אחורני-זימים

תת-מחלקה של חלזונות ימיים

אחורני-זימים (שם מדעי: Opisthobranchia, נקראים בעברית גם אחור-זימאים או חינניות-ים) היא תת-מחלקה במחלקת החלזונות. היא כוללת בעיקר "חלזונות ערומים" החיים בים. פירוש שמה הוא 'בעלי זימים הקבועים בירכתי הגוף'. האחור-זימאים נחשבים לבעלי חיים יפים, צבעונים וססגוניים במיוחד ומכאן השם העברי "חינניות-ים".

קריאת טבלת מיוןאחורני זימים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: רכיכות
מחלקה: חלזונות
קבוצה: אחורני-זימים
שם מדעי
Opisthobranchia

תיאור כללי

עריכה

אחורני-זימים הם חלזונות ים שבהם הזימים נמצאים בחלק האחורי של הגוף. כמו כל החלזונות, כאשר הם צעירים מאוד חל תהליך של הסתובבות בשק הקרביים בו הזימים עוברים לחלק הקדמי של הגוף, אך כאשר הם מתבגרים קצת חל היפוך נוסף והזימים חוזרים לחלק האחורי של הגוף. החוקרים סבורים שתהליך הסתובבות כפול זה נבע מאורח החיים של האחורני-זימים הראשונים שהיו בעלי חיים מתחפרים שחיו בקרקעית הים. במקרה זה, אם פתח הזימים היה ממוקם בקדמת הגוף, במהלך תהליך ההתחפרות חול היה חודר לזימים וסותם את מערכת הנשימה. מאותה סיבה גם התפתחו אונות רחבות סביב הרגל.

המאפיין הבולט ביותר של האחור-זימאים הוא קונכייה מנוונת, בדומה לחשופיות. הקונכייה התנוונה לקונכייה קטנה מאוד המכוסה בגלימה ובאונות הצד של הרגל. מאחר שהקונכייה איבדה את חשיבות הביטחונית כמבנה קשיח המספק הגנה עצמית לחילזון, האחור-זימאים עברו להגנה מבוססת-כימיה: הפרשת חומרי רעל, חומצות (כגון חומצה גופרתית חריפה) או ארס קטלני. חלקן גם יורות תאי צריבה. כדי להזהיר את הטורפים הימיים שלפניהם בעל חיים ארסי ורעיל שמוטב שלא ינסו לטרוף, הם פיתחו צבעי אזהרה בולטים, דבר המקנה להם את מראם הססגוני.

האחור-זימאים הם הרמאפרודיטיים, כמו השבלולים, כלומר: כל פרט הוא בעל מערכת רבייה הן של זכר והן של נקבה.

גלריה

עריכה

מקורות

עריכה
  • יוסף הלר, "שבלולי ארץ ישראל - אורחות חיים ומגדיר", 1993 - עמ' 19-21.

לקריאה נוספת

עריכה
  • יוסף הלר, 2011, רכיכות הים של ארץ ישראל - אורחות חיים, הוצאת אלון ספר, 323 עמודים
  • יוסף הלר, 1993, שבלולי ארץ ישראל - אורחות חיים ומגדיר, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אחורני-זימים בוויקישיתוף