פתיחת התפריט הראשי

אחי גיבורי התהילה הוא נאום שנשא שמואל גונן (גורודיש), מפקד חטיבה 7 דאז, לאחר מלחמת ששת הימים.

הרקע לנאוםעריכה

הנאום נישא כהספד לחללי חטיבת השריון עליה פיקד, חטיבה 7, אשר נפלו בקרבות שבחצי האי סיני במלחמת ששת הימים. ההספד, נישא בעצרת זיכרון במהלך מסדר חטיבתי בג'בל ליבני שבועות ספורים לאחר המלחמה. ההספד מבטא את תחושת הניצחון שהאפילה בתודעה הציבורית על האבל. הנאום מלא פאתוס ומדגיש את תחושות הגאווה, הניצחון והתהילה על פני האבל שאמור לשאת עמו ההספד. נאום זה ייצג את רגעי התהילה של גורודיש לאחר מלחמת ששת הימים, בניגוד למהלומה שקיבל לאחר מלחמת יום הכיפורים ופרסום תוצאות ועדת אגרנט. לאחריה, הנאום היה לו לרועץ ועמד כדוגמה ליהירות מפקדי צה"ל לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים.

כשהובא גורדיש לקבורה בישראל, לאחר ששהה ארוכות באפריקה, קראו מספידיו את השורה המפורסמת ביותר מנאומו זה "אל המוות היישרנו מבט - והוא השפיל את עיניו". שורה זו הפכה לאמרת כנף בישראל.

נוסח הנאוםעריכה

עמנו, למוד המלחמה על קיומו - שוב נלחם על חייו, והפעם פגע הברזל בברזל וצבאות האויב הוכו מכה ניצחת.

אתם הייתם חוד החנית של התקפת השריון על קליפתו הקשה של הצבא המצרי. בקרב תנופה אכזרי ומר, מלא הוד וגבורה, בסער, בדם ובאש, הבקענו מערכיו המבוצרים והשמדנו שיריוניו בחאן יונס, מערכי רפיח, שייך-זואד, הג´ירדי ואל-עריש, ביר-לחפן, וביר-חמה ונתיב הדם והאש, בואכה איסמעלייה.

בכל מקום שעברנו, השארנו מאחורינו שלדים שרופים, טנקים מתפוצצים וגוויות חרוכות. אל המוות היישרנו מבט - והוא השפיל את עיניו.

לא הסבנו ראשנו אל יקירנו שעם רכבם-ברזלם עלו באש, לא עמדנו על הדם, ובחמת זעמנו, הבאנו ברעם שריוננו את המוות לתוך ליבו של האויב, עד שהכרענוהו כליל ושחררנו את עמנו, מסיוט ההשמדה המיידית שאיים עליו אויב אכזר.

כי כיהודים נלחמנו. על חיינו נלחמנו ובזעם נלחמנו. וגבורת ההמונים התגלתה אצלנו - לא שערנוה מראש. ועמנו לא במקרה קיים לעד. ואכן נצח ישראל לעולם ישאר.

רעי הלוחמים! אתם בעצמכם לא ידעתם על הוד-גבורתכם, וכשראיתי את השריונים נחדרים ועולים באש והאנשים - אתם - ממשיכים מתוכם במלחמה - ידוע ידעתי כי האדם הוא הפלדה והשריון - מתכת בלבד.

ועדים, שבעים הלפידים הבוערים מאחור, שבעים הגיבורים שהשארנו בשדה-הקטל והמספר הכפול מזה של פצועים, ועדה המנהיגות לפנים - שחסרה והתמלאה מתוך השורות תוך הקרב, ועדה הסיירת שאיבדה את מחציתה ולא עצרה בתנופתה - כי לא קלה הייתה המשימה.

ידעו הנופלים וידענו כולנו מה המחיר. לקראת מה ולמה אנו הולכים לקרב; והלכנו - בנכונות, בהכרת השליחות, ומתוך תקווה שכלנו בונים עולם יפה יותר לבנינו אחרינו.

נכונים - למחר, מתוך ידיעה שאת זעם השריון, הפעם - האויב לא ישכח.

במלחמה הזו הניצחון כולו שלכם, חזקו ואימצו ותחזקנה ידיכם - אחי גיבורי התהילה!

גורודיש, 1967

קישורים חיצונייםעריכה