אטומידאט

תרכובת

אֶטוֹמידאטאנגלית: Etomidate) היא תרופת הרדמה קצרת טווח, הניתנת במתן תוך-ורידי ומשמשת להשריית הרדמה כללית וסדציה, לצורך ביצוע פרוצדורות קצרות, כמו שחזור (רדוקציה) של פריקה, צנרור קנה, היפוך חשמלי וטיפול באמצעות נזעי חשמל. מנגנון הפעולה של התרופה אינו ברור לחלוטין, אך ככל הנראה היא משפיעה על קולטני GABA.

אטומידאט
Etomidate.svg
שמות מסחריים בישראל
אטומידאט, היפנומידאט
נתונים פרמוקוקינטיים
זמן מחצית חיים 75 דקות
הפרשה 85 אחוזים בשתן, 15 אחוז במרה
בטיחות
קטגוריית סיכון בהיריון C
דרכי מתן תוך-ורידי
מזהים
קוד ACT N01AX07 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS [1]
PubChem [2]
ChemSpider [3]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

התרופה פותחה על ידי חברת התרופות ג'נסן פרמקוטיקה (Janssen Pharmaceutica) ב-1964. היא נכנסה לשימוש באירופה ב-1972 ובארצות הברית ב-1983.

שימוש רפואיעריכה

אטומידאט משמשת הן להרדמה שטחית לצורך פרוצדורות שאינן דורשות ביצוע צנרור קנה, כדוגמת היפוך חשמלי, והן כחלק מהטיפול התרופתי במקרים של תהליך הרדמה מהיר לצורך ביצוע צנרור קנה. בעבר הייתה האטומידאט אחת מתרופות ההרדמה הנפוצות ביותר בענף רפואת החירום, אך כיום תרופת הבחירה המשמשת לצורך הרדמה במתאר זה היא פרופופול.

לאטומידאט כמה יתרונות על פני תרופות הרדמה אחרות. תחילת ההשפעה שלה מהירה, כדקה, והיא משפיעה באופן מועט או שאינה משפיעה כלל על המדדים הקרדיווסקולריים, מה שהופך אותה לבטוחה יחסית לשימוש במטופלים הסובלים מהפרעה בזילוח הדם או מתת-לחץ דם. היא גורמת לסיכון מופחת לדיכוי תהליך הנשימה הטבעי ביחס לתרופות אחרות והיא אינה גורמת לשחרור היסטמין.

אטומידאט היא אחת מתרופות ההרדמה היחידות הגורמות לירידה בלחץ התוך גולגולתי, אך ללא פגיעה בלחץ הדם העורקי, על כן היא מתאימה למקרים מסוימים של פגיעת ראש.

שימוש נוסף שנעשה באטומידאט מכונה "מבחן אטומידאט לדיבור ולזיכרון". במסגרת מבחן זה, מטופלים הסובלים מאפילפסיה ומועמדים להסרה כירורגית של אזורים במוח הנחשבים למוקדים היוצרים פרכוסים, מטופלים באמצעות אטומידאט לצורך הערכה של תפקודים מוחיים באזורים מסוימים אל מול אזורים אחרים.

בנוסף לשימוש כתרופת הרדמה, אטומידאט מדכאת הפרשה של הורמונים קורטיקוסטרואידים מבלוטת יותרת הכליה. בשל דרך המתן התוך-ורידית שלו, היא משמשת במצבים שבהם נדרשת שליטה מהירה על רמת הקורטיזול בדם, או במקרים שבהם אין אפשרות למתן טיפול תרופתי דרך הפה[1].

שימוש בהוצאה להורגעריכה

ב-24 באוגוסט 2017 השתמשה מדינת פלורידה שבארצות הברית באטומידאט, יחד עם רוקורניום ברומיד ופוטסיום אצטט, לצורך הוצאתו להורג של ג'יימס אסאי - גבר שנידון למוות בעוון רצח. היה זה השימוש הראשון באטומידאט לצורך הוצאה להורג בארצות הברית[2].

השימוש באטומידאט נעשה בשל הקושי של הרשויות לרכוש את התרופה מידזולם לצורך שימוש בהוצאה להורג, זאת על רקע הלחץ שהופעל על חברות התרופות מצד מתנגדי ההוצאות להורג שלא למכור את התרופה לצורך זה[3].

ביצוע גזר הדין התאפשר לאחר שבית המשפט דחה את טענות עורכי דינו של אסאי, שטענו כי שימוש באטומידאט במהלך ההוצאה להורג יגרום לאסאי לחוות כאבים, מה שיפגע בזכויותיו החוקתיות, וקבע כי הדבר אינו סביר[3].

תופעות לוואיעריכה

 
אמפולה של אטומידאט

אטומידאט מעכבת באופן בלתי הפיך את האנזים 11 בטא הידרוקסילאז, שלו חשיבות בסינתוז הורמונים קורטיקוסטרואידים בבלוטת יותרת הכליה. טיפול תוך-ורידי ממושך באטומידאט מוביל לאי-ספיקה ראשונית של בלוטת האדרנל[4][5].

במחקר שבוצע, שיעור התמותה בקרב פצועי טראומה קשים שטופלו באטומידאט תוך-ורידי לפרק זמן של יותר מ-5 ימים היה גבוה יותר משיעור התמותה בקרב פצועים שטופלו באמצעות תרופות הרדמה אחרות, בעיקר בשל זיהומים משניים כמו דלקת ריאות[6].

בגלל השפעתה המדכאת של אטומידאט על בלוטת יותרת הכליה, השימוש בה בחולים הסובלים מאלח דם, גם אם באופן חד פעמי לצורך ביצוע צנרור קנה, שנוי במחלוקת. נמצא כי חולים שטופלו במנה חד פעמית של אטומידאט הציגו רמת קורטיזול נמוכה בדם במשך שעות לאחר הטיפול בתרופה[7]. מסיבה זו טוענים מחקרים מסוימים כי יש להימנע לחלוטין משימוש באטומידאט בחולים הסובלים מהלם זיהומי[8][9], וכי התרופה גורמת לעלייה בשיעור התמותה בחולים אלו[10]. מנגד, מחקרים אחרים שבוצעו לא מצאו עלייה בשיעור התמותה בחולים עם הלם זיהומי שטופלו במנה חד-פעמית של אטומידאט לצורך ביצוע צנרור קנה, על פני חולים שטופלו במידזולם לשם כך[7][11]. מחקרים מסוימים מציעים מתן של קורטיקוסטרואידים לחולים שטופלו באטומידאט ומציגים סימנים לאי ספיקה של בלוטת יותרת הכליה[12].

בסקירה רטרוספקטיבית גדולה של כ-32,000 מטופלים נמצא כי מטופלים שטופלו באטומידאט היו בסיכון גבוה פי 2.5 לתמותה, וכן בסיכון גבוה יותר ללקות בתחלואה קרדיווסקולרית ולחוות אשפוז ארוך יותר בבית החולים, מאשר מטופלים שטופלו באמצעות פרופופול[13]. מסקנותיו של מחקר זה הן כי על מטפלים להפעיל שיקול דעת בשימוש באטומידאט[13].

תופעות לוואי נוספות של אטומידאט כוללות צריבה במקום ההזרקה, תנועות מיוקלוניות, בחילות והקאות.

פרמקולוגיהעריכה

אטומידאט מתחילה להשפיע בתוך כחצי דקה עד דקה, כאשר שיא ההשפעה שלה הוא לאחר כדקה. משך ההשפעה הוא כ-3–5 דקות, אם כי משך מחצית החיים של חילוף החומרים התרופתי הוא כ-75 דקות, מכיוון שאטומידאט מופצת מהפלזמה לרקמות אחרות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אטומידאט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.