אות שותקת
אות שותקת היא אות שאף על פי שהיא נכתבת במילה, אין הוגים אותה. אות זו יכולה להעיד על האטימולוגיה של המילה, שכן ייתכן שברבדים קדומים של השפה היא נהגתה.
בשפות שמיות
עריכהבעברית, כמעט כל האותיות השותקות הן אל"ף. בחלק נכבד מהמקרים, אל"ף שותקת בעברית היא שריד למעתק הגאים, שקודם לו המילים נהגו עם צליל /a/ ארוך ואחריו נותר צליל /o/. מעתק זה נראה בבירור בהשוואת העברית לערבית במילים כמו "לא", "ראש" או "שמאל". קבוצה גדולה אחרת של מילים עבריות עם אל"ף שותקת הן מילים שהושאלו משפות אירופיות בעת החדשה, והכתיב העברי שלהן מחקה את הכתיב הלועזי. דוגמאות: פארק, פאן, ואן.
אות שותקת שאינה אל"ף, בעברית, נדירה ביותר. דוגמה ייחודית לאות שותקת בעברית, שאינה אל"ף, היא האות שי"ן השנייה בשם יִשָּׂשכָר.
בערבית מציין הסימן וסלה על האות "ا" (אליף) שהיא אינה נהגית (ראו תמונה). זאת בניגוד לאליף עיצורית וגם בניגוד לאליף שהיא אם קריאה (אם קריאה היא אות, שמסמלת תנועה ארוכה).
וסלה מופיעה על ا כאשר אחת מן הצורות הבאות מופיעה באמצע המשפט: אל הידיעה; צורת הציווי בבניין فَعَلَ (בניין 1); צורות העבר, הציווי והמקור בבניינים إِنْفَعَلَ (7), إِفْتَعَلَ (8), إِفْعَلَّ (9) ו-إِسْتَفْعَلَ (10); "עשרת השמות", קרי, עשר מילים המתחילות ב-إِ (إسم, إست, إبن ו-إبنة, إثنان ו-إثنتان, إمرؤ ו-إمرأة, إيمن الله ו-إيم الله). כמו כן, כאשר אל הידיעה מופיעה לפני אות שמש, האות ل מאבדת את ניקודה ואות השמש מודגשת בשַדָּה. תהליך זה מקורו בהידמות המלאה שחלה ביידוע בשפות השמיות, אלא שבערבית נשמר הכתיב של ה-ل.
בשפות אחרות
עריכהבאנגלית ישנם צברי עיצורים שנהגים במלואם (כמו bl או nd במילה Bland) אך גם כאלה שרק עיצור בודד נהגה בהם. דוגמה לעיצור שאינו נהגים בשל סמיכותו לעיצור נוסף ויצירת צרור עיצורים קשה להגייה הוא העיצור k בצרור העיצורים kn, כאשר הוא מופיע בראש מילה, כמו במילים knife או know. במילים אלה נהגית רק האות n.
סוג אחר של אותיות שותקות באנגלית הוא אותיות המסמנות צליל שכבר לא קיים בשפה, כמו האותיות gh, במילה light. סימון זה הוא שריד לצליל הדומה לכ"ף עברית רפה, אשר נהגה ברבדים קדומים של השפה ומבוטא כיום בגרמנית.
באנגלית יש גם אותיות "ספק שותקות". דהיינו, התופעה שדוברי האנגלית מכנים בשם "E שותקת" אינה לגמרי תואמת את שמה. "E שותקת" היא E שנמצאת בסוף מילה, אחרי אות עיצור שבאה אחרי אות תנועה, כמו במילים cute, like, bite. אות זאת אכן לא נהגית, כשלעצמה, אך קיומה משנה את אופן קריאת אות התנועה האחרת שבמילה - זו שלפני העיצור, שלפני ה-E. אות ספק שותקת נוספת היא L או L כפולה, שמופיעה אחרי האות A, כמו במילים all או talk. אות L כזו, משנה הרבה פעמים את הצליל של הA, כך שיהיה דומה יותר לצליל הניקוד, חולם.
בשפה הצרפתית עיצורים הבאים בסוף מילה אינם נהגים, למעט העיצורים c, f, l ו-r. אולם כאשר המילה הבאה נפתחת באות ניקוד, העיצור בסוף המילה כן נהגה, כאילו היו שתי המילים למילה אחת. הדוגמה הבולטת ביותר להיעדר ההגייה של עיצורים בסופי מילים היא צורת הריבוי. כמו בשפות אירופאיות רבות, גם בצורת הריבוי בצרפתית מוסיפים במקרים רבים את האות s לסוף המילה, לציון הריבוי. אולם בצרפתית אות זאת אינה נהגית כלל. לדוגמה, במילה parents, שפירושה "הורים", לא הוגים את ה-s וגם לא את ה-t. אולם בביטוי parents enregistrés, ה-s כן נהגית, משום שהמילה שאחריה נפתחת באות הניקוד e. יחד עם זאת, ה-t של המילה הראשונה עדיין אינה נהגית.
