אחמד ג'מאל (פסנתרן)
אחמד ג'מאל (באנגלית: Ahmad Jamal; 2 ביולי 1930 – 16 באפריל 2023) היה פסנתרן ג'אז בעל השפעה, בעיקר על מוזיקאים-עמיתים[1] כמוביל הרכבי ג'אז קטנים המתבססים על נגינת הפסנתר המינימליסטית והווירטואוזית שלו ושליטתו במתח המוזיקלי. ב-2011 נבחר על ידי קוראי המגזין דאון ביט להיכל התהילה של הג'אז. אחמד ג'מאל נחשב ל"פסנתרן של פסנתרנים" - והותיר חותם על מוזיקאים ענקים כמו מיילס דייויס. במהלך הקריירה שלו שנמשכה שבעה עשורים, ג'מאל הקליט יותר מ-60 אלבומים. אלבומו האחרון, Ballades, יצא ב-2019.[2]
 | |
| לידה |
2 ביולי 1930 פיטסבורג, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 באפריל 2023 (בגיל 92) שפילד, ארצות הברית |
| שם לידה |
Frederick Russell Jones |
| שם במה |
Ahmad Jamal |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1948 |
| מקום לימודים |
תיכון וסטינגהאוז |
| סוגה |
ג'אז, ג'אז מודאלי, קול ג'אז, הארד בופ, תרבות ההיפ הופ, פוסט-בופ |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| חברת תקליטים |
אטלנטיק רקורדס, 20th Century Records, Okeh, קאדט רקורדס, פיליפס רקורדס |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בשם פרדריק ראסל ג'ונס (Frederick Russell Jones) בפיטסבורג והחל לקבל הכשרה מקצועית בגיל שבע. ב-1950 עבר לשיקגו וב-1952 התאסלם ועבר לזרם האחמדי של האסלאם. ב-1951 הקליט את תקליטו הראשון עם הרכב בשם "שלושת המיתרים" שכלל הרכב משתנה של נגני קונטרבס ונגן הגיטרה ריי קרופורד (Ray Crawford). ב-1955 שונה שם השלישייה ל"שלישיית אחמד ג'מאל" וההרכב הוחתם בחברת "ארגו" מבית צ'ס רקורדס. ב-1958 החליף המתופף ורנל פורנייה (Vernel Fournier) את הגיטריסט קרופורד והתקליט שהקליטו באותה שנה, יחד עם נגן הבס ישראל קרוסבי (Israel Crosby) But Not for Me הפך ללהיט שצעד גם במצעד הפופ וחצה את גבולות הג'אז. ההצלחה הכלכלית איפשרה לג'מאל לפתוח מועדון-מסעדה בשם "The Alhambra".
בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוציא ג'מאל הן יחד עם הטריו והן בהרכבים אחרים מספר אלבומים שזכו להצלחה מסחרית וביקורתית כגון Listen to the Ahmad Jamal Quintet, Alhambra, All of You, Poinciana ו-Ahmad Jamal at the Penthouse יוצא הדופן שהוקלט עם תזמורת כלי מיתר בת 15 נגנים.
ב-שנות ה-70 של המאה ה-20 ידעה הקריירה של ג'מאל ירידה מסוימת, אף על פי שהוציא תקליטים שזכו להערכה ביקורתית והשפעה כגון The Awakening מ-1970 ו-Freeflight מ-1971.
ב-שנות ה-80 של המאה ה-20 זכו תקליטים שהקליט בשיתופי פעולה להצלחה כגון In Concert שהקליט עם נגן הוויברפון גארי ברטון ו-The Essence שהקליט עם נגן הסקסופון ג'ורג' קולמן. ב-1985 הופיע בפסטיבל הג'אז של מונטריאול והתקליט שתיעד את ההופעה Live at the Montreal Jazz Festival 1985 זכה לביקורות חיוביות במיוחד. בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 זכו לביקורות חיוביות התקליטים Chicago Revisited: Live at Joe Segal's Jazz Showcase ו-I Remember Duke, Hoagy & Strayhorn בו ניגן סטנדרטים מאת דיוק אלינגטון, הוגי קרמייקל ובילי סטרייהורן.
סגנונו והשפעתו עריכה
סגנון הנגינה של ג'מאל ייחודי בווירטואוזיות השקטה שלו, שאינה מהממת את המאזין בצלילים אלא להפך, משתמשת בנגינה חסכונית מאוד, שבה רגעי השקט יוצרים תחושת מתח ודינמיות. נגינתו השפיעה באופן מכריע על מיילס דייוויס ורד גרלנד.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אחמד ג'מאל- אחמד ג'מאל, באתר allaboutjazz.com
אחמד ג'מאל, ברשת החברתית פייסבוק
אחמד ג'מאל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אחמד ג'מאל, באתר ספוטיפיי
אחמד ג'מאל, באתר AllMusic (באנגלית)
אחמד ג'מאל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אחמד ג'מאל, באתר דיזר
אחמד ג'מאל, באתר Discogs (באנגלית)
אחמד ג'מאל, באתר Songkick (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ Considering Genius: Writings on Jazz עמוד 95
- ^ מערכת האתר YNET, פסנתרן הג'אז אחמד ג'מאל הלך לעולמו בגיל 92, 17 באפריל 2023
- ^ ביוגרפיה באתר Allmusic