אחרי ככלות הכול (ספר)

אחרי ככלות הכולצרפתית: De guerre lasse) הוא רומן מאת פרנסואז סאגאן שיצא לאור בשנת 1985. הרומן מתרחש בקיץ 1942, ועוסק במשולש רומנטי, שבו שני ידידים מתחרים על אהבתה של אישה אחת, על רקע מלחמת העולם השנייה בצרפת הכבושה.

אחרי ככלות הכול
De guerre lasse
עטיפת המהדורה העברית של הספר, בעיצוב אלונה פרנקל
עטיפת המהדורה העברית של הספר, בעיצוב אלונה פרנקל
מידע כללי
מאת פרנסואז סאגאן
שפת המקור צרפתית
הוצאה
הוצאה Gallimard
תאריך הוצאה 1985
הוצאה בעברית
תרגום מרים טבעון, 1990
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001170252

בשנת 1987 עובד הספר לסרט קולנוע בשם זהה, בבימויו של רובר אנריקו.[1]

עלילת הספר עריכה

אל שארל סאמבּרה, בעל בית חרושת קטן לנעליים המתגורר באזור כפרי בחבל דופינֶה, בצרפת של וישי, מגיעים במפתיע לביקור, בחודש מאי 1942, זֶ'רום, ידידו מנוער, ובת זוגו של ז'רום, אליס פאיאט. כל השלושה הם בני שלושים בערך. ז'רום ואליס הגיעו מפריז, הנתונה תחת הכיבוש הנאצי, שם הם פעילים במחתרת. על אליס מסופר: "זה שנה היא בורחת ומסתתרת עם ז'רום. זה שנה שהיא פוחדת ובזה לפחדה."[2] ז'רום ואליס הגיעו כדי לבחון אפשרות להיעזר בשארל בפעולותיו של ז'רום להצלת יהודים מהאזור הכבוש של צרפת. לאחר שאליס הולכת לישון שארל וז'רום משוחחים ארוכות, וז'רום מגלה לחרדתו ששארל מתייחס בסלחנות לגרמנים ותומך בפטן. ז'רום מתאר לשארל את המתרחש בפריז: ""המשטרה החשאית הקטנה שלהם, הס.ס., הגסטפו, עוצרת כל מי שהוא יהודי, כל מי שהוא קומוניסט, ושולחת אותם – נשים וילדים בתוכם – למחנות שהם לא חוזרים מהם."

לקורא מתברר ששארל הציג עמדה פוליטית זו משום שרצה לגרור את ז'רום לשיחה ארוכה, שתרחיק אותו מאליס, שבה התאהב שארל ממבט ראשון. כאשר אליס מתעוררת, שארל מביא ארוחת בוקר לחדרה, ומספר לה: "ביליתי את הערב בהתחפשות לנאצי ולמשתף פעולה עד עלות השחר. כל זה כדי למנוע ממנו ... כלומר, להעיר אותך." כאשר אליס משוחחת עם ז'רום, היא מגלה לו כיצד שארל שיטה בו. ז'רום מספר לה שמצא את המקום מתאים היטב לתוכניתם להשתמש בו כנתיב בריחה של יהודים מצרפת הכבושה.

ז'רום מספר לשארל שבעלה לשעבר של אליס, גרהארט פאיאט, היה מנתח נודע בווינה, שלאחר גירושיהם נמלט לאמריקה עקב יהדותו. שארל מספר לז'רום שבתחילת המלחמה לחם בשורות צבא צרפת, ובשנת 1940, יום לפני כניעתה של צרפת, נתקל עם יחידתו בגרמנים, ומתוך 12 לוחמים ביחידה נותרו בחיים רק שישה. "זאת הסיבה שאני לא רוצה להצטרף למלחמה. אל תחשוב שאני טמבל, אני יודע שאתה בפנים, תמיד היית אידיאליסט", מסביר שארל לז'רום.

ז'רום שאל את מכוניתו של שארל, לשם סיור למציאת מקומות מסתור באזור, ובזמן זה יצאו שארל ואליס על אופניים לרחצה בנחל. כשהגיע הזמן לחזור גילתה אליס שצמיג אופניה מנוקב, ולכן חזרו שניהם יחד על אופניו של שארל. כאשר סיפרה זאת לז'רום, הוא הסביר לה: "אני בטוח שפיתית את שארל, תרגיל הצמיג המנוקב אצלו מסמל משיכה אמיתית, רצינית". הקשר שנוצר בין אליס לז'רום, אף שהיה ביוזמת ז'רום, מעורר את קנאתו: "קיוויתי שתהיי שמחה ומאושרת, אבל אתי, לא עם שארל", אמר לאליס.

השלושה האזינו לרדיו לונדון, ושמעו את המסר "הרועים הלכו והעדר מחכה לו", שגרמו לז'רום ולאליס התרגשות רבה. ז'רום שואל את מכוניתו של שארל לשעות אחדות, ואליס מסבירה לשארל "המשפט הזה ששמעת פירושו ששלושה אנשי מחתרת נתפסו, נמצאים בידי הגרמנים, וברגע זה אולי מענים אותם או מוציאים אותם להורג, אני לא יודעת. אלה היו חברים שלי, חברים של ז'רום קודם כול, וקצת שלי". היא מוסיפה שהמעצר משבש את תוכניותיהם למלט יהודים, ולכן עליה לנסוע לפריז כדי לתאם נתיב בריחה ליהודים. לאחר שז'רום חזר, הוא סיכם עם שארל שילווה את אליס במסעה לפריז, במסווה של נסיעת עסקים.

בפריז שכר שארל לאליס ולו שני חדרים עם דלת משותפת במלון הצופה על גני טווילרי. אליס יצאה לפגישה עם איש קשר שלה, ושארל שעקב אחריה להגנתה, גרם לביטול הפגישה, משום שאיש הקשר הוזהר שאליס נמצאת תחת מעקב. כשנודע הדבר לאליס, ביקשה משארל שלא יתערב יותר בעניין זה. למחרת הצליחה אליס לקיים את הפגישה שלשמה הגיעה.

שארל ואליס יצאו לבלות במועדון הלילה "אגלון". לאחר שרקדו שם שעות אחדות, חזרו ברגל למלון. בדרכם עצרו אותם חיילים גרמנים, שבאו לעצור טרוריסט שהיה באזור. הם נלקחו לחקירה שבה התברר שאליס הייתה נשואה ליהודי, אף שתעודותיה מלמדות שהיא ארית. החוקר לועג לה על שהייתה נשואה ליהודי, והדבר מרתיח את שארל, שמתנפל על החוקר. השומרים השתלטו על שארל, והפשיטו אותו, כדי להראות לאליס את ההבדל בינו ובין בעלה. לאחר שלוש שעות נוספות הם שוחררו וחזרו למלון.

במלון שארל ואליס שכבו לראשונה. אליס מספרת לשארל "מאז 1936 או 1937 ז'רום יודע כל מה שקורה בגרמניה, כל מה שעשו הנאצים מאז 1933; והוא מסכן את חייו כדי להציל אנשים, להעביר אותם מעבר לגבולות, למנוע מהם את הגרוע מכול." עוד היא מגלה לשארל שסבלה מהתמוטטות עצבים. "למען ההנאה יהיה עליה לחיות עם שארל, ולא מתוך אכזריות תעזוב את ז'רום", מנמק הספר את השינוי בחייה של אליס.

בדרכם חזרה מפריז לביתו של שארל, הובילו מזוודה ובה תעודות מזויפות עבור ז'רום. בפגישתם עם ז'רום ציפה שארל שאליס תספר לז'רום על השינוי בחייה. אליס סיפרה לז'רום שנודע לה ששלושת רעיו הוצאו להורג. אליס, ז'רום ושארל מוצפים רגשות עזים ולבטים ממושכים. בסופו של דבר הקדים שארל את אליס ואמר לז'רום: "היא שלי". לאחר מכן הסבירה אליס לז'רום את נסיבות השינוי באהבתה.

ז'רום חזר לבדו לפריז, ושארל ואליס נהנו במשך חודשים אחדים מחיי שלווה בביתו. כאשר נודע לאליס שז'רום נאסר בקרבת פריז, יצאה מיד אליו, והשאירה פתק לשארל. כעבור חודשיים עדיין לא שמע ממנה שארל דבר. ב-11 בנובמבר 1942 השלימו הגרמנים את כיבוש כל צרפת. בכפר פורמואה, כפרו של שארל, עצר הגסטפו את "ז'וזף רוזנבאום, מנהל עבודה בבית חרושת קטן לנעליים, בן הגזע היהודי, שמשפחתו חיה באזור מאז שנת 1854. למרות מחאת מעבידו, עצרו אותו ושלחו אותו לאושוויץ, ולא ויתרו גם על התעללות באשתו והצתת ביתו."

הספר מסתיים במשפט: "אחרי ככלות הכול קם שארל סאמברה והצטרף למחתרת".

פרשנות עריכה

רקע היסטורי עריכה

מסגרת הזמן של הספר מוצגת בבירור: הפסקה הראשונה של הספר מתרחשת במאי 1942, והפסקה האחרונה – בנובמבר 1942. העלילה מתרחשת בשני חלקיה של צרפת: פריז שתחת הכיבוש הגרמני, וכפר בחבל דופינֶה שבדרום צרפת, אז חלק מצרפת של וישי, שבראשה עמד, כשליט בובה, אנרי פיליפ פטן. פסקת הסיום של הספר מתרחשת בנובמבר 1942, לאחר כיבוש צרפת כולה בידי הגרמנים.

בתקופה זו פעל בצרפת מחנה הריכוז דראנסי, שאליו הועברו יהודים משני חלקיה של צרפת, וממנו הם שולחו להשמדה במחנות ההשמדה שבמזרח אירופה. שואת יהודי צרפת ופעולותיה של תנועת ההתנגדות הצרפתית הן ברקע הסיפור.

אירוע היסטורי נוסף המוזכר בספר הוא השתלטות הנאצים על אוסטריה, שבעקבותיה נאלץ בעלה היהודי של אליס לברוח מאוסטריה.

דמויות עריכה

  • זֶ'רום, אידיאליסט העוסק שנים אחדות בסיוע לנרדפים על ידי הנאצים. אליס תיארה אותו לשארל: "הוא מסכן את חייו כדי להציל אנשים, להעביר אותם מעבר לגבולות, למנוע מהם את הגרוע מכול. לעיתים קרובות אלה יהודים, כמובן."
  • אליס פאיאט: לאחר שהרתה לגרהארט פאיאט, שהיה מנתח נודע בווינה, נישאה לו, ולאחר מכן התגרשה ממנו. לאחר הגירושים סבלה מהתמוטטות עצבים. הספר מציג את תמצית חייה: "מתוך אימת הבדידות הניחה לז'רום לאהוב אותה, ולא כדי לאהוב אותו. מתוך פחד מפני אמריקה, מהלא מוכר, נשארה במקום והחליטה להצטרף למחתרת, ולא מתוך אומץ או התקוממות לנוכח אכזריות הנאצים. ומתוך עייפות התמסרה יום אחד לז'רום, ולא מתוך רוך או משיכה. ולבסוף, רק דבר אחד עשתה בטבעיות עד כה: היא שכבה עם שארל מתוך תשוקה גופנית, מפני שהוא מצא חן בעיניה והתשוקה שלו הייתה מידבקת."
  • שארל סאמבּרה, בעל בית חרושת קטן לנעליים המתגורר באזור כפרי בחבל דופינֶה שבדרום צרפת. ידידו מנוער של ז'רום. מתאהב באליס בעת שהיא וז'רום באים לבקרו.

הערות שוליים עריכה

  1. ^   "De guerre lasse", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  2. ^ כל הציטוטים הם מתרגומה של מרים טבעון, אחרי ככלות הכול, הוצאת כתר, 1990.