אורסולה קיין
אורסולה קיין (24 באפריל 1927 בדרזדן – 16 באוקטובר 2011 בלייפציג) הייתה מורה למחול ורקדנית גרמנייה.
ביוגרפיה
עריכהבגיל 12 החלה קיין ללמוד מחול במכינה של בית הספר למחול מודרני של מרי ויגמן. משנת 1942 למדה באקדמיה למחול של הקונסרבטוריון של דרזדן עד שזו נסגרה בהמשך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1945,
לאחר סיום לימודיה וביסוס מעמדה כרקדנית במה וכמורה למחול, הצטרפה קיין ללהקת המחול של דורה הויר. עד שפורקה הלהקה, רקדה קיין ב- Tänze für Käthe Kollwitz (ריקודים למען קתה קולוויץ), Lied der Zeit (שיר הזמן) ו־Schießbude (מטווח).
משנת 1948, רקדה קיין ב-Volkstheater ברוסטוק, ומ־1949 כרקדנית ראשית למחול מודרני ב־Anhaltisches Theatre דסאו. שם רקדה תפקידי סולו בכוריאוגרפיות מאת פיית ביכל והכירה את הלמוט זיידלמן, המנהל המוזיקלי של האופרה של לייפציג. בעקבות ההיכרות, עברה קיין לליפציג, ומשנת 1951 החלה קיין ללמוד בלט קלאסי אצל גרטרוד שטיינווג וטטיאנה גסובסקי בלייפציג, וגם אצל גוסטב בלנק בברלין.
משנת 1952 שימשה בתיאטרון הממלכתי בלייפציג כרקדנית ראשית ומ־1953 כאמנית סולנית ראשונה. היא רקדה בכוריאוגרפיות רבות של גרטרוד שטיינווג, לילו גרובר, ורנר אולבריך, טום שילינג ואמי קלר־ריכטר. באוקטובר 1960 רקדה קיין בתוכנית החגיגית לפתיחת בית האופרה החדש בלייפציג, ששודרה בטלוויזיה. תפקיד המחול האחרון שלה על הבמה היה ארכיספוסה ביצירה "אפרקסס" ב־1962.
משנת 1979 עבדה קיין כמורה למחול מודרני במכללה המתמחה למחול "בית הספר לבלט של האופרה של לייפציג". בשנת 1988 קיבלה עליה גם את האחריות על כיתות הילדים באותו מוסד.
בשנת 1989 יסדה קיין והנהיגה קבוצת חובבים בשם "Tanzkaleidoskop" ("קליידוסקופ המחול") ב"בית היינריך בודה" בלייפציג.
שיבה לבמה
עריכהבשנת 2005, החלה אורסולה קיין, עם עמיתיה למחול מהאופרה בלייפציג, כריסטה פראנץ, זיגפריד פרולס, והורסט דיטמן, לעבוד על יצירת תיאטרון־מחול אוטוביוגרפית בשם "זמן – רוקדת מאז 1927", בניצוחם של הכוריאוגרפית הגרמנית הייקה הניג ושל פרידריך א. מינקוס.
בשנת 2006 זכה הפרויקט להצלחה באופרה של לייפציג. היצירה עובדה לסרט תיעודי בשם "Dancing with Time" מאת טרבור פיטרס עבור ZDF ו־ARTE, והוצג בבתי קולנוע גרמניים ב-2007/8 ובפסטיבלים בינלאומיים.[1] בשנת 2008, יצא ספר מאת מריון אפלט בשם Dancing with Time, שעיבד אף הוא את היצירה, והוסיף ראיונות ותצלומים של ארבעת הרקדנים המבוגרים.
משנת 2007 ואילך, המשיכה קיין לרקוד, בתיאטרון המחול העכשווי, יצירה בשם "קפיצות בזמן" (ZeitSprünge) מאת הייקה הניג, עם האנסמבל של הניג. המופע קיים יותר מ-30 הופעות והופעות אורח בפסטיבלים בינלאומיים.[2] הפה דה דה (Pas de deux) שלה עם הורסט דיטמן לפרק האיטי מהסימפוניה החמישית של גוסטב מאהלר, הנראה גם בסרט התיעודי, נחשב בעיני הניג עצמה לאחד מרגעי השיא בתיאטרון המחול שלה.[3] בשנת 2008 אורסולה קיין רקדה באופרה אלצ'ינה מאת גאורג פרידריך הנדל, עם הורסט דיטמן בתפקיד Ruggiero, בבימוי ובכוריאוגרפיה של הייקה הניג בפסטיבל הנדל בעיר האלֶה.
קיין נחשבה לתלמידה הקשישה ביותר שהמשיכה לרקוד, מבין תלמידותיה של מרי ויגמן.
פרסים וכיבודים
עריכהבשנת 1993, לרגל יובל 300 שנה לאופרה של לייפציג, זכתה אורסולה קיין לחברוּת כבוד באופרה של לייפציג.
במרץ 2008, הכתיר מגזין הריקוד הבינלאומי "Ballettanz" את קיין "הגראנד דאם של המחול בלייפציג".
נשיא הרפובליקה הפדרלית של גרמניה הורסט קלר, הזמין את קיין לביקור במשרד הנשיאות הפדרלית בארמון בלוו בברלין ב־27 במרץ 2008.
לקריאה נוספת
עריכה- Marion Appelt: Tanz mit der Zeit (Dancing with Time), Leipzig, Plöttner Verlag 2008, ISBN 978-3-938442-45-6
- Trevor Peters: Tanz mit der Zeit (Dancing with Time), Berlin, Good Movies/Ventura 2009, Indigo, DVD 926328