אותיות דרבי עקיבא

חיבור על האותיות, מיוחס לרבי עקיבא
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אותיות דרבי עקיבא (קרוי גם: אלפא ביתא דרבי עקיבא) הוא ספר מדרש על שמות האותיות המרכיבות את האלף בית העברי (הכתב המרובע). מדרשים אלה הם יחסית קטנים ונידחים (וככל הנראה מאוחרים).

אותיות דרבי עקיבא
אלפא ביתא דרבי עקיבא
מידע כללי
מאת רבי עקיבא בן יוסף עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אגדה ביהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט אלפא ביתא דרבי עקיבא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ידועים כיום שני נוסחים, או שני חלקים שונים, הקרויים 'אותיות דרבי עקיבא'. שני הנוסחים פותחים בייחוסו של המדרש לרבי עקיבא. המדרשים זכו לההדרה בדפוס בקובץ בית המדרש - מפעל הכינוס של אהרן ילינק למדרשים נשכחים.

נוסח א' של המדרש עריכה

נוסח א' של המדרש מתחיל בהתייחסותו של המדרש לימי בריאת העולם, שבשעה שרצה הקב"ה לברוא לברוא את העולם התחילו האותיות, כל אחת בתורה, לבקש שהקב"ה יברא בה את העולם[1], ראשית נכנסה האות תיו, ואחריה שין וכו', עד שנכנסה אות ב' ואמרה: תברא בי את העולם משום שכל יום אומרים ”בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן”[2] אמר לה הקב"ה: "הן". האות א' עמדה בצד ושתקה, אמר לה הקב"ה מדוע את שותקת, השיבה הא' מפני שאני האות בעלת המספר הנמוך ביותר, 1. אמר לה הקב"ה: ”אל"ף אל תתעצב שאתה ראש לכולן כמלך, אני אחד ואתה אחד ותורה אחת, ואתה שעתיד אני ליתן תורה בך לישראל עמי שנקרא אחד.” והא' זכתה להיות האות הראשונה באותיות, וגם האות הראשונה בעשרת הדברות. ”אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ”[3].

חוקרי המדרש חלוקים האם גרסה א' של 'אותיות דרבי עקיבא' היא המוקדמת מבין השתיים (כך דעתו של אדולף אהרן ילינק) או המאוחרת (לדעתו של משה לייב בלוך). על כל פנים, נוסח א' נדמה מאורגן ומהודק יותר. הקראי (בן המאה ה-13) יהודה בן אליהו הדסי מאזכר את המדרש בנוסח א'.

נוסח ב' של המדרש עריכה

מדרש זה הוא אוסף של אגדות מיסטיות ומדרשים הנוגעים לשמותיהן של אותיות האלפבית. נוסח ב' של המדרש איננו בהכרח יחידה אחדותית, אלא נראה כמקבץ של מדרשים שונים.

עיקר ההסבר לכל שם של אות בנוי על אקרוסטיכון, כך למשל המילה 'אלף' מוסברת כראשי תיבות של המילים: א'מת ל'מד פ'יך.

נוסחים א' וב' נדפסו כיחידה אחת במהדורת אמשטרדם 1708, עובדה המרמזת אולי לכך שהמדובר באמת בשני קטעים של חיבור אחד. במאה העשירית תקף הקראי סלמון בן ירוחם כמה מן המדרשים שבנוסח ב' על האנתרופומיזם (הגשמת האל) החריף הנשקף בהם.

מדרש תגים וציונים עריכה

גרסה שלישית ושונה קרויה 'מדרש דרבי עקיבא על תגים וציונים' (בקובץ 'בית המדרש' של ילינק, עמ' 31–33). בגרסה זו המדרש אינו בנוי על שמות האותיות אלא על צורות העיטורים שעל גבי האותיות השונות (התגים). המדרש מייחס לעיטורים רמיזות סימבוליות לאלהים, לבריאת העולם, לעם ישראל, לתורה וכן למנהגים או ריטואלים יהודיים שונים.

מהדורות עריכה

  • אותיות דרבי עקיבא. בהוצאת מכון קול בטחה, תשנ"ה.
  • מדרש אותיות דרבי עקיבה (נוסח ב') - מהדורה מדויקת, בספר "ילקוט מדרשים", כרך ח, תשע"ט, עמ' קפט; כולל מבוא והערות המהדיר, הרב עידן דשא.

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך מילוני בנושא אותיות דרבי עקיבא, בוויקימילון

  •   אלפא ביתא דרבי עקיבא, באתר ויקיטקסט
  •   מדרש רבי עקיבא על התגים, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים עריכה

    1. ^ תפיסת העולם של המדרש היא שכלי העבודה של בריאת העולם הם האותיות.
    2. ^ ספר תהלים, פרק פ"ט, פסוק נ"ג
    3. ^ ספר שמות, פרק כ', פסוק ב'