולוגיה החיובית, היחידה למחקר ישומי במדעי המוח ע"ש סמי סגול, המכון לטיפול וחקר לקויות למידה והפרעות קשה וריכוז, מרכז מודע - המרכז הישראלי למדע ועוד. הדיקן המייסד: פרופ' מריו מיקולינסר, הדיקן המכהן: פרופ' דן זכאי.
  • בית הספר טיומקין לכלכלה - מכון אהרן למדיניות כלכלית ע"ש אהרן דוברת נוסד בשנת 2014. חזון המכון הוא לתמוך בצמיחה כלכלית ובחוזק חברתי בישראל על ידי עיצוב אסטרטגיה והצעות לתוכניות מפורטות למדיניות כלכלית המבוססת על ידע בין לאומי מעודכן ולערוך מחקרים כלכליים אשר יניבו הצעות הן לכלי מדיניות חדשניים והן לרפורמות במשק לקידום הצמיחה, התעסוקה והפריון. בראשות פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית ספר טיומקין לכלכלה
  • בית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כימיקלים לישראל ובזן - הוקם בשנת 2012. תוכנית הלימודים של בית הספר היא תוכנית בינתחומית ראשונה מסוגה בארץ, המציעה תואר דו-חוגי בקיימות וממשל או בקיימות וכלכלה. התוכנית מבוססת על תוכניות לימודים דומות בבתי ספר בארצות הברית, ויש לה היבטים מקומיים הייחודיים לישראל. הדיקן המכהן הוא פרופ' יואב יאיר.
  • בית הספר הבינלאומי ע"ש רפאל רקנאטי - הוקם בשנת 2001. בשנת 2018 למדו בו כ-2,000 סטודנטים מ-90 מדינות. בית הספר הוקם בסיועם של דינה, אודי ומייקל רקנאטי והוא נושא את שמו של הבעל והאב, רפאל רקנאטי. בית הספר מממש את חזונו של פרופ' אוריאל רייכמן להקמת אוניברסיטה בינלאומית שתעמיק את הקשר בין מדינת ישראל לתפוצות. בית הספר הוקם בימים בהם פרצה האינתיפאדה השנייה, ובימיו הראשונים מנה עשרות בודדות של סטודנטים. בראש בית הספר עומד סגן הנשיא לקשרי חוץ, יונתן דייוויס.​
  • בית ספר אדלסון ליזמות - בית הספר הראשון ליזמות בישראל המציע תוכנית דו-חוגית לתואר ראשון ביזמות ומדעי המחשב, יזמות ומנהל עסקים, יזמות וכלכלה. המחזור הראשון בבית הספר החל ללמוד באוקטובר 2017. הדיקן המייסד והמכהן הוא פרופ' יאיר טאומן.

מכוני מחקרעריכה

  • המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS)[14] - נוסד בשנת 2000 במטרה לתרום למדיניות הלאומית של ישראל ולשדרוג תהליך קבלת ההחלטות האסטרטגי. "כנס הרצליה" השנתי הוא ספינת הדגל של המכון. המכון מקיים כנסים וימי עיון, פרסום סדרות ניירות עמדה, כתיבת ספרים, סימולציות ומחקרי מדיניות. בראש המכון אלוף (מיל') עמוס גלעד.
  • המכון למדיניות נגד טרור (ICT)[15] - בראשו ד"ר בועז גנור. שבתי שביט, לשעבר ראש "המוסד", משמש בתפקיד יו"ר הוועד המנהל. המכון פועל לפיתוח מדיניות ציבורית ביחס לבעיית הטרור העולמי, באמצעות מחקר יישומי של תופעת הטרור ודרכי ההתמודדות עמה.
  • מרכז ריץ' ללימוד וחקר השווקים הפיננסיים - כולל סימולטור של חדר עסקאות לשם היכרות מעשית עם תהליכים פיננסיים. הסימולטור פועל במסגרת בית ספר אריסון למנהל עסקים, ומאפשר לדמות מסחר בשוק המניות והמעו"ף בבורסה.
  • המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP)[16] - נוסד בשנת 2006. מתמקד בחקר הגורמים המשפיעים על רווחתו הפסיכולוגית של הגולש והאפשרויות להעצמה אישית וקבוצתית באמצעות הרשת. בעולם שבו האינטרנט משפיע על כל היבט בחיינו, הבנת השלכותיו הפסיכולוגיות תאפשר להאיר את היבטיו החיוביים של האינטרנט ולעצב סביבה ידידותית יותר לגולש. בראשות פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר.
  • מכון אספר לדיפלומטיה במדיה חדשים[17] - נוסד בשנת 2008. המכון מתמקד במחקר וביישום טכנולוגיות מדיה חדשים ודיפלומטיה. היכולות יוצאות הדופן של הטכנולוגיות הללו מאפשרות תקשורת חדשנית וקידום שיח דיפלומטי ופעילויות בזוויות מבע שונות. השימוש במדיה החדשים מאפשר לנו להגיע לקהלים חדשים ומגוונים יותר מאשר מציעים לנו כלי התקשורת המסורתיים. בראשות פרופ' נעם למלשטרייך-לטר, מייסד ודיקן בית הספר לתקשורת, והעיתונאית אנוק לוריא.
  • המרכז לתקשורת מודעת על שם שרי אריסון
  • מכון גזית גלוב לחקר נדל"ן[18] - המכון נוסד בשנת 2011 במטרה ללימוד ולחקר תחום הנדל"ן. המכון פועל להשגת יעדים בתחום הנדל"ן בהם קידום מחקר אקדמי ובניית תוכניות לימודים אקדמיות, חיזוק הקשר בין האקדמיה לעולם הנדל"ן והשפעה על השיח הציבורי. בראשות ד"ר אפרת טולקובסקי. חיים כצמן, מנכ"ל גזית-גלוב, הוא יו"ר ועדת ההיגוי של המכון.
  • מכון דניאל פרל לעיתונות בינלאומית (DPIJI)[19] - המכון נוסד בשנת 2013 במטרה להעלות ולשמר את איכות הסיקור העיתונאי ולקדם דיווח חדשותי מעודכן, מאוזן ובעל תובנות אובייקטיביות במזרח התיכון. המכון מקיים פאנלים והרצאות עם עיתונאים מובילים מרחבי העולם על מנת להעלות את המודעות, ליצור שיח ודיאלוג עם דור העתיד של תעשיית התקשורת כלפי האתגרים העומדים בפני קהילת העיתונאות הבינלאומית בימינו. בראשות פרופ' נעם למלשטרייך-לטר, מייסד ודיקן בית הספר לתקשורת.
  • המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB)[20] נוסדה בשנת 2009. המעבדה החוקרת את עתיד המדיה, הטכנולוגיה וקשר בין האדם למחשב מציעה לסטודנטים מצטיינים להצטרף למחקר סגל בנושאים מתקדמים של אינטראקציה אדם-מחשב. בין הפרויקטים המחקריים - כפית מדידה לילדים הסובלים מ-CP, רובוט אמפתי לשיפור התקשורת בשיחה בין אנשים, ממשק פיזי דיגיטלי לבית חכם, חומרים חכמים (ביולוגים ואחרים), ערכות למידה ומשחק ליצירה טכנולוגית ועוד. בראשות ד"ר אורן צוקרמן.
  • המעבדה לחקר מציאות מתקדמת (ARL)[21] - המעבדה נוסדה בשנת 2009, במטרה ללמוד את המציאות שבה הטכנולוגיות הדיגיטליות עברו תהליך משמעותי אשר גרם להן להפוך לחלק אינטגרלי בחיי האדם. המעבדה מתמקדת בשתי טכנולוגיות עיקריות: מציאות וירטואלית ומציאות רבודה, והפרויקטים בה נוגעים בנושאי התקשורת האנושית, נוירופיזיולוגיה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, אמנות ושיתוף הפעולה עם התעשייה. בראשות פרופ' דורון פרידמן.
  • מרכז מיטיב לחקר ויישום הפסיכולוגיה החיובית[22] - המרכז הוקם בשנת 2010 מיסודו של ד"ר טל בן שחר, כמרכז יישומי ומחקרי לקידום תפקוד אנושי מיטבי של יחידים וקבוצות בחברה הישראלית וברחבי העולם. המרכז פועל בארגונים עסקיים ובקהילה. במערכת החינוך מפעיל המרכז הכשרות לצוותי חינוך ותוכניות לתלמידים וילדים החל מגילאי הגן ועד לתום תקופת התיכון. המנהלת האקדמית של המרכז היא ד"ר ענת שושני.
  • המרכז לחקר המוח והתפתחות האדם[23] - נוסד בשנת 2018. במרכז פועלים חוקרים מתחומים שונים המשלבים מחקר בינתחומי, פסיכולוגי וביולוגי בנושאים: הורמונים, גנטיקה, אפי-גנטיקה (השפעת הסביבה על הגנטיקה), חקר מערכת העיכול והמערכת החיסונית. בראשות פרופ' רות פלדמן.
  • היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב[24] - נוסדה בשנת 2012. היחידה הוקמה מתוך חזון משותף של בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה ומרכז לקויות למידה במרכז שניידר לרפואת ילדים. מטרת היחידה היא לקדם התפתחות טובה של ילדים ובני נוער המתמודדים עם לקויות למידה והפרעות קשב, ולסייע להם להגיע להצלחה ומימוש אישיים תוך חיבור ותרומה לחברה. בראשות ד"ר קופלמן רובין.
  • מרכז סגול לחקר מוח ותודעה[25] - נוסד בשנת 2009 ופועל בשני תחומים: מחקר מוח והפצת ידע (neuroeducation). מטרתו העיקרית של המרכז היא להעמיק את הידע המדעי אודות המוח האנושי ולרתום ידע זה לטובת שינוי אישי וחברתי. בראשות ד"ר נאוה לויט בן נון.
  • המכון לגיל ינקות ע"ש זיאמה ארקין - המכון הוקם בשנת 2013 במסגרת בית הספר ברוך איבצ׳ר לפסיכולוגיה. המכון מתמקד בתרומה של הסביבה הטיפולית המוקדמת בשנת החיים הראשונה על ההתפתחות ארוכת הטווח של האדם, תוך העמקת הידע הקליני וההתפתחותי בתחום. חזון המכון הוא טיפוח דיאלוג מפרה בין המחקר לבין הפרקטיקה והפצת הידע בחברה ובקהילה המקצועית. מייסדת המכון דוריס ארקין. ראש המכון: יעל סגל.
  • מכון אהרן למדיניות כלכלית ע"ש אהרן דוברת[26] - נוסד בשנת 2014. חזון המכון הוא לתמוך בצמיחה כלכלית ובחוזק חברתי בישראל על ידי עיצוב אסטרטגיה והצעות לתוכניות מפורטות למדיניות כלכלית המבוססת על ידע בין לאומי מעודכן ולערוך מחקרים כלכליים אשר יניבו הצעות הן לכלי מדיניות חדשניים והן לרפורמות במשק לקידום הצמיחה, התעסוקה והפריון. בראשות פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית ספר טיומקין לכלכלה
  • מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה[27] - נוסד בשנת 2014. מתמקד בחקר הממשק שבין טכנולוגיה, מדע וחברה ובפרט, מתמקד בהשלכות המשפטיות, החברתיות, האתיות והכלכליות הנובעות מהחדשנות הטכנולוגית ככלל ומטכנולוגיות חדשות ומתפתחות בפרט. לצד הפעילות המחקרית של המכון, המכון פועל להעלאת המודעות הציבורית להיבטים החברתיים והמשפטיים של טכנולוגיות חדשות ומתפתחות. בראשות, ד"ר דב גרינבאום.

המוזיאון לתקשורתעריכה

המוזיאון לתקשורת נמצא בבית הספר סמי עופר לתקשורת. המוזיאון מציג את התפתחות מיזמי התקשורת בארץ ובעולם מתחילת המאה ה-20 בשטח התקשורת הכתובה והאלקטרונית.[28] ממצא מיוחד הוא מכבש דפוס שתרם משה מונטיפיורי לישראל ב"ק בשנת 1842, המכונה "משאת משה ויהודית".

תוכניות מיוחדותעריכה

סטודנטים מחו"לעריכה

בית הספר הבינלאומי מציע תוכניות לימוד לתואר ראשון ושני באנגלית. ב-2015 למדו בבית הספר כ-1,700 סטודנטים מ-86 מדינות ברחבי העולם.

תוכנית קרן אורעריכה

תוכנית "קרן אור" היא מסלול לימודים לתואר ראשון במדעי המחשב ובמנהל עסקים. התוכנית מיועדת לצעירים בעלי פוטנציאל אקדמי גבוה, אשר נסיבות כלכליות וחברתיות לא איפשרו להם להשיג את ציוני הבגרות והפסיכומטרי המאפשרים להשתלב באקדמיה. התוכנית מעניקה מדי שנה 40 מלגות לתואר ראשון בשני מסלולי לימודים: מנהל עסקים ומדעי המחשב. הסטודנטים בתוכנית נהנים ממימון של 90% משכר הלימוד ומתמיכה אקדמית מלאה במסלול מדורג, הכולל מכינות, שיעורי תגבור וחונכות אישית.

התוכנית מיועדת למעוטי יכולת כלכלית, אשר עברו שירות צבאי או שירות לאומי מלא. הקבלה לתוכנית מתבצעת על ידי תהליך מיון שאינו מתבסס על ציוני פסיכומטרי או בגרות, אלא בודק את הפוטנציאל האקדמי של כל מועמד. המיון האקדמי בנוי על סדנת מיון של חמישה ימים במהלכם מתבקשים המועמדים להגיש תרגילים ולהיבחן על החומר הנלמד. התוכנית הוקמה בשנת 2001 על ידי בוגר בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב. מאז גדלה התוכנית והתפתחה ובשנת 2009 היו לה כ-70 בוגרים שהשתלבו במשק.

תוכנית זל (Zell) ליזמותעריכה

תוכנית זל ליזמות מיועדת לסטודנטים אשר נמצאים בשנה האחרונה ללימודיהם. התוכנית נלמדת בשפה האנגלית ומקנה לסטודנטים ידע תאורטי ומעשי בהקמה וניהול של חברות יזמיות, החל משלב הרעיון ועד לחברה. לצד הקמת מיזם, לומדים הסטודנטים קורסים וסדנאות בתחומים שונים, המותאמים במיוחד למיזמים עסקיים וכן סדנת יזמות המורכבת מהרצאות ומפגשים עם יזמים ומשקיעים וזוכים לייעוצם והכוונתם.[29]

תוכנית רבין למנהיגותעריכה

מטרת תוכנית רבין למנהיגות היא להכשיר סטודנטים למנהיגות ערכית במגזר החברתי בישראל, מתוך מטרה לקדם את ישראל להשגת היעד של חברת מופת[דרושה הבהרה]. התוכנית מקנה לסטודנטים לתואר ראשון, מכל בתי הספר במרכז הבינתחומי הרצליה, כלים תאורטיים והתנסות מעשית בהנהגה והנעה של פעילות חברתית.

הסטודנטים המשתתפים בתוכנית נבחרים בסיום שנת הלימודים השנייה שלהם במרכז הבינתחומי, ועוברים ביחד תוכנית של שני סמסטרים בנושא מנהיגות, במקביל להמשך לימודיהם הרגילים.

תוכנית ארגובעריכה

תוכנית ארגוב על שמו של שלמה ארגוב, נועדה להקניית ידע, כישורי תקשורת, שפה וכלים, במטרה להכשיר סטודנטים לדוברים לא רשמיים של ישראל, וזאת במטרה לסייע בשיפור מעמדה של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית ובחיזוק תדמיתה החיובית בעיני העולם. הסטודנטים שנבחרים לתוכנית נפגשים עם דיפלומטים בכירים ועם מומחים מתחום התקשורת, משתתפים בסדנאות הדנות באזורים אסטרטגיים שונים בעולם, ולומדים קורסים כגון: משפט בינלאומי, דיפלומטיה כלכלית, פתרון סכסוכים, מדיניות נגד טרור, ישראל והתפוצות ועוד. שיאה של התוכנית בנסיעת לימודים הכוללת סיור במוסדות ממשל ובזירות עסקים, ביקור בארגונים בינלאומיים ובאוניברסיטאות באירופה וארצות הברית.

פורמט.TVעריכה

פורמט. TV היא תוכנית ליזמות עסקית בעולם התקשורת והטלוויזיה. מטרת התוכנית היא למידת הפן היזמי בעולם הטלוויזיה והקניית כלים ויכולות לפיתוח ויצירת פורמטים טלוויזיוניים חדשים. התוכנית כוללת סקירה של מושגי היסוד, תיאור ושיטות יישום של שלבי ההפקה השונים בדגש על עלויות הפקה ובניית תקציב, קניין רוחני, תורת הפרזנטציה ושוק הפורמטים בעולם. כמו כן הצגה ויישום השלבים השונים בכתיבת פורמט החל בכתיבת הרעיון תוך הפיכתו לסינופסיס המתאר את קווי המתאר המשמעותיים בפורמט. תוכנית זו הוקמה ומנוהלת על ידי סטודנטים.

 
הנפת כובעים בטקס הענקת תארים

תוכנית "גרינביז"עריכה

 
סטודנטים בבינתחומי הרצליה

תוכנית ליזמות ירוקה. מטרת התוכנית היא הגשמת חזון עסקי להקמת מיזם/פרויקט בר-קיימא, משלב התכנון ועד שלב ההוצאה לפועל, תוך הקניית כלים עסקיים וניהוליים אשר ישרתו את הסטודנטים בעתיד- בניית אסטרטגיה עסקית ותוכנית עסקית, בניית מצגת משקיעים, תהליך קבלת החלטות ועוד.

מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקהעריכה

 
בניין בינתחומי הרצליה, בית ספר אדלסון ליזמות

מכון מחקר בבית הספר הארי רדזינר למשפטים, אשר מתמקד בחקר הממשק שבין משפט, מדע וחברה, ובפרט בהשלכות המשפטיות, האתיות והכלכליות הנובעות מהתקדמות הטכנולוגיה. למכון צבי מיתר שני מישורי פעילות עיקריים: זה המחקרי-אקדמי, במסגרתו מפרסם המכון מאמרים מדעיים ומשפטיים ומקיים סימפוזיונים וכנסים בנושאים שעל הפרק, וזה המהותי-מעשי, שבו פועל המכון להעלאת המודעות הציבורית להיבטים החברתיים והמשפטיים של טכנולוגיות חדשות באמצעות קידום הצעות חוק, חיבור ניירות עמדה, והצטרפות להליכים כידיד בית-המשפט.

הרדיו הבינתחומי 106.2FMעריכה

הרדיו הבינתחומי 106.2FM פועל במסגרת הרדיו החינוכי ומשדר מאולפני בית הספר לתקשורת. התחנה מתופעלת על ידי סטודנטים מכל בתי הספר, בוגרים ואנשי סגל, בשיתוף ובהדרכת אנשי מקצוע מעולם התקשורת. הסטודנטים פועלים בכל תחומי השידור - הם משדרים, מפיקים, עורכים, אחראים על הצד הטכני והמוזיקלי. הרדיו הבינתחומי משדר 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, בעיקר תוכניות מלל במגוון נושאים. בסופי שבוע משודרות תוכניות באנגלית בשיתוף סטודנטים מבית הספר הבינלאומי.

בנוסף בשנת 2012 הוקם הרדיו הבינלאומי-IDC International Radio, אשר מפיק ומשדר תכנים באנגלית בתחומים מגוונים כמו מוזיקה, תרבות, חדשות, חדשנות וספורט, מעיניהם של סטודנטים מהעולם אשר חווים את ישראל בפעם הראשונה.

שכר לימוד ומלגותעריכה

שכר הלימוד במוסד אינו מסובסד והוא הגבוה מבין מוסדות הלימוד הישראלים. נכון לשנת 2018, שכ"ל השנתי עומד על 40,200 ש"ח. המרכז הבינתחומי מצהיר כי שם לו למטרה לקלוט לשורותיו סטודנטים אשר עומדים בתנאי הקבלה האקדמיים, אך מתקשים לשלם את שכר הלימוד בגלל מצוקה כלכלית. אחד מכל שישה סטודנטים בבינתחומי נהנה מסיוע כלכלי. בין השאר מציע המרכז הבינתחומי מלגות סיוע, מלגות לבעלי פוטנציאל מנהיגות ויזמות מוכח ורקע למען הקהילה, ומלגות מצוינות למועמדים עם הישגים יוצאי דופן.

מעונות סטודנטיםעריכה

בספטמבר 2018 נחנך בניין ראשון של מעונות סטודנטים סמוך למרכז הבינתחומי, ובו 250 דירות, מרביתן דירות יחיד. בהמשך צפויים להיפתח עוד שני בניינים דומים, שיספקו בסך הכל מגורים לכ-750 סטודנטים.[30]

תרומה לקהילהעריכה

למעלה מ-30 פרויקטים חברתיים לסיוע לקהילה פועלים במרכז הבינתחומי הרצליה, חלקם קמו ביוזמה של סטודנטים, בשיתוף פעולה עם הנהלת המרכז.[31]

אגודת הסטודנטיםעריכה

 
לוגו האגודה

אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה היא עמותה שנוסדה בשנת 1997, והיא הגוף המייצג של הסטודנטים במרכז.[32] האגודה חברה בהתאחדות הסטודנטים הארצית. האגודה היא א-מפלגתית, ונציגיה נבחרים מדי שנה בבחירות חשאיות, על פי מסלולי הלימוד. יושב ראש האגודה וסגנו נבחרים על ידי כלל הסטודנטים בקמפוס, בבחירות אישיות וחשאיות. כל סטודנט הלומד במרכז הבינתחומי זכאי להיות חבר באגודת הסטודנטים. החברות כרוכה בתשלום. חברות באגודת הסטודנטים מקנה לסטודנט את הזכות ליהנות מכל שירותי האגודה, וכן את הזכות לבחור ולהיבחר למוסדותיה. עיקר תקציבה של האגודה מגיע מתשלום דמי חבר שנתיים של הסטודנטים החברים בה. לאגודת הסטודנטים חברה כלכלית, הנמצאת בבעלותה המלאה, בשם ר.ה.ב. - רווחת הסטודנטים במרכז. החברה הוקמה בשנת 2008, במטרה להוסיף נדבך של מקצועיות ויעילות להתנהלות הכלכלית של אגודה הסטודנטים, תוך שיפור איכות השירותים והאירועים שמובילה האגודה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה באתר המועצה להשכלה גבוהה
  2. ^ "המוסדות להשכלה גבוהה". המועצה להשכלה גבוהה (בעברית). 14 ביוני 2017. בדיקה אחרונה ב-16 באוקטובר 2018. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 לפי טבלה 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"ד (2013-2014)
  4. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה באתר המועצה להשכלה גבוהה
  5. ^ "המוסדות להשכלה גבוהה". המועצה להשכלה גבוהה (בעברית). 14 ביוני 2017. בדיקה אחרונה ב-16 באוקטובר 2018. 
  6. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה פותח את השנה ה-25 לפעילותו, www.idc.ac.il (בhe-IL)
  7. ^ דטל, ליאור (20 במרץ 2018). "היסטוריה: אושרה הקמת האוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2018. 
  8. ^ המרכז הבינתחומי, הכרזה על הקמת המרכז הבינתחומי הרצליה, https://www.idc.ac.il
  9. ^ הכרזה על הקמת המרכז, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
  10. ^ "רייכמן: "לא לקחנו שקל מהמדינה כי לא רצינו שפקיד בירושלים יכתיב לנו מדיניות"". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-21 בנובמבר 2018. 
  11. ^ מחלקת כספים - המרכז הבינתחומי הרצליה, דו"ח כספי
  12. ^ המל”ג אישרה את פתיחת התוכנית לדוקטורט במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, באתר המועצה להשכלה גבוהה;
    ליאור דטל, המהפכה הושלמה: תואר שלישי בבינתחומי - כבר השנה, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2018
  13. ^ בשנת ה-25 להקמתו: המרכז הבינתחומי הרצליה העניק לראשונה תוארי דוקטור לשם כבוד, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
  14. ^ אתר כנס הרצליה והמכון למדיניות ואסטרטגיה
  15. ^ המכון למדיניות נגד טרור (ICT) בבינתחומי קיים את הכנס הבינלאומי השנתי ה-17, www.idc.ac.il
  16. ^ המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP) | הבינתחומי הרצליה|אתר=www.idc.ac.il|תאריך_וידוא=2019-03-11
  17. ^ מכון אספר לדיפלומטיה במדיה חדשים - המרכז הבינתחומי הרצליה, www.idc.ac.il
  18. ^ מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן - המרכז הבינתחומי הרצליה, www.idc.ac.il
  19. ^ DPIJI, Daniel Pearl International Journalism Institute (בAmerican English)
  20. ^ miLAB - בית ספר סמי עופר לתקשורת | הבינתחומי הרצליה|אתר=www.idc.ac.il|תאריך_וידוא=2019-03-11
  21. ^ המעבדה לחקר מציאות מתקדמת (ARL) - הבינתחומי הרצליה, www.idc.ac.il
  22. ^ בית, מרכז מיטיב
  23. ^ המרכז לחקר המוח והתפתחות האדם, www.idc.ac.il
  24. ^ היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב, היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב (באנגלית)
  25. ^ ד"ר נועה אלבלדה, דף הבית, מרכז סגול למוח ותודעה
  26. ^ מכון אהרן למדיניות כלכלית - ע"ש אהרן דוברת ז"ל, www.idc.ac.il
  27. ^ מכון צבי מיתר, www.idc.ac.il
  28. ^ המוזיאון לתקשורת במרכז הבינתחומי
  29. ^ רועי גולדנברג, ‏5 אקזיטים של כ-120 מיליון דולר: תכירו את תוכנית Zell ליזמות, באתר גלובס, 9 בינואר 2013
  30. ^ נמרוד בוסו, 15 מ"ר ב-2,500 שקל לחודש: מעונות הבינתחומי בהרצליה קיבלו היתר אכלוס, באתר כלכליסט, 26 בספטמבר 2018
  31. ^ תרומה לקהילה, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
  32. ^ אתר אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה