רבי עקיבא

תנא בן הדור השלישי
Disambig RTL.svg המונח "עקיבא" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו עקיבא (פירושונים).

רבי עקיבא בן יוסף (רבי עקיבא, לעיתים נכתב רַבִּי עֲקִיבָה[3]; מגדולי חכמי ישראל. נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, נפטר בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו)[4][5] היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות. התגורר בבני ברק[6] ובלוד[7][8].

רבי עקיבא
"צורת רבי עקיבא" בהגדת מנטובה
"צורת רבי עקיבא" בהגדת מנטובה
לידה לערך בשנת ג'תשס"ג-ד (שבן מאה ועשרים שנה היה במותו),
הוצאה להורג י' תשרי ג'-תתפ"ד
קיסריה, סוריה פלשתינה, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה טבריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בני ברק
תקופת הפעילות דור שלישי לתנאים
השתייכות בית הלל ובית שמאי[1] בֵּי רבי עקיבא[2]
רבותיו רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, נחום איש גמזו
תלמידיו רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי נחמיה, רבי יוחנן הסנדלר
בני דורו רבי ישמעאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי טרפון, רבן גמליאל, שמעון בן ננס, אלישע בן אבויה
בת זוג רחל בת כלבא שבוע
אב יוסף
צאצאים רבי יהושע בן קרחה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה

היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

קורות חייועריכה

מעט ידוע על חייו של רבי עקיבא ממקורות היסטוריים. רוב הידוע מבוסס על חז"ל (למשל תלמוד בבלי ואבות דרבי נתן) אך המקורות סותרים לעיתים זה את זה, ורובם נוטים להעדיף את העיצוב הספרותי הניסי ולא את הדיוק ההיסטורי. כך למשל קובעים חז"ל כי רבי עקיבא היה אחד מארבעה צדיקים שחיו מאה ועשרים שנה: "ארבעים שנה היה רבי עקיבא רועה, ארבעים שנה למד תורה, ופרנס [הנהיג] את ישראל ארבעים שנה”[9].

ראשית חייו ונישואיו לרחלעריכה

שנת לידתו המדויקת אינה ידועה. יש המשערים שנולד בסביבות שנת 50 לספירה ולפי זה הוא היה נער בעת פרוץ המרד הגדול[10] ויש הטוענים כי נולד בסביבות שנת 17 לספירה[11], ועוד לפני המרד למד אצל רבי אליעזר ורבי יהושע[12].

מעט מאוד ידוע על תחילת דרכו, מעבר לשמו של אביו - יוסף. לפי מסורת המופיעה בתלמוד, אביו היה גר[13] או צאצא של גרים, על פי האגדה, מבני בניו של סיסרא[14]. ידוע שהיה רועה צאנו של כלבא שבוע, אביה של רחל, לימים אשתו[15].

סיפורם של רבי עקיבא ואשתו מובא כחלק מרצף סיפורים על חכמים שעזבו את ביתם והלכו ללמוד תורה, לעיתים לתקופות ארוכות. החכמים דנים בשאלה לכמה זמן מותר לו לאדם להיעדר מביתו, אך מוסכם כי על אשתו להסכים לכך, ובלי רשותה הוא אינו רשאי לצאת. על פי אחת מהמסורות, רחל, בתו של כלבא שבוע, ראתה שהוא "צנוע ומעולה" והתקדשה לו בתנאי שיילך ללמוד תורה. אביה של רחל כעס על כך והדיר אותה מנכסיו והם התגוררו במחסן תבן בעוני רב[16]. חז"ל מתארים את קשיי הפרנסה בהם היה נתון תוך לימוד התורה:

בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים, חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה.
עמדו עליו שכניו, ואמרו לו: "עקיבא, אבדתנו בעשן! מכור אותן לנו, וטול שמן בדמיהן, ושנה לאור הנר."
אמר להם: "הרבה סיפוקים אני מסתפק בהן, אחד שאני שונה בהן, ואחד שאני מתחמם כנגדן, ואחד שאני יכול לישן עליהם."

אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב'

על פי המסופר רחל עודדה את רבי עקיבא ללכת ללמוד תורה, והוא עזב אותה והלך ללמוד בבית המדרש במשך שתים-עשרה שנה בעוד היא וילדיה חיים חיי עוני ומחסור. למרות כל זאת כשחזר רבי עקיבא לביתו, שמע את אשתו אומרת: "אם מציית הוא לי, ישב שתים עשרה שנים נוספות". לאחר ששמע דברים אלה, הבין שאשתו נותנת לו רשות להמשיך בלימוד ושב לבית המדרש לשתים-עשרה שנים נוספות שבהן הוסיף דעת ותלמידים.

כשחזר לבסוף לביתו, והוא כבר רב מפורסם שתלמידיו רבים, יצאו לקראתו כל אנשי העיר, וגם רחל אשתו ביניהם. תלמידיו, שלא הכירו אותה ניסו לסלק אותה, אך הוא עצר בעדם ואמר להם: "שלי ושלכם - שלה הוא!" (כלומר כל הלימוד שלי, שבזכותו לימדתי אתכם - בזכותה הוא נעשה).

מסופר שגם כלבא שבוע בעצמו יצא לקבל את פני הרב הגדול, ולא ידע שהוא חתנו שהתכחש לו ובגללו הדיר את ביתו מהצוואה. משהכיר בטעותו ביקש מרבי עקיבא להתיר את נדרו והלה נענה לו.


לימוד התורהעריכה

על פי המסופר, החל רבי עקיבא ללמוד תורה רק בגיל 40, ומעמדה כזאת זכה להיות גדול חכמי התורה, אולם הדבר מתיישב בקושי עם העובדה שכבר כעשרים שנה לאחר החורבן הוא מופיע כאחד מגדולי חכמי יבנה. ב"אבות דרבי נתן" מתואר המהפך בחייו, מהפך ששימש השראה לרבים בדורות אחריו לחולל שינוי בחיים גם בגיל מבוגר, וכנגד כל הסיכויים:

בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר, אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?! מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה, דברי תורה, שקשה כברזל, על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי, שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי! למדני תורה! אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך, עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע, אמר להם: רבותי! פתחו לי טעם משנה! כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר: אלף זו - למה נכתבה? בית זו - למה נכתבה? דבר זה - למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים...

אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב'

ילדיועריכה

אין בנמצא פרטים היסטוריים על ילדיו, אולם מתוך מדרשים המופיעים בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, ניתן לדלות רק מעט פרטים. אבות דרבי נתן מזכיר כי לרבי עקיבא היו בנים ובנות, אך לא נוקב בשמותיהם או במספרם.

היה לו בן בשם רבי יהושע[17]. לדעת רש"י[18] ורשב"ם[19] זהו רבי יהושע בן קרחה, וכונה כך משום שרבי עקיבא היה קירח. אך תוספות[20] חולקים על כך, וסוברים שהם שני אנשים שונים.

בתלמוד הבבלי[21] מסופר על בת, שחוזי הכוכבים אמרו לרבי עקיבא כי ביום חתונתה יכישנה נחש ותמות. כאשר הגיע ליל חתונתה, נעצה סיכה בכותל, ובבוקר התברר כי בכך הרגה את הנחש. ואמרו שהיא ניצלה בזכות צדקה שנתנה את מנתה לעני. מקור נוסף בתלמוד הבבלי[22] מתאר שבתו של רבי עקיבא עשתה לבן עזאי בדומה למה שעשתה אמה, כלומר נישאה לתלמיד חכם שעזב אותה והלך ללמוד תורה.

במסכת מועד קטן מסופר, מעשה ומתו שני בניו של רבי עקיבא ביום אחד ובאו המונים ללוותם. ישב על ספסל גדול ואמר, "לא לכבודי באתם, אלא אמרתם תורת אלוקיו בלבו"[23].

רבותיו ותלמידיועריכה

רבותיו המובהקים של רבי עקיבא היו רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי ומראשי הסנהדרין[24]. משני רבותיו אלו, רבי עקיבא דבק והתקשר במיוחד לרבי יהושע, ממנו אף למד את תורת הסוד היהודית. בהקשר זה נאמר עליו שמבין הארבעה שנכנסו לפרדס, היה רבי עקיבא היחיד שיצא ממנו בשלום[25]. הוא גם למד אצל רבי טרפון ונעשה לו תלמיד חבר, ואף למד ושימש את נחום איש גמזו, ממנו למד מידות טובות וכן את דרישת התורה בריבוי[26]. וכמו שהיה רגיל לומר "גם זו לטובה", היה רבי עקיבא אומר: "כל דעביד רחמנא לטב עביד"[27].

על פי התלמוד, דמותו של רבי עקיבא הותירה את חותמה בקרב הוגים רבים. התוספתא מאירה את דמותו כתלמיד נועז, ומספרת עליו פעמיים שהכריע במעשה בניגוד לדעתו של רבן גמליאל, בפניו, בעניינים שרבן גמליאל היה בהם בדעת מיעוט, מפני שרבי עקיבא יישם את הכלל, שהלכה כרבים למול מועטים[28].

היו לו חמישה תלמידים חשובים מוסרי תורתו, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע[29]. במדרש רבה נכתב שהיו אלו שבעה תלמידים, ומובאות שם שיטות שונות לגבי זהותם[30]. במקום אחר אמרו "אמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא."[31] כלומר, משנתו של רבי יהודה הנשיא, אשר הביא לחתימת המשנה, נשענת על מסורותיו של רבי מאיר, שאותן קיבל מרבי עקיבא.

מות תלמידיועריכה

התלמוד מתאר שהיו לרבי עקיבא 24,000 תלמידים מגבת ועד אנטיפטרס, שמתו בזמן אחד - בין פסח לעצרת, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה[29]. ויש גורסים שהיו לו 300 תלמידים (מדרש תנחומא פרשת חיי שרה): "מעשה ברבי עקיבא שהיו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כולם..."

על פי הנוסח הספרדי של אגרת רב שרירא גאון, שבה נכתב שתלמידי רבי עקיבא מתו בשמדא, הסיק שי"ר[32] וחוקרים נוספים[34] ש"המגפה" הנזכרת כאן, היא ביטוי אלגורי הרומז למות תלמידיו במרד בר כוכבא. הם מבססים זאת בעיקר על תמיכתו הברורה של רבי עקיבא במרד זה, על כך שבתי המדרש לא היו יכולים להכיל מספר כה רב של לומדים, ועל כך שהדבר עשוי להסביר מוות של תלמידים רבים כל כך בפרק זמן קצר. לפי דעה זו, "תלמידיו" - מתפרש לא כתלמידים היושבים בבית המדרש, אלא כאלו הדוגלים במשנתו הרוחנית.

ד"ר גוני בן ישראל קסוטו עמדה על כך שהמספר "12" הוא מספר חוזר בסיפור רבי עקיבא ורחל, כנראה לשם העיצוב הספרותי ולא משום שהוא אמת היסטורית: למד שתים-עשרה שנה, וחזר עם שנים-עשר אלף תלמידים. לאחר מכן יצא לשתים-עשרה שנים נוספות וחזר עם עשרים וארבעה אלף תלמידים[35].

כתוצאה ממות תלמידיו במהלך ימי העומר ממגפה, החל מנהג אבלות בימים אלו, הכולל איסור תספורת וגילוח, ואיסור להתחתן. התנועה הציונית הפכה את ל"ג בעומר לחג לאומי לזכר הגבורה במרד בר כוכבא.

השפעתו על הדורות שאחריועריכה

לרבי עקיבא השפעה מכוננת על דרך הקריאה בתורה שבכתב והפירוש שלה. הוא ראה בתורה טקסט קדוש ומושלם אשר כתוב באופן מושלם. משכך, אין בה מילים מיותרות ואף לא אותיות מיותרות. כל מה שכתוב הוא נכון ונדרש, ועל החכמים מוטלת החובה להבין מדוע הטקסט נכתב כפי שנכתב. לשם השוואה, בר-הפלוגתא העיקרי של רבי עקיבא היה רבי ישמעאל, אשר שיטתו הייתה פשוטה ואינטואיטיבית יותר, ואשר קבע כי "דברה תורה בלשון בני אדם". לעומתו נאמר על רבי עקיבא ש"היה דורש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות"[36], ואכן שיטתו גברה על זו של רבי ישמעאל, ובדורות שאחריו נוהגים לדרוש כמוהו כל מילה וכל אות.

סמכותו התורניתעריכה

רבי עקיבא זכה להערצה כחכם וסמכות תורנית. היה מרבה לדייק בשינויי לשון בתורה ולחדש מזה הלכות, ובתלמוד מסופר כי היה "קושר כתרים לאותיות תורה" ואפילו משה רבנו, לאחר שראה אותו במראה נבואי התפעל ממנו ואמר, "אדם כזה בעולמך ואתה נותן תורה על ידי?"[37].

מאמרו של רבי עקיבא: "הכל צפוי והרשות נתונה"[38]. התפרש על ידי מפרשים ראשונים רבים, כנוגע בבעיה פילוסופית מפורסמת של הידיעה והבחירה, כלומר שעל אף שהכל צפוי כבר בעיני האל, הרשות ניתנת לאדם לפעול לפי רצונו[39]. אך ישנם כאלו שפירשו את "הכל צפוי" לא מלשון תחזית עתידית אלא מלשון נראות - שאלוהים צופה בכל, לפי הפסוק "עיני ה' משוטטות בכל הארץ" (ספר זכריה, פרק ד', פסוק י'). לפי פירוש זה המשפט לא מבטא את הסתירה שבין הידיעה והבחירה.

על הפסוק (ויקרא, י"ט, י"ח), "ואהבת לרעך כמוך", אמר רבי עקיבא: "זהו כלל גדול בתורה"[40]. במסכת אבות הובא בשמו שהיה נוהג לומר: "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם". בניסיון לדון בבעיית הרוע בעולם, הוא החזיק בתפיסת התאודיציה, שעל פיה עשייתו של אלוהים תמיד היא לטובה, "כל דעביד רחמנא - לטב עביד" (=כל שעושה הקב"ה - לטוב עושה)[27].

הרב קוק ראה ברבי עקיבא את "איש האהבה" - דמות שמתמזגות בו כל האהבות: האנושית, הלאומית והאלוהית ביחד, באופן יוצא דופן[41]. ידועה אמרתו של רבי עקיבא על ספר שיר השירים כי "כל הספרים קודש ושיר השירים קודש קודשים"[42]. כמו כן, ידועה אמרתו שמתנגדת להזדקקות לצדקה: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות"[43]. הוא היטיב להכיר את הפן של הזדקקות לבריות, הן משום שעם נישואיו לרחל היה עני מרוד, ובהמשך ימיו היה גבאי צדקה עבור עניים[44].

בתלמוד הירושלמי מסופר שרבן גמליאל רצה לנדות את רבי עקיבא משום שעיכב את העדים שראו את הירח בחידושו, ורבי יהודה (בר אלעאי או הנחתום) הזדעק להכחיש מעשה זה: "חס ושלום שרבי עקיבא נתנדה!"[45].

גדולתועריכה

מאמרותיועריכה

חלקו במרד בר כוכבאעריכה

 
מטבע ממרד בר כוכבא המציג את ארבעת המינים ומסביב הכיתוב 'לחרות ירושלם' בכתב עברי קדום. ארבעת המינים מוצגים לשיטת רבי עקיבא - רק אחד מכל מין (גם הדס וערבה), ומכאן שאנשי בר כוכבא נטלו ארבעת המינים לשיטתו.

ישנה מחלוקת באשר למידת השתתפותו והשפעתו של רבי עקיבא על מרד בר כוכבא.

על פי עדותו של תלמידו המובהק רבי שמעון בן יוחאי, רבי עקיבא ראה במנהיג המורדים, שמעון בר כוכבא - משיח שעתיד לגאול את ישראל ודרש עליו את הפסוק "דרך כוכב מיעקב"[47]. בתלמוד הירושלמי[48] מסופר שכשרבי עקיבא היה רואה את בר כוזבה[49] היה אומר עליו: "זהו מלך המשיח", ואילו רבי יוחנן בן תורתא, שהיה בין החכמים שהתנגדו למרד במלכות, ענה לו: "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך (כלומר, תקבר באדמה ועשבים יצמחו בה) ועדיין בן דוד לא יבא"[50].

הרמב"ם תיאר[דרוש מקור] את רבי עקיבא כ"נושא כליו של בר כוכבא"[51]. לדידו, רבי עקיבא לא היה היחיד שתמך בבר כוכבא וראה בו משיח, אלא רבי עקיבא דימה "הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות. כיון שנהרג, נודע להם שאינו". הרב י"ל מימון שיער כי דברי הרמב"ם שאובים ממקור קדמון עתיק[52]. רוזנטל[דרושה הבהרה] היה הראשון שהבחין כי הנוסח התימני של מסכת סנהדרין הוא המקור לדברי הרמב"ם.

עמדה הפוכה הציג החוקר הרב יצחק אייזיק הלוי, אשר כתב[53] שרבי עקיבא לא נטל כלל חלק פעיל במרד, בהסתמך על דברי הגמרא[54] שרבי עקיבא נהרג בידי הרומאים על כך שהפר את הגזרה שלא לעסוק בתורה, ואילו היה שותף במרד, היו הרומאים מענישים אותו על המרידה עצמה. וביחס לדברי הרמב"ם כתב: "אין חפצנו לדבר על דברי הרמב"ם... שהדבר ידוע כי בעניינים כאלה לא עסקו רבותינו הראשונים, ולא היה זה מעין מלאכתם".

אגדות הקשורות לעושרועריכה

כאמור רבי עקיבא התחיל את חייו כעני מרוד. אולם לאחר מכן התעשר ונקשרו אגדות שונות בעושרו.

מסכת נדרים מונה שש דרכים בהן זכה בעושרו:

  • כסף שקיבל מכלבא שבוע חמיו לאחר שהתיר את הנדר שנדר להדיר את בתו רחל מהירושה.
  • באותם זמנים היה מקובל לשים בראש הספינה כעין איל של עץ, לסימן טוב, ובו היו מטמינים ממון רב. רבי עקיבא מצא תיבה כזו, וממנה נתעשר.
  • פעם נתן כסף לספנים לקנות לו סחורה, והביאו לו תיבה שהתברר שהייתה מלאה כסף.
  • רבי עקיבא לווה ממון רב מגבירה אחת, שהעמידה כערבים את הקב"ה ואת הים. במועד הפירעון נמנע מרבי עקיבא לשלם את החוב מחולי, והמלווה יצאה לים וביקשה מהקב"ה שיפרע את החוב. תוך כדי כך גלגלו הגלים לידה תיבה של אבנים טובות ומרגליות, וכאשר רבי עקיבא הגיע לשלם את החוב, היא אמרה לו כי הערבים כבר שילמו את החוב, ואף הביאה לו את העודף על החוב.
  • אשתו של טורנוסרופוס, שנתגיירה ונישאה לרבי עקיבא.
  • מהשר הרומאי קטיעה בר שלום שהוריש לו מכספו כשהוצא להורג.

מותועריכה

כמו שחלקו של רבי עקיבא במרד בר כוכבא אינו ברור דיו, כך גם נסיבות מותו. אין כל מקורות חיצוניים לחז"ל שעוסקים בכך, והמסורות מספקות מספר הסברים למותו.

כל המסורות מסכימות כי השלטון הרומאי גזר עליו מוות בייסורים, וכי נהרג על קידוש השם והיה אחד מעשרת הרוגי מלכות. על פי המסופר בתלמוד, הרומאים עינו אותו במסרקות ברזל, והוא היה מקבל עליו עול מלכות שמים וקרא קריאת שמע, "עד שיצתה (=שיצאה) נשמתו ב"אחד" (=במילה "אחד" המסיימת את הפסוק הפותח את קריאת שמע)[55]. שנת מותו המדויקת לא ידועה אך משערים כי מת בין שנת 132 לשנת 136 לספירה. המסורת קובעת את תאריך מותו לט' בתשרי, ערב יום הכיפורים, ג'תתצ"ו.

אולם מסורות שונות מספקות סיבות שונות לעונש שנגזר עליו. על פי מסורת אחת, הוא היה הסמכות הרוחנית הבכירה מאחורי מרד בר כוכבא, ואף נסע לעשות לו נפשות ולגייס כספים בין קהילות יהודיות בגולה, ובשל חלקו המשמעותי במרד נשפט למיתה אכזרית.

מסורת אחרת מספרת שהוא נענש על שלימד תורה ברבים בניגוד לגזירה, ובעקבות זאת, תפסו אותו הרומאים, והוא נכלא. גם בבית הסוהר המשיך ללמד תורה ולהוציא תשובות הלכתיות במסווה[56]. משמשו שם היה רבי יהושע הגרסי. על פי המדרש, מי שגזר את דינו של רבי עקיבא היה טורנוסרופוס[57].

מסורת נוספת קובעת כי טורנוסרופוס חקר את רבי עקיבא והלה השיב לו בעזות פנים, עד שבכעסו גזר עליו גזר דין מוות: "בחלומי היה לי הלילה שני כלבים, אחד שמו רופוס ואחד שמו רופינא. מיד כעס, אמר לו: לא קראת שם כלביך אלא על שמי ושם אשתי? נתחייבת עכשיו הריגה למלכות"[58].

מדרשים אחרים מתעלמים מסיפור המרד ומסבירים כי נגזר עליו למות משמיים, אם בגלל עיסוקו במיסטיקה, או כעונש על יחסו לרבי אליעזר ("אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני - בשחיטה תהא מיתתו"[59]).

בתרבותעריכה

על דמותו ומשנתו נכתבו והולחנו מספר שירים. שירים אלו הפכו ל"שירי ספירת העומר" בציבור הדתי והחרדי, וזאת בשל המסורת על פטירת תלמידי רבי עקיבא בימים אלו.

  • בשיר "אומרים ישנה ארץ" של שאול טשרניחובסקי יש אזכור לר' עקיבא במילים - "עונה לו עקיבא אומר לו הרבי כל ישראל קדושים אתה המכבי"
  • השיר "רבי עקיבא"[60] נכתב על ידי דליה רביקוביץ', ועוסק באהבתם של רבי עקיבא ואשתו רחל. הולחן על ידי מוני אמריליו, בביצוע הזמרת רבקה זהר.
  • "אמר רבי עקיבא ואהבת לרעך כמוך - שלי שלך שלך שלך זהו כלל גדול בתורה" - השיר מורכב מאמרתו של רבי עקיבא בתורת כהנים ומפסיקה במסכת אבות המתארת את הנהגת ה"חסיד". השיר מושר בלחן חסידי עממי, המוכר גם כ"רב הלילה".
  • "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל וכו'" - המשנה המסיימת את מסכת יומא. המשנה מתארת את הקשר המיוחד בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. השיר הפך לאחד משירי ל"ג בעומר.
  • "הולך לדרכו עקיבא" - שירה של יהודית שיקמן, על סיפור חייו של רבי עקיבא. הלחין חיים בנט.
  • "ר' עקיבא" - שירו של יום טוב עהרליך, אף הוא על סיפור חייו של רבי עקיבא.
  • הספר "הפרדס של עקיבא" מאת יוכי ברנדס, מבוסס על דמותו של רבי עקיבא.
  • הצגה - "סיפור חייו של רבי עקיבא" - תיאטרון רגעי קסם[61].

מתחם קבר רבי עקיבאעריכה

ציון קברו של רבי עקיבא מזוהה עוד מהמאה ה-12 באתרה של העיירה התלמודית בית מעון, כיום בתחומי טבריה עילית, לצד ציון שמיוחס בטעות להרמח"ל, על הקבר הוקם מבנה המשמש כבית כנסת, לפי דעת חלק מעולי הרגל הקדומים אחת מנשותיו נקברה עימו.

 
תצפית אל טבריה תחתית והכנרת ממתחם הקבר
 
מתחם הקבר בטבריה עילית

לקריאה נוספתעריכה

Reprinted Cleveland: World Publishing, 1962; New York: Atheneum, 1970, 1975, 1978, 1981; and Northvale, NJ: Aronson, 1990.

ספרי קריאהעריכה

כתבי ידעריכה


קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על פי פירוש רש"י לתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ז, עמוד ב'. בפסקה אמר רבי עקיבא; ראו שם בתוספות בפסקה מודה. דרכו בלימוד ובמדרש הייתה מורכבת משתי השיטות גם יחד: היה מפלפל כבית שמאי ומקפיד על מידות טובות כבית הלל. על פי קובץ יסודות וחקירות השלם, ר' אחיקם קשת, כרך ראשון עמ' 274, 238. מקורות מובאים שם
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ח, עמוד ב'
  3. ^ הכתיב המקובל בתלמוד הבבלי הוא עקיבא בא', בהשפעת הארמית, ולכן הוא הכתיב הנפוץ בספרות התורנית ובכלל. הכתיב בתלמוד הירושלמי ובמקורות ארץ-ישראליים הוא עקיבה בה'.
  4. ^ ל"ג בעומר באתר משרד החינוך
  5. ^ אנציקלופדיה "דעת"
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"א, עמוד ב'
  8. ^ ולפי הכתוב באבות דרבי נתן פרק יב בנוסח ב', נראה שעבד אצל כלבא שבוע בלוד
  9. ^ ספרי דברים, וזאת הברכה לד, ז
  10. ^ אנציקלופדיה יהודית, AKIBA BEN JOSEPH
  11. ^ שכן חי 120 שנה כמובא בספרי פרשת וזאת הברכה סימן שנ"ז
  12. ^ הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים חלק א כרך ה iii פרק ז, באתר hebrewbooks
  13. ^ רמב"ם בהקדמה למשנה תורה
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו, עמוד ב', לגרסת רב ניסים גאון בברכות כז, ב
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ב, עמוד ב'
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ', עמוד א'
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב, עמוד א' ועוד
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ו', עמוד א'; ותלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ח, עמוד א'
  19. ^ פסחים שם
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"נ, עמוד א' ד"ה ורבי יהושע; ותלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב, עמוד א'
  21. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד ב'
  22. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ג, עמוד א'
  23. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"א, עמוד ב'
  24. ^ נדרים נ, א וכן בהקדמות הרמב"ם למשניות ולמשנה תורה
  25. ^ מסכת חגיגה, דף י"ד, עמוד ב', מסכת חגיגה
  26. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב, עמוד א'
  27. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד ב'
  28. ^ תוספתא, מסכת ביצה, פרק ב', ח'; ובמסכת ברכות, פרק ד', י"ב
  29. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, עמוד ב'
  30. ^ בראשית רבה, פרשה ס"א, וכן קהלת רבה, פרשה י"א
  31. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ו, עמוד א'
  32. ^ כרם חמד חלק ז עמוד 183 באתר גוגל ספרים https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ&dq=editions:dBX-PxBgmScC&pg=PP7&hl=iw#v=onepage&q&f=false
  33. ^ רבי עקיבא בן יוסף, חייו ומשנתו, ספרית דורות, 1970, עמ' 27–28
  34. ^ כך סובר שמואל ספראי: "נראים הדברים שיש לקבל כעובדה היסטורית כי תלמידיו של ר"ע מתו רובם ככולם בפורענות בימי מרד בר-כוכבא"[33]. וכן כתב שמואל אברמסקי: "שאין זה כמובן מן הנמנע, שהמדובר הוא בהשמדתם של תלמידים בזמן המרד" (בר-כוכבא נשיא ישראל, הוצאת מסדה, 1961, עמ' 134-133)
  35. ^ גוני בן ישראל קסוטו, אשתו של רבי עקיבא: בין גילוי לשינוי, שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך
  36. ^ מסכת מנחות, דף כ"ט, עמוד ב'
  37. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כ"ט, עמוד ב'
  38. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ט"ו
  39. ^ פירוש המשניות לרמב"ם (אבות שם); יצחק אברבנאל (בראשית יח, כ-כא); העקרים (מאמר רביעי פ"ג), ועוד
  40. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ט', הלכה ד'
  41. ^ עולת ראיה חלק ב', עמ' ד'
  42. ^ משנה, מסכת ידים, פרק ג', משנה ה'
  43. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב, עמוד א'
  44. ^ לפי פירוש רבינו עובדיה מברטנורא למשנה, מסכת מעשר שני, פרק ה', משנה ט'
  45. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ב, עמוד א', ותלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ה'
  46. ^ שער מאמרי חז"ל
  47. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה' (דפוס וילנא: דף כ"ד, עמוד א')
  48. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה', מיד לאחר דברי רבי שמעון בן יוחאי הנזכרים
  49. ^ במערות בר כוכבא התגלה שמו האמיתי של מנהיג המרד: "שמעון בר כוסבה", וככל הנראה השם המופיע בירושלמי הוא שיבוש של שם זה
  50. ^ מופיע גם במדרש רבה על מגילת איכה, פרשה ב', פסקה ד'
  51. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"א, הלכה ג'
  52. ^ י"ל מימון, אהבה משולשת, סיני מג, תשי"ח, עמ' נד
  53. ^ דורות ראשונים ח"ד עמ' 620 ואילך.
  54. ^ ברכות סא ב
  55. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"א, עמוד ב'
  56. ^ ראה למשל בגמרא פסחים (קיב, א) שלימד תורה לרבי שמעון בר יוחאי בעקבות הפצרותיו ולמרות הסיכונים, וכן בירושלמי יבמות (יב, ה) ששיגר תשובות הלכתיות על ידי רמזים מתוך כלאו.
  57. ^ קהלת רבה, פרשה ג', פסוק י"ז
  58. ^ מדרש תנחומא, תרומה, ג'
  59. ^ פסחים, סט, א
  60. ^ מילות השיר באתר שירונט
  61. ^   סיפור חייו של ר' עקיבא / תאטרון רגעי קסם, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:56)