פתיחת התפריט הראשי

אח"י בת ים (ת-83) הייתה אוניית תובלה שנרכשה בהולנד ועסקה במשימות תובלה והספקה בים האדום.
לצורך אספקת כוחות צה"ל בדרום ומערב סיני נרכשו בהולנד שתי אוניות: MV EmmaPolder שקיבלה את השם 'אח"י בת גלים (ת-81)' ו MV Johnny שקיבלה את השם 'אח"י בת ים (ת-83)'.

אח"י בת ים (ת-83)
Isnavbtym.jpg
אנית התובלה אח"י בת ים במעגן שארם א-שייח'
.
אח"י בת ים (ת-83) קשורה לרציפון בשארם א-שייח' 1968.
תיאור כללי
סוג אונייה אוניית סוחר
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סדרה אניית מטען כללי
דגל חיל הים הישראלי.
ציוני דרך עיקריים
הוזמנה נבנתה 1959
הוכנסה לשירות 11 באוקטובר 1967 הנפת נס השירות הפעיל.
גורלה נמכרה
נתונים כלליים
הדחק 500 טון.
אורך 82 מטר
רוחב 10.4 מטר
שוקע 3.7 מטר
מהירות שיוט - 8 קשר.
גודל הצוות 30 איש
הנעה מנוע דיזל
צורת הנעה מדחף יחיד
חימוש תותח 40 מ"מ בופורס שהומר ל-4 תותחי אורליקון 20 מ"מ. ו- 4 מקלעי 0.5

רכישה והפלגה לאילתעריכה

חיל הים פנה לסמי עופר שמצא את האוניות ושימש כסוכן לקניה. MV Johnny נבנתה בהולנד 1959 הייתה רשומה בדגל הולנדי נמל הבית Groningen בבעלות חברת G. Kurr .[1] רכישת האוניות נעשתה על ידי אלוף מרדכי לימון שהיה ראש משלחת משרד הביטחון באירופה. באוגוסט 1967 יצאה מנמל רוטרדם ועליה רס"ן אורי פז כמתמחה למפקד ורס"ן אברהם פאר כמתמחה לקצין מכונות ראשי.
מסלול ההפלגה הקיף את יבשת אפריקה עם תדלוק ראשון בדקר ותדלוק שני בנמל דרבן (דרום אפריקה). באילת צוותו בצוות ישראלי אורי פז עבר למפקדת חיל הים כראש ענף מבצעים ואת הפיקוד קיבל רס"ן אלי לוי.
הנפת נס השירות הפעיל, נעשתה ב-11 באוקטובר 1967, על ידי מפקד חיל הים שלמה אראל, בשתי האוניות יחדיו בנמל אילת.

שירות בים האדוםעריכה

  ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ההתשה

לוי הכניס את האנייה לשרות חיל הים, פיקח על התקנת החימוש והמכשור, ועל האימון הבסיסי והמתקדם של הצוות, שבחלקו ימאים מנוסים אנשי מילואים מחיל הים. חוויה מיוחדת היה קורס למפקדי ספינות דבור שהתבסס על באנייה.

אחרי הנפת נס השירות הפעיל עסקה האנייה בשרות לבסיסי צה"ל בחצי האי סיני. הכביש מאילת לשארם-א-שייח' טרם נסלל, ושתי האניות, אח"י בת ים ואח"י בת-גלים, שמשו למגוון משימות מבצעיות ולוגיסטיות. בוצעו סיורים בצפון מפרץ סואץ ועד לקרבת האי גרין ומשימות דומות. באחת ההזדמנויות בוצעה הובלת גדוד חיל רגלים מילואים שסיים את משמרתו, ממפרץ שלמה לאילת. בין המשימות הלוגיסטיות השגרתיות היו: אספקת מאות מטרים מעוקבים של מים מתוקים למכלול מטרות כולל בניית המסלול בבסיס חיל האוויר באופירה, הובלת דלק למטוסים לבסיס במערב סיני, הובלת נושאי גייסות משוריינים וכדומה.

בהיות שתי האניות אח"י בת ים ואח"י בת גלים (ת-81) כלי השייט הגדולים של חיל הים בזירת ים האדום הוטלו עליהם משימות ימאות נדרשות בהתאם לצרכים. כך הוטל על אח"י בת ים איתור ספינת דיג שלל שנותק עימה הקשר והיה צורך להניע את מנועה שכבה. הישג ראוי לציון היה הצלחת חילוץ נחתת 36 מ', שעלתה בשוגג על שונית במצרי יובל בכניסה למפרץ סואץ. ההצלחה התבטאה בחילוץ 'נקי', שאפשר להפעיל את מנועי הנחתת מיד אחרי החילוץ, ולהמשיך להפליג ללא נזק.

גלריהעריכה

צוות ותרבותעריכה

צוות האניה כלל כ-30 איש מרביתם אנשי מילואים. סגל הקצינים כלל 7 איש חלק מהתקופה בשירות קבע ואחר כך במילואים. סיפונה של האונייה אפשר לערוך בה אירועים שונים. כמו חגיגת הסדר המרכזי באזור בו נמצאה, התזמורת הפילהרמונית נגנה עליו. ואנשי צוות ערכו בו חתונות.

מפקדי האונייהעריכה

רשימת המפקדים
רב-סרן תקופת כהונה כמפקד הספינה הערות תמונה
אלי לוי 1967 [ב]
דוד מעוז 1968 הספנה ושיפוץ במסאווה
יצחק אלמוג (קורל)
רב חובל אהרון מרני
רב חובל אבינועם בר
מייק אלדר נובמבר 1972 – נובמבר 1973
דוד עצמון נובמבר 1973 - 1975
משה בן ישי (צינר)
דוד בן בעש"ט ליווי ספינות הטילים בים האדום ובסיס צף לדבורים
יהושע מרום
יעקב גואז

מקורות והסבריםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מייק אלדר, שייטת 13, סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, ע' 18–19, 49, 367, 526.
  • מייק אלדר, שייטת 11, הקרב על הצל"ש ספרית מעריב, 1996, ע' 97 – 73
  • דב רוזנטל, אלבום כלי שיט חיל הים מפקדת חיל הים, 1990, ע' 33–34.

קישורים חיצונייםעריכה

ביאוריםעריכה

  1. ^ רס"ן צבי גבעתי חצי מוסתר במרכז ורס"ן אלי לוי משמאל.
  2. ^ רס"ן אורי פז הפליג עם האנייה מרוטרדם ויועד להיות מפקדה. אך לא קיבל את הפיקוד לכן לא מופיע ברשימה זו.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הנתונים רב חובל הלל ירקוני בהתבסס על מרשם לוידס 1961-62.