אטנאסיו חירארדוט

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

אטנאסיו חירארדוט (ספרדית: Atanasio Girardot,‏ 2 במאי 1791 - 30 בספטמבר 1813) היה קצין קולומביאני, ממוצא צרפתי, אחד מגיבורי המלחמות המהפכניות לעצמאותן של קולומביה וונצואלה בתחילת המאה ה-19, אחד מעוזריו של סימון בוליבאר. נהרג בקרב בגבעת בארבולה. היה משפטן בהכשרתו.

אטנאסיו חירארדוט
Atanasio Girardot
מותו של חירארדוט בבארבולה, ציור של קריסטובל רוחאס משנת 1882
מותו של חירארדוט בבארבולה, ציור של קריסטובל רוחאס משנת 1882
לידה 2 במאי 1791
חרונימו, קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בספטמבר 1813 (בגיל 22)
נגואנגואה, ונצואלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת סנטו תומאס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1810 – 30 בספטמבר 1813 (כ־3 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה קולונל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסלו של אטנסיו חירארדוט בכיכר העיר מרקאי בוונצואלה

בקולומביהעריכה

אטנסיו חירארדוט נולד בסאן חרונימו כבן לסוחר וכורה צרפתי בשם ז'אן לואי ז'ירארדו, שהתיישב במחוז אנטיוקיה ואחר כך בעיר בוגוטה, ולאישה מקומית ממחוז אנטיוקיה בשם מריה חוזפה דיאס דה הויוס.

למד משפטים במכללת "נואסטרה סניורה דל רוסאריו" (גבירתנו של רוסאריו) בבוגוטה וסיים את התואר ב-30 באוקטובר 1810. לאחר מכן התגייס יחד עם שני אחיו, פדרו ומיגל, לצבא המהפכני שנלחם בעד העצמאות במחוז לידתו.

היה ללוטננט (סגן) בגדוד המתנדבים של המשמרות הלאומיים בפיקודו של הקולונל אנטוניו בראיה. הצטרף למסע דרומה שאורגן על ידי החונטה הממשלתית העליונה של נואבה גרנדה (קולומביה של היום) לצורך התמיכה בקונפדרציית הערים והצטיין בשחרור העיר פופאיאן מידי הכוחות המלוכנים בהנהגתו של מיגל טאקון אי רוסיקה, הידוע כרודן מפופאיאן. תרומת לוחמיו של חירארדוט הייתה מכרעת בקרב שהתנהל ב-28 במרץ 1811 בבאחו פלאסה.

מאוחר יותר השתתף ב"מלחמת האזרחים הגרנדית הראשונה" בין הפדרליסטים ובין הריכוזיסטים (סנטרליסטים). ניצח את הריכוזיסטים בקרבות בפאלובלנקו ובאלטו דה לה ווירחן אך הובס על ידי כוחותיו של אנטוניו נריניו על גבעת מונסראטה בבוגוטה ב-9 בינואר 1813.

בוונצואלהעריכה

במלחמת העצמאות של ונצואלה חירארדוט לקח חלק לראשונה תחת פיקודו של הקולונל מנואל קסטייו אי ראדה לראשונה בעת הקרב באנגוסטורה דה לה גריטה ב-13 באפריל 1813. בנוסף השתתף במבצעים צבאיים אחרים במהלך "המסע המדהים" (Campaña Admirable) של שנת 1813.

באותה שנה, 1813, הקונגרס של נואבה גרנדה החליט לשלוח כתגבורת לכוחותיו של סימון בוליבר, יחידה בת 600 לוחמים על מנת להילחם למען שחרור ונצואלה. בין חבריה היה גם אטנסיו חירארדוט.

בראש כוח חלוץ של צבא השחרור, חירארדוט הביס את הכוחות המלוכנים ברמת פונומסה ואת אלו של הקפטן מנואל קניאס בקרב באגואה אוביספוס. ב-31 ביולי 1813 השתתף בקרב טגואנס.

אחרי שחרור קראקס ובמשך המצור הראשון של פוארטו קבייו על ידי המלוכנים, בוליבאר נסוג אל ולנסיה, שם נתקל בחיילי המפקד הספרדי דומינגו מונטברדה. באתר המוכר כ"בארבולה", תקף בוליבאר ב-30 בספטמבר 1813 את הכוח הקדמי של המלוכנים של רמיחיו בובאדייה.

באותו קרב נורה למוות אטנסיו חירארדוט בעת שנשא את דגל הרפובליקה.

גופתו נקברה בכנסיית איגלסיה מטריס דה ולנסיה, הממוקמת בוונצואלה.

הנצחהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אטנאסיו חירארדוט בוויקישיתוף