ויניפג ג'טס
ויניפג ג'טס (באנגלית: Winnipeg Jets) היא קבוצת הוקי קרח מקצוענית מוויניפג, מניטובה, קנדה, המשחקת בליגת ה-NHL בה היא חברה בבית המרכזי שבחטיבה המערבית.
 | |||||
| מידע כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| אולם ביתי | |||||
 | |||||
| קנדה לייף סנטר | |||||
| (15,004 מושבים) | |||||
 ויניפג, מניטובה, קנדה | |||||
| מדינה |
קנדה  | ||||
| תאריך ייסוד | 1999 | ||||
| ליגה | NHL | ||||
| חטיבה | מערבית | ||||
| בית | מרכזי | ||||
| היסטוריה |
אטלנטה ת'ראשרס (1999–2011) ויניפג ג'טס (2011 - ההווה) | ||||
| בעלים |
"טרו נורת'" | ||||
| מנכ"ל |
קווין צ'ווליידוף | ||||
| מאמן |
ריק באונס | ||||
| תארים | |||||
| |||||
| תלבושת | |||||
 | |||||
| מדים (בית, חוץ, חלופיים) | |||||
| http://jets.nhl.com | |||||
  | |||||
הקבוצה נוסדה ב-1999 באטלנטה תחת השם אטלנטה ת'ראשרס והחלה לשחק ב-NHL בעונת 2000. היא נמכרה ב-31 במאי 2011 לקבוצת משקיעים מוויניפג, ועברה לביתה החדש בעונת 2012. היא נטלה לעצמה את שמה של קבוצת ה-NHL הקודמת של העיר, שעברה ב-1996 לפיניקס (כיום אריזונה קויוטיס).
הג'טס לא זכו מעולם בגביע סטנלי.
היסטוריה עריכה
תחילת הדרך עריכה
ב-1997 העניקה ה-NHL זיכיונות מותנים לקבוצות משקיעים באטלנטה, נאשוויל, קולומבוס והערים התאומות במינסוטה. הזיכיון באטלנטה ניתן לקבוצת משקיעים בראשות טד טרנר, מבעלי קונצרן הבידור טיים וורנר ומייסד רשת החדשות CNN שמשרדיה נמצאים בעיר. טרנר היה גם בעלי קבוצת ה-NBA אטלנטה הוקס וקבוצת הבייסבול אטלנטה ברייבס. הזיכיון ניתן לאטלנטה 17 שנה לאחר שקבוצת ה-NHL הקודמת של העיר, אטלנטה פליימס, עזבה אותה ועברה לקלגרי.
הזיכיון היה מותנה בהקמת אולם חדש שיאכלס את הקבוצה. לאחר בדיקת מספר אפשרויות החליטה קבוצת המשקיעים של טרנר להרוס את ה"אומני", האולם של ההוקס הצמוד למשרדי CNN במרכז העיר שהיה גם האולם הביתי של הפליימס בשעתם, ולבנות במקומו אולם חדש עבור ההוקס ועבור קבוצת ה-NHL החדשה. האולם, פיליפס ארנה, הושלם ב-1999 והקבוצה החדשה יכלה להתחיל לפעול.
במשאל אוהדים נבחר עבור הקבוצה השם Thrashers, על שם הדשוש החום (brown thrasher), הציפור הלאומית של מדינת ג'ורג'יה.
1999 - 2001: עונות בכורה קשות עריכה
כמו כמעט בכל מקרה של קבוצת התרחבות בעידן המודרני, העונה הראשונה, עונת 2000, הייתה קשה מאוד לת'ראשרס. לקשיים הרגילים של קבוצת התרחבות התווסף גם כישלון גדול בבחירות הדראפט של הקבוצה, כאשר החלוץ הצ'כי פטריק שטפן שנבחר על ידי הקבוצה במקום הראשון בדראפט התגלה כאכזבה גדולה, ונחשב היום לאחד הכשלונות הגדולים בהיסטוריה של דראפט ה-NHL. הנבחר השני של הקבוצה (במקום ה-30 הכללי), לוק סלרס, שיחק בקבוצה רק משחק אחד. הקבוצה התקשתה להבקיע, כאשר המבקיע המוביל שלה, אנדרו ברונט, סיים עם מאזן צנוע של 23 שערים ו-27 אסיסטים. הת'ראשרס סיימו עם המאזן הגרוע בליגה - 14 ניצחונות, 57 הפסדים, 7 תיקו ו-4 הפסדים בהארכה, 39 נקודות בסך הכל.
עונת 2001 הראתה שיפור קל כאשר החלוץ הוותיק ריי פרארו שהגיע לקבוצה הוביל אותה עם 76 נקודות, אולם הקבוצה עדיין סיימה עם מאזן חלש מאוד של 23 ניצחונות ו-60 נקודות בטבלה.
2002 - 2004: ימי היטלי וקובלצ'וק עריכה
בעונת 2002 המשיכו הקשיים של הקבוצה שסיימה שוב אחרונה בליגה עם 19 ניצחונות ו-54 נקודות בלבד, אולם אחרי כישלונות הדראפט המוקדמים יכלו הת'ראשרס להתנחם בהצלחת שני נבחרי הדראפט דני היטלי ואיליה קובלצ'וק. היטלי כבש 26 שערים ומסר 41 אסיסטים, נבחר לרוקי העונה ב-NHL וזכה בגביע קאלדר. קובלצ'וק היה מבקיע השערים המצטיין של הקבוצה עם 29 שערים.
היטלי וקובלצ'וק המשיכו להוביל את הקבוצה גם בעונת 2003, ואליהם הצטרף החלוץ הוותיק ויאצ'סלב קוזלוב שכיכב בשנות ה-90 בדטרויט רד וינגס. סיום טוב של העונה תחת מאמן חדש, בוב הרטלי, הוביל את הת'ראשרס למאזן של 31 ניצחונות מול 39 הפסדים, 7 תיקו ו-5 הפסדים בהארכה - 74 נקודות, המאזן הטוב ביותר של הקבוצה עד אז, אך עדיין רחוק ממקום בפלייאוף.
עם סיום העונה מכרה קבוצה המשקיעים של טד טרנר את הקבוצה לחברת "אטלנטה ספיריט", שותפות של שמונה אנשי עסקים, יחד עם ה"פיליפס ארנה" וקבוצת הכדורסל, ההוקס.
עוד לפני שהחלה עונת 2004 פקדה טרגדיה את הקבוצה. דני היטלי נהג במכוניתו כאשר לצידו חברו הטוב, חלוץ הקבוצה דן סניידר, כאשר איבד את השליטה על מכוניתו והתנגש בקיר. סניידר נפצע אנושות ומת חמישה ימים לאחר מכן. היטלי שבר את זרועו ואת לסתו וקרע את שתי הרצועות הצולבות באחת מברכיו. בבדיקה שנערכה התברר שהיטלי לא נהג תחת השפעת אלכוהול, אך נהג ברשלנות ובמהירות מופרזת, ועל כך הועמד לדין.
קובלצ'וק, קוזלוב והקפטן שון מקקרן נטלו את המושכות בהיעדרו של היטלי, כאשר קובלצ'וק קבע מאזן שיא מבחינתו של 41 שערים ו-46 אסיסטים. היטלי חזר לקראת סיום העונה, אך פציעתו והטראומה שעבר ניכרו בו והוא סיים עם 13 נקודות בלבד ב-31 משחקים. הת'ראשרס שיפרו במעט את מאזנם מהעונה הקודמת עם 33 ניצחונות ו-78 נקודות, מרחק גדול של 13 נקודות מהכרטיס לפלייאוף.
2006 - 2007: מתחרים על הפלייאוף עריכה
לאחר עונת 2005 שבוטלה בשל סכסוך עבודה בין ה-NHL לשחקניה, החלו הת'ראשרס את עונת 2006 בהרכב חדש. דני היטלי שלא התאושש מאירועי תאונת הדרכים בקיץ 2003 ביקש לעזוב את הקבוצה והועבר לאוטווה סנטורס. במקומו הגיע החלוץ הסלובקי המנוסה מריאן הוסה. הת'ראשרס הוסיפו עוד בגרות לקבוצה עם שורה של שחקנים מנוסים נוספים - השוער מייק דנהם והחלוצים פטר בונדרה, סקוט מלנבי ובובי הוליק. השוער הראשון של הקבוצה, הפיני קרי להטונן, סבל מפציעות חוזרות ונשנות. קובלצ'וק, הוסה ומרק סבארד שהגיע עונה קודם לכן הובילו שיפור ניכר בהתקפת הקבוצה כאשר כל אחד מהם התקרב לצבירת 100 נקודות, כאשר קובלצ'וק קבע שיא מועדון עם 52 שערים. בפעם הראשונה נאבקו הת'ראשרס על מקום בפלייאוף, וסיימו את העונה עם מאזן חיובי של 41 ניצחונות מול 33 הפסדים ו-8 הפסדים בהארכה/מכות עונשין. המאזן הסתכם ב-90 נקודות בטבלה, והת'ראשרס נחלו אכזבה כאשר חסרו להם שתי נקודות כדי לעלות לפלייאוף ראשון.
עונת 2007 המשיכה את השיפור של העונה הקודמת. מרק סבארד עזב, אך במקומו הגיע חלוץ מנוסה נוסף, סטיב רוצ'ין. להטונן התגבר על פציעותיו וייצב את עמדת השוער. מריאן הוסה כבש 43 שערים ומסר 57 אסיסטים, ובסך הכל 100 נקודות - השחקן הראשון בתולדות הקבוצה שהגיע ל-100 נקודות. קוזלוב וקובלצ'וק תמכו בו עם מאזנים יפים משל עצמם. הת'ראשרס זכו בפעם הראשונה באליפות הבית הדרום-מזרחי ועלו לפלייאוף הראשון שלהם כמדורגים במקום השלישי בחטיבה המזרחית, כשלפניהם סדרה עם יתרון ביתיות מול ניו יורק ריינג'רס.
אולם הסדרה הסתיימה באכזבה קשה. הריינג'רס סימנו את העומד להתרחש כאשר עלו במהירות ליתרון 2:0 במשחק הראשון, בדרך לניצחון 4:3, ולאחר מכן ניצחו גם במשחק השני והסדרה עברה לניו יורק כשלריינג'רס יתרון מכריע. היתרון מומש כאשר הריינג'רס הביסו את הת'ראשרס 7:0 במשחק השלישי במדיסון סקוור גארדן, ואחריו ניצחו גם במשחק הרביעי והדיחו את הת'ראשרס.
זו הייתה סדרת הפלייאוף היחידה של הת'ראשרס, כך שהת'ראשרס לא ניצחו ולו משחק פלייאוף אחד בכל ימיהם באטלנטה.
2008 - 2011: שקיעה מחודשת עריכה
בעונות 2008 ו-2009 שקעה הקבוצה מחדש בבינוניות, עם מאזן זהה של 76 נקודות בשתי העונות, רחוק מהפלייאוף. במהלך שתי העונות האלה איבדו הת'ראשרס את מריאן הוסה ואיליה קובלצ'וק, שסירבו להאריך את חוזיהם בקבוצה, והועברו בעיסקאות תמורת שחקנים אחרים בטרם יהפכו לשחקנים חופשיים.
לעונת 2010 התייצבה הקבוצה עם סגל שעבר תהפוכות רבות. הקבוצה הראתה התאוששות מסוימת כשסיימה עם 34 ניצחונות ו-83 נקודות, חמש נקודות מהכרטיס לפלייאוף. התוצאות בעונת 2011 היו כמעט זהות, והת'ראשרס שוב החמיצו את הפלייאוף.
בנוסף לבעיות המקצועיות, הגיע לבית המשפט סכסוך בין אחד השותפים ב"אטלנטה ספיריט", השותפות המחזיקה בקבוצה, לבין שבעת השותפים האחרים, סכסוך שהחל עוד ב-2005 כאשר כל צד טוען להפרה לכאורה של חוזה השותפות על ידי הצד האחר, הפרה המאפשרת לו לרכוש את חלקו של הצד האחר במחיר עלות. התביעה ההדדית עדיין מתבררת, כאשר לפי מסמכים שהוגשו לבית המשפט בינואר 2011 התברר של"אטלנטה ספיריט" נגרם הפסד של 130 מיליון דולר.
2011 - 2014: המעבר לוויניפג עריכה
לאחר שנים של ניסיונות כושלים לבנות סביב הקבוצה בסיס אוהדים רחב ויציב, ומשההפסדים הכספיים הלכו ותפחו והיה ברור שיתפחו עוד, מכרה "אטלנטה ספיריט" את הקבוצה לקבוצת המשקיעים "טרו נורת'" מוויניפג. העסקה הוכרזה רשמית ב-31 במאי 2011, והקבוצה עברה לוויניפג לקראת עונת 2012. בכך חזרה ה-NHL לוויניפג לאחר שקבוצת ה-NHL הקודמת של העיר, ויניפג ג'טס, עזבה אותה לפיניקס ב-1996 והפכה לפיניקס קויוטיס.
ההכרזה על המעבר לוויניפג התקבלה בשמחה גדולה בעיר הקנדית. תושבי העיר חגגו ביום ההכרזה כשרבים מהם לובשים את מדי הג'טס בגלגולם הקודם, אם כי באותה עת הבעלים החדשים של הת'ראשרס טרם החליטו כיצד תיקרא לאחר שתעבור. תושבי ויניפג הראו את התלהבותם גם בקנייה של כ-6000 מנויים עונתיים בתוך 4 דקות באינטרנט, וביחד עם מכירה מוקדמת ללקוחות עסקיים נמכרו בתוך זמן קצר למעלה מ-13000 מנויים עונתיים. בכך עמדו קוני הקבוצה בתנאי המסחרי העיקרי להעברת הקבוצה לעיר. ב-21 ביוני 2011 אישרו בעלי הקבוצות האחרות והנהלת ה-NHL באופן רשמי את המכירה ואת המעבר לוויניפג.
במהלך טקס הדראפט של 2011 הכריזה הקבוצה על שמה - ויניפג ג'טס, כשמה של הקבוצה הקודמת של העיר.
העונה הראשונה בבית החדש התקבלה בהתלהבות גדולה מצד האוהדים שגדשו את ה-"MTS סנטר" (כיום קנדה לייף סנטר) וקיבלו את קבוצתם החדשה בתשואות גדולות, למרות שהובסה במשחקה הביתי הראשון על ידי מונטריאול קנדיאנס. במהלך העונה אירחו הג'טס פעמיים את פיניקס קויוטיס, הקבוצה הקודמת של העיר שנשאה את אותו שם.
הג'טס נראו לפרקים כבעלי אפשרות להשתחל לפלייאוף כבר בעונה הראשונה בביתם החדש, אולם לבסוף לא עלה הדבר בידם. כך היה גם בעונות 2012/13 ו-2013/14, כאשר הג'טס, על אף שהיו מעורבים במאבקי הפלייאוף, החמיצו אותו במעט.
2014 - 2017: פלייאוף ראשון בוויניפג עריכה
בעונת 2014/15, אחרי שני כישלונות בהם הייתה קרובה למקום בפלייאוף, עלה בידי הקבוצה לסיים במקום השמיני במערב ולהשיג בכך מקום הפלייאוף, לראשונה בביתה החדש. בכך שב פלייאוף ה-NHL לוויניפג לראשונה מזה 19 שנה.
סדרת הפלייאוף מול אנהיים דאקס החזקה, המדורגת ראשונה במערב, הסתיימה בתבוסה ב-4 משחקים בלבד וללא ניצחון - כך שעד אז הקבוצה עדיין לא ניצחה משחק פלייאוף, עוד מאז היווסדה באטלנטה.
בעונות 2015/16 ו-2016/17 שוב החמיצה הקבוצה את הפלייאוף.
ריצת הפלייאוף של 2018 עריכה
את העונה הרגילה של 2017/18 סיימו הג'טס כעונה שוברת שיאי מועדון, עם 52 ניצחונות ו-114 נקודות שהביאו אותה למקום השני בבית המרכזי, ולעלייה רביעית בתולדות הקבוצה, כולל ימיה באטלנטה, לפלייאוף.
היכולת הטובה נמשכה גם בפלייאוף. עם ניצחון 3:2 על מינסוטה ויילד במשחק הראשון, השיגה הקבוצה ניצחון היסטורי ראשון בפלייאוף מאז היווסדה. הג'טס המשיכו וניצחו בסדרה 4:1 בצורה משכנעת, כששאר ניצחונותיהם היו בתוצאות גבוהות.
הסיבוב השני הפגיש את הג'טס עם נאשוויל פרדטורס, הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה בעונה הרגילה. למרות חסרון הביתיות הפתיעו הג'טס בניצחון 4:3 בסדרה, וריצת הפלייאוף ההיסטורית שהחלה בניצחון ראשון אי פעם במשחק בפלייאוף הביאה כעת את הקבוצה עד לגמר החטיבה המערבית.
בגמר החטיבה המערבית הודחו הג'טס בידי הקבוצה החדשה בליגה, וגאס גולדן נייטס.
2018 - ההווה עריכה
לאחר העונה המוצלחת הקודמת, המשיכו הג'טס להצליח גם בעונת 2018/19 כאשר נאבקו במשך כל העונה על המקום הראשון בבית המרכזי. לבסוף סיימו הג'טס שוב במקום השני בבית, ובפעם הראשונה בתולדות המועדון חיברו שתי עליות רצופות לפלייאוף.
הפלייאוף שהחל בציפייה גדולה הסתיים באכזבה, כאשר הג'טס שמטו את יתרון הביתיות והודחו על ידי סנט לואיס בלוז בשישה משחקים.
העונה שלאחריה, 2019/20, הופסקה לקראת סיומה בשל מגפת הקורונה כשהג'טס במקום התשיעי בחטיבה המערבית. בפורמט הפלייאוף המיוחד עליו הוחלט בעקבות הפסקת העונה, שיחקו הג'טס בסיבוב מוקדם לפלייאוף מול קלגרי פליימס, בו נוצחו והודחו. הג'טס סבלו באותה עונה מסגל הגנתי מדולל בעקבות עזיבות ופציעות, והסתמכו על יכולת משופרת של שוערם קונור הליבאק, שנבחר בסיום העונה לשוער העונה ב-NHL וזכה בגביע וזינה.
בעונת 2020/21, שקוצרה בשל מגפת הקורונה, עלו הג'טס לפלייאוף מהמקום השלישי בבית הצפוני, שהוקם במיוחד באותה עונה והורכב מהקבוצות הקנדיות של הליגה. אחרי סיבוב ראשון מצוין בו עברו ללא הפסד את אדמונטון אוילרס, הודחו הג'טס בסיבוב השני על ידי מונטריאול קנדיאנס בלא שניצחו ולו משחק אחד.
הליגה שבה למבנה הבתים הרגיל ולעונה באורך מלא ב-2021/22, והג'טס סיימו בתחתית הבית המרכזי ולא עלו לפלייאוף. שיפור מסוים בעונה שלאחריה הביא את הג'טס לעלייה קשה לפלייאוף עם נצחון במשחק האחרון של העונה, אך בפלייאוף נכנעו בסיבוב הראשון מול וגאס גולדן נייטס העדיפה.
לוגו ומדים עריכה
ב-22 ביולי 2011 הכריזה הקבוצה על הלוגו החדש שלה, צללית של מטוס CF-18 (הגרסה הקנדית של ה-F/A-18 הורנט האמריקאי) בצבע אפור, על רקע עיבוד מודרני לסמל חיל האוויר המלכותי הקנדי בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. ההכרזה הקדימה בשלושה ימים את המועד המתוכנן, כיוון שבעקבות פריצה למחסן חולצות שנשאו את הלוגו ותוכננו להימכר לאחר הכרזתו דלף הלוגו לאינטרנט.
מדי הקבוצה הוכרזו ב-6 בספטמבר, לקראת משחקי טרום-העונה של 2011/12.
מיקומה הגאוגרפי של הקבוצה ומבנה הבתים ב-NHL עריכה
המעבר של הקבוצה מאטלנטה לוויניפג יצר צורך בארגון מחדש של הקבוצות ב-NHL, כיוון שהת'ראשרס - עקב מיקומם באטלנטה - היו חברים בבית הדרום-מזרחי, בעוד ויניפג נמצאת בחלק המערבי של קנדה ומיקומה הטבעי הוא החטיבה המערבית של הליגה. כדי לא לזעזע את מבנה הליגה בזמן קצר, הוחלט להשאיר את הג'טס בבית הדרום-מזרחי - דבר שיצר בעיה לוגיסטית קשה עבורם ועבור הקבוצות האחרות בבית הדרום-מזרחי, כיוון שהמפגשים התכופים בין קבוצות באותו בית גרמו במקרה הזה לנסיעות רבות וארוכות.
כדי לפתור את הבעיה ובעיות נוספות של מרחקי נסיעה, שונה מבנה הבתים בליגה לקראת עונת 2013/14, והג'טס עברו אחרי שתי עונות של עיכוב למיקומם הטבעי בחטיבה המערבית.
סגל שחקנים עריכה
|
|
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ויניפג ג'טס- ויניפג ג'טס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ויניפג ג'טס, ברשת החברתית פייסבוק
ויניפג ג'טס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ויניפג ג'טס, ברשת החברתית אינסטגרם
