אטאליק
| ערך מחפש מקורות | |
אטאליק מקורו משפות טורקיות, מכיוון שהשפה הטטרית הייתה לינגואה פרנקה בקווקז, המונח אטאליק השתמשו בו רוב עמי הקווקז.
(בצ'רקסית: Пlургъэлъагъу) פאור-ר׳אל׳אר׳ו פירושו ״להציג את המאומץ״ הוא מנהג צ'רקסי קדום אשר במסגרתו הכשירו הצ'רקסים את ילדיהם באמנויות הלחימה החל מגיל צעיר. בהגיעו לגיל שבע שנים נשלח הילד למשפחת אומנה למשך שבע שנים ובמסגרתן למד את אמנויות הלחימה השונות. בגיל 14, עם שובו לביתו נחשב הנער לוחם מן המניין, הצטרף למעגל הלוחמים שהגן על המולדת ובעת שנאלצו הצ'רקסים לצאת לקרב, פנו אליו ישירות ללא צורך בקבלת רשות מהוריו.
מהות המעבר
עריכהילדי הצ'רקסים אשר גדלו בבתי הוריהם עד גיל שבע, היו תחת השגחת הוריהם ונהנו מהקלות מסוימות. עם ההגעה אל משפחת אומנה למדו הילדים להסתגל לאורח חיים עצמאי מחוץ למעגל הסלחני והמחבק של ההורים, עניין אשר חישל אותם גופנית ונפשית, תוך שצופה מהם שבעת שהוריהם יפלו בשבי הם יוכלו להמשיך ולהילחם ולא להיכנע לדרישות האויב.
לימוד טכניקות לחימה
עריכהטכניקות הלחימה העיקריות אשר למדו הילדים במשפחת אומנה הן שימוש נכון בחרב הצ'רקסית ותמרון הרכיבה. לוחם צ'רקסי היה תמיד מוכן להתקיף ועל כן היה ידוע כלוחם מהיר בפעולותיו.
שימוש בחרב
עריכההשימוש בחרב צ'רקסית דרש מיומנות גבוהה. נדן החרב נתלה על גופו של הלוחם בצורה הפוכה כאשר להב החרב פונה כלפי מעלה. הלוחם היה אוחז בידית החרב כשהוא נעזר בזרת כדי לייצב את אחיזתו בידית. החרב הייתה נשלפת בצורה קשתית כך שהשליפה והמהלומה התבצעו באותה הנפה. טכניקה זו מנעה מהאויב להיכנס לעמדת הגנה, היות שבעודו ממתין לשליפת החרב, הלוחם הצ'רקסי כבר הספיק להלום בו.
תמרון רכיבה
עריכהבטרם עלו הלוחמים הצעירים עלו על סוסיהם, הם חונכו לכבד אותם ולהתייחס אליהם כאל אח. בשפה הצ'רקסית האות ש (ш), מיוחסת במשמעותה גם לאח וגם לסוס. בכל ערב בטרם עלו על יצועם, היו הלוחמים קושרים את הסוס לאדן החלון ובכך יצרו קשר חזק עמו. בפולקלור הצ'רקסי, נהוג לספר כי בעת נפילתו של לוחם צ'רקסי במהלך קרב, נותר סוסו לצידו ולא נטש אותו עד למותו שלו.
אחת התכונות המאפיינות את הרכיבה הצ'רקסית, היא רכיבה מתחת לבטנו של הסוס ולאו דווקא מעל גב הסוס. בעת הרכיבה לבשו הלוחמים מעל מדי הלחימה גלימה לבנה אשר העניקה להם הסוואה מהשלג. האויב אשר זיהה את הלוחם הצ'רקסי מרחוק, ראה דמות עטויה גלימה החובשת כובע פרווה, אשר רוכב על גב הסוס. אולם הלוחם הצ'רקסי הכין לו הפתעה, הוא קשר את החנית אל אוכף הסוס כדי ליצור מעין שלד אשר עליו הלביש את הגלימה ואת הכובע, כך יצר לו דחליל בדמות לוחם צ'רקסי, והוא עצמו נאחז מתחת לבטנו של הסוס, כאשר האויב תקף בחרבו הוא פגע בגלימה ריקה ואז הלוחם הצ'רקסי התרומם מתחת בטנו של הסוס תוך שהוא מפתיע והולם באויבו, אשר בזבז את מהלומת חרבו על דחליל.
