גאורג פרידריך הנדל
גאורג פרידריך הנדל (בגרמנית: ⓘⒾ; באנגלית: ג'ורג' פרידריק הנדל - George Frideric Handel; 23 בפברואר 1685 – 14 באפריל 1759) היה מלחין גרמני-אנגלי בן תקופת הבארוק, יליד דוכסות מגדבורג שחי רוב ימיו באנגליה. יצירתו המפורסמת ביותר היא משיח – אורטוריה לסולנים, מקהלה ותזמורת, ונהוג לבצעה בחג הפסחא ובחג המולד.
דיוקן מ-1733 מאת בלתסאר דנר | |
לידה |
23 בפברואר 1685 האלה, ברנדנבורג |
---|---|
פטירה |
14 באפריל 1759 (בגיל 74) לונדון, אנגליה |
שם לידה | Georg Friedrich Händel |
מקום קבורה | פינת המשוררים |
מוקד פעילות | ממלכת בריטניה הגדולה, ברנדנבורג-פרוסיה, האימפריה הרומית הקדושה, איטליה |
תקופת הפעילות | מ-1702 |
מקום לימודים | אוניברסיטת האלה-ויטנברג |
זרם | בארוק |
סוגה | אופרה, המנון, מוזיקה קלאסית, קונצ'רטו, אורטוריה, המנון הכתרה |
שפה מועדפת | גרמנית, אנגלית, איטלקית |
כלי נגינה | עוגב, צ'מבלו, אבוב |
מספר יצירות ידוע | 644 (מסודרות HWV1-612) |
gfhandel | |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
ביוגרפיה
עריכההנדל נולד בהאלה, אז בדוכסות מגדבורג שבתוך ברנדנבורג-פרוסיה ב-1685, לאב שהיה ספר-מנתח (אנ'). כבר בגיל שבע התגלה כצ'מבליסט ונגן עוגב מוכשר, ובגיל תשע החל להלחין. החל ב-1700 למד אצל פרידריך וילהלם צאכו (Zachow), נגן העוגב של כנסיית הגבירה (Liebfrauenkirche). בשנת 1702 החל בלימודי משפטים באוניברסיטת האלה במצוות אביו. כעבור שנה פרש מלימודיו לטובת המוזיקה, וזכה במשרת כנר בתזמורת בית האופרה של המבורג. שם יצר בשנת 1705 את האופרות הראשונות שלו, "אלמירה" ו"נרו", ובשנת 1708 שתי אופרות מוקדמות נוספות, "דפני" ו"פלורינדו". בשנים 1706–1709 יצא למסעות שונים, ולמד באיטליה, כי חזה שסגנון האופרה האיטלקית יכבוש את תחום האופרה. מלחיני אופרה גרמנים נוספים ניסו גם הם לחקות את האופרה האיטלקית, אך כתיבתם הייתה כבדה ומייגעת יותר ועתירת קונטרפונקטים, שנועדו לכלי מקלדת ולאו דווקא לקול אנושי. הנדל לקח לתשומת לבו את דברי מבקר המוזיקה והמלחין יוהאן מאתזון, כי המוזיקה שלו חזקה בהרמוניה אך חלשה במלודיה, ויצא לאיטליה לתקן זאת[1]. בפירנצה הלחין ב-1707 את "רודריגו", ובוונציה הלחין ב-1708 את "אגריפינה". ברומא כתב ב-1710 שתי אורטוריות.
בשנותיו באיטליה התוודע הנדל אל טובי המלחינים, בהם קורלי וויוואלדי, שמהם למד על הקונצ'רטו והסונאטה, אלסנדרו סקרלטי, שהכניס אותו בסודות האופרה האיטלקית והקנטטה, ובנו, דומניקו סקרלטי, שעמו התחרה בנגינה, ניצח בנגינה בעוגב והפסיד בנגינה בצ'מבלו. התחרות הזו היוותה בסיס לידידות נאמנה ולהערצה הדדית בין השניים. הנדל כתב קנטטות רבות, שהיו פופולריות במיוחד ברומא, שם נאסרה האופרה באופן רשמי. מבין קנטטות אלו מוכרות כיום בעיקר "לוקרציה", המבוססת על הפואמה "אונס לוקרטיה" של שייקספיר ו"אקיס, גאלאתיאה ופוליפמוס"[2].
בשנת 1710 היה למוזיקאי החצר של גאורג לודוויג, הנסיך הבוחר מהנובר, אולם לאחר זמן מה הסתכסך עמו ופנה לחפש אפשרויות נוספות ברחבי אירופה, עד שבשנת 1712 השתקע סופית בבריטניה. בשנת 1713 העניקה לו המלכה אן הכנסה שנתית בסך 200 לירות שטרלינג, לאחר שכתב אודה לכבוד יום הולדתה. לרוע מזלו, בשנת 1714 מתה המלכה אן בלא צאצאים חיים, ויורשה היה לא אחר מאשר מעסיקו הקודם, גאורג לודוויג, שהיה למלך ג'ורג' הראשון. בשנים הראשונות לאחר המלכתו של ג'ורג' נפגע מאוד מעמדו של הנדל בחצר המלוכה הבריטית, אך בהדרגה התפייסו השניים, בייחוד לאחר שהנדל כתב בשנת 1717 עבור המלך את הסוויטה "מוזיקה על פני המים", יצירה מרשימה שנוגנה לכבודו מעל גבי סירות על התמזה.
בשנת 1719 ייסד את האקדמיה המלכותית למוזיקה, ועמד בראשה בשנים 1720–1728. ב-1727 קיבל אזרחות בריטית ושיווה לשמו צורה אנגלית, ג'ורג' פרידריק הנדל[3]. בשנים 1729–1734 היה שותף בניהול התיאטרון המלכותי. החל ב-1732 כתב בעיקר אורטוריות.
בשנת 1737 חלה בשיתוק בעקבות התקף לב, אך נרפא לאחר שנסע לאאכן. בשנת 1738, היה ממייסדי החברה המלכותית למוזיקאים (RSM)[4]. בשנת 1751 התעוור, וכעבור שמונה שנים נוספות מת. הוא נקבר בכנסיית וסטמינסטר שבלונדון.
יצירותיו
עריכהיצירותיו של הנדל מקיפות כחמישים אופרות, שלושים ושתיים אורטוריות, אוסף גדול של מוזיקה כנסייתית ואוסף גדול אף יותר של מוזיקה כלית. כמה מהיצירות המוכרות שלו הן:
אורטוריות:
- אסתר (1720)
- שאול (1738, בכורה ב-1739)
- ישראל במצרים (1739)
- משיח (1741)
- שמשון (1743)
- בלשצר (1743)
- יהודה המכבי (1745) (מתוכה נלקח הלחן לשיר החנוכה "הבה נרימה" - !HWV 63 - See the conqu'ring hero comes)
- יפתח (1752).
קנטטות:
יצירות אחרות:
- מוזיקה על פני המים (1717)
- צדוק הכהן (1727), המנון שנכתב לטקס ההכתרה של ג'ורג' השני, ומשמש בטקסי ההכתרה מאז
בשנת 1978 פרסם המוזיקולוג Bernd Baselt את קטלוג היצירות של הנדל, הידוע בקיצור HWV.
הנצחה
עריכההדום הקרח הנדל באי אלכסנדר שבאנטארקטיקה נקרא על שמו של גאורג פרידריך הנדל[5].
לקריאה נוספת
עריכה- W.S. Rockstro, The Life of George Frederick Handel, Macmillan, 1883 (הספר בקטלוג ULI)
- Donald Burrows, Handel, Oxford University Press, 1996 (הספר בקטלוג ULI)
- David Hunter, The Lives of George Friedrich Handel, The Boydell Press, 2015 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של גאורג פרידריך הנדל (באנגלית)
- גאורג פרידריך הנדל, ברשת החברתית פייסבוק
- גאורג פרידריך הנדל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- גאורג פרידריך הנדל, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- גאורג פרידריך הנדל, באתר ספוטיפיי
- גאורג פרידריך הנדל, באתר Last.fm (באנגלית)
- גאורג פרידריך הנדל, באתר AllMusic (באנגלית)
- גאורג פרידריך הנדל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- גאורג פרידריך הנדל, באתר פרויקט מוטופיה
- גאורג פרידריך הנדל, באתר Discogs (באנגלית)
- גאורג פרידריך הנדל, באתר Songkick (באנגלית)
- גאורג פרידריך הנדל, באתר Genius
- גאורג פרידריך הנדל, דף שער בספרייה הלאומית
- גאורג פרידריך הנדל, באתר DNCI
- השיר "Thine be the Glory" מתוך אורטורית יהודה המכבי, המהווה את הלחן לשיר החנוכה "הבה נרימה", וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
- ספר חדש: המלחין הנדל היה הומו, באתר וואלה, 24 באוקטובר 2001
- גאורג פרידריך הנדל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי גאורג פרידריך הנדל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- גאורג פרידריך הנדל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ג'ון גולוויי וויליאם מאן, מוזיקה בכל הזמנים, עמ' 99
- ^ גולוויי ומאן, עמ' 100-99
- ^ http://www.parliament.uk/business/publications/parliamentary-archives/archives-highlights/handel-and-naturalisation/
- ^ RSM, The Royal Society of Musicians of Great Britain (RSM) – A brief history, rsmgb.org
- ^ הדום הקרח הנדל באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית