פתיחת התפריט הראשי

אזור בְּרוֹקָה הוא האזור במוח האנושי האחראי על עיבוד השפה ובעיקר יכולת הדיבור ותקשורת בשפת הסימנים. האזור קרוי על שם הרופא הצרפתי, בן המאה ה-19, פול פייר ברוקה.

אזור ברוקה
Broca's Region.png
שיוך אזור אנטומי, Region of cerebral cortex
על שם פול ברוקה
מזהים
מזהה נרוניימס 2062 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 242176 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D065711 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לחצו כדי להקטין חזרה
אזור ברוקהאזור ורניקהBroca-Wernicke Area Small - he.png
לדף הקובץ

תרשים של צידו השמאלי של המוח המציג את אזור ברוקה ואזור ורניקה

מיקום במערכת העצביםעריכה

אזור ברוקה ממוקם באונה המצחית של ההמיספירה הדומיננטית (שמאלית אצל 90% מהאנשים הימניים וכן 70% מהשמאליים). הוא נמצא בקדמת החלק של האזור המוטורי העיקרי, האחראי על השליטה בשרירי הדיבור[1].

אזור ברוקה ואזור ורניקה מחוברים ביניהם ברצועה של סיבים עצביים בשם arcuate fasciculus, והמכלול כולו נקרא אזור פריסילביאן.

תפקודעריכה

אזור ברוקה מעורב בהפקת שפה[1]. הוא אחראי על השטף השפתי בהפקת הדיבור[2]. הוא מכיל זיכרונות אודות דפוסי תנועה של שרירים, אשר מייצרים מילים[1].

אזור ברוקה אחראי על הבנת התחביר, מילות קישור, שליפת המילים, יכולת השיום והגייה נכונה של המילים[2].

אפאזית ברוקהעריכה

פגיעה באזור ברוקה יכולה להוביל לאפאזיה[1]. היא עשויה לגרום לנזק בלתי הפיך ליכולת הדיבור השוטפת והכתיבה, ומכונה אפאזיה אקספרסיבית. פגיעה זו מתאפיינת ב"דיבור טלגרפי", שימוש חוזר במילים בודדות וקושי ביצירת משפטים, זאת למרות הבנה מלאה של השפה המדוברת או הכתובה.

חולים שנפגעו באזור ורניקה, סובלים מאפאזיה רצפטיבית, שמאפייניה הם דיבור רציף וברור אך בעל תוכן מבולבל וחסר משמעות.

מחקרעריכה

קרוי על שם הרופא הצרפתי, בן המאה ה-19, פול פייר ברוקה. ברוקה חקר את תופעת האפאזיה, חוסר יכולת דיבור. במיוחד התמקד בחולה מסוים אשר גילה הבנה מלאה של השפה המדוברת אך המילה היחידה שהצליח להוציא מפיו שוב ושוב הייתה "טאן". לאחר מותו של חולה זה אשר כונה גם "טאן" ב-1861, ערך ברוקה אוטופסיה של מוחו. בניתוח גילה פגיעה משמעותית באזור הקדמי שמאלי של קליפת המוח, אשר לו ייחס את כושר הדיבור.

המושג של אזור ברוקה נוצר בראשיתו מתוך ניסיון להסביר כיצד יצירת דיבור מיושמת בתהליך למידת תקשורת אצל חרשים; היום הוא משמש לתיאור היבטים אנטומיים רבים של תהליכי עיבוד פסיכולוגי במוח.

לאחר שהתפרסם מחקרו של ברוקה, החל נוירוכירורג גרמני ממוצא פולני בשם קארל ורניקה בחיפוש אזורים נוספים במוח הקשורים בדיבור. הוא אכן גילה במקום המפגש של האונה הרקתית לאונה הקודקודית אזור חדש האחראי על הבנת הדיבור. חלק זה במוח נקרא על שמו אזור ורניקה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אזור ברוקה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ 2.0 2.1 נופר ישי-קרין, (2006). לקות שפתית (SLI) והקשר שלה להפרעת קשב (ADHD), דיסלקסיה ומוטוריקה (DCD). מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.