אטורה מיורנה
| ערך ללא מקורות | |
אטורה מיורנה (באיטלקית: Ettore Majorana; 5 באוגוסט 1906 - נעדר החל מ-27 במרץ 1938, ככל הנראה חי לפחות עד 1959) היה פיזיקאי תאורטי איטלקי שעסק במסת הנייטרינו. משוואת מיורנה ופרמיון מיורנה קרויים על שמו.
 | |
| לידה |
5 באוגוסט 1906 קטניה, איטליה  |
|---|---|
| נעדר |
27 במרץ 1938 (בגיל 31) איטליה |
| מדינה |
ממלכת איטליה |
| מקום מגורים |
איטליה |
| ענף מדעי |
פיזיקה קוונטית, פיזיקת חלקיקים |
| השכלה |
|
| מנחה לדוקטורט |
אנריקו פרמי |
  | |
היה בין תלמידי אמיליו סגרה ומשנת 1937 היה פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת נאפולי.
המאמרים הראשונים של מיורנה עסקו בבעיות בספקטרוסקופיה אטומית. מאמרו הראשון, שפורסם בשנת 1928, נכתב כאשר היה סטודנט לתואר ראשון והוא נכתב במשותף עם ג'ובאני ג'נטילה הבן, פרופסור זוטר במכון לפיזיקה ברומא. עבודה זו הייתה יישום כמותי מוקדם של המודל הסטטיסטי של פרמי למבנה אטומי לספקטרוסקופיה אטומית. מיורנה קיבל את התואר שלו בפיזיקה מאוניברסיטת רומא לה סאפיינצה בשנת 1929. בשנת 1932, הוא פרסם מאמר בתחום הספקטרוסקופיה האטומית בנוגע להתנהגות של אטומים מיושרים בשדות מגנטיים משתנים בזמן.
מיורנה תרם תרומות משמעותיות רבות לפיזיקה תאורטית, במיוחד בתחומים הבאים:
ספקטרוסקופיה אטומית: עבודתו המוקדמת התמקדה ביישום המודל הסטטיסטי של פרמי להבנת מבנה האטומים. פיזיקה גרעינית: הוא פיתח תיאוריה של "כוחות מיורנה" כדי להסביר את הכוח הגרעיני החזק שקושר פרוטונים ונייטרונים יחד בגרעין האטום. פיזיקת חלקיקים: הוא חזה את קיומם של "פרמיוני מיורנה", חלקיקים היפותטיים שהם האנטי-חלקיקים של עצמם. למושג זה יש השלכות על תחומים כמו חומר אפל ומחשוב קוונטי. פרמיוני מיורנה יכולים לשמש לבניית קוביטים, יחידות היסוד של מחשבים קוונטיים. מכיוון שהם האנטי-חלקיקים של עצמם, הם יציבים יותר ופחות רגישים לרעש מסוגים אחרים של קוביטים. דבר היכול להפוך מחשבים קוונטיים לאמינים וחזקים יותר.
מיורנה היה ידוע בכך שלא חיפש קרדיט על תגליותיו, וראה את עבודתו כטריוויאלית. הוא כתב רק תשעה מאמרים בחייו.
