אטנאסיו חירארדוט
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
אטנאסיו חירארדוט (ספרדית: Atanasio Girardot, 2 במאי 1791 - 30 בספטמבר 1813) היה קצין קולומביאני, ממוצא צרפתי, אחד מגיבורי המלחמות המהפכניות לעצמאותן של קולומביה וונצואלה בתחילת המאה ה-19, אחד מעוזריו של סימון בוליבאר. נהרג בקרב בגבעת בארבולה. היה משפטן בהכשרתו.
 | |
| מותו של חירארדוט בבארבולה, ציור של קריסטובל רוחאס משנת 1882 | |
| לידה |
2 במאי 1791 חרונימו, קולומביה  |
|---|---|
| פטירה |
30 בספטמבר 1813 (בגיל 22) נגואנגואה, ונצואלה |
| מדינה |
קולומביה |
| השכלה |
אוניברסיטת סנטו תומאס |
| תקופת הפעילות |
מ-1810 |
| דרגה |
קולונל |
  | |
בקולומביה
עריכהאטנסיו חירארדוט נולד בסאן חרונימו כבן לסוחר וכורה צרפתי בשם ז'אן לואי ז'ירארדו, שהתיישב במחוז אנטיוקיה ואחר כך בעיר בוגוטה, ולאישה מקומית ממחוז אנטיוקיה בשם מריה חוזפה דיאס דה הויוס.
למד משפטים במכללת "נואסטרה סניורה דל רוסאריו" (גבירתנו של רוסאריו) בבוגוטה וסיים את התואר ב-30 באוקטובר 1810. לאחר מכן התגייס יחד עם שני אחיו, פדרו ומיגל, לצבא המהפכני שנלחם בעד העצמאות במחוז לידתו.
היה ללוטננט (סגן) בגדוד המתנדבים של המשמרות הלאומיים בפיקודו של הקולונל אנטוניו בראיה. הצטרף למסע דרומה שאורגן על ידי החונטה הממשלתית העליונה של נואבה גרנדה (קולומביה של היום) לצורך התמיכה בקונפדרציית הערים והצטיין בשחרור העיר פופאיאן מידי הכוחות המלוכנים בהנהגתו של מיגל טאקון אי רוסיקה, הידוע כרודן מפופאיאן. תרומת לוחמיו של חירארדוט הייתה מכרעת בקרב שהתנהל ב-28 במרץ 1811 בבאחו פלאסה.
מאוחר יותר השתתף ב"מלחמת האזרחים הגרנדית הראשונה" בין הפדרליסטים ובין תומכי השלטון הריכוזי (סנטרליסטים). ניצח את הסנטרליסטים בקרבות בפאלובלנקו ובאלטו דה לה ווירחן אך הובס על ידי כוחותיו של אנטוניו נריניו על גבעת מונסראטה בבוגוטה ב-9 בינואר 1813.
בוונצואלה
עריכהבמלחמת העצמאות של ונצואלה חירארדוט לקח חלק לראשונה תחת פיקודו של הקולונל מנואל קסטייו אי ראדה לראשונה בעת הקרב באנגוסטורה דה לה גריטה ב-13 באפריל 1813. בנוסף השתתף במבצעים צבאיים אחרים במהלך "המסע המדהים" (Campaña Admirable) של שנת 1813.
באותה שנה, 1813, הקונגרס של נואבה גרנדה החליט לשלוח כתגבורת לכוחותיו של סימון בוליבר, יחידה בת 600 לוחמים על מנת להילחם למען שחרור ונצואלה. בין חבריה היה גם אטנסיו חירארדוט.
בראש כוח חלוץ של צבא השחרור, חירארדוט הביס את הכוחות המלוכנים ברמת פונומסה ואת אלו של הקפטן מנואל קניאס בקרב באגואה אוביספוס. ב-31 ביולי 1813 השתתף בקרב טגואנס.
אחרי שחרור קראקס ובמשך המצור הראשון של פוארטו קבייו על ידי המלוכנים, בוליבאר נסוג אל ולנסיה, שם נתקל בחיילי המפקד הספרדי דומינגו מונטברדה. באתר המוכר כ"בארבולה", תקף בוליבאר ב-30 בספטמבר 1813 את הכוח הקדמי של המלוכנים של רמיחיו בובאדייה.
באותו קרב נורה למוות אטנסיו חירארדוט בעת שנשא את דגל הרפובליקה.
גופתו נקברה בכנסיית איגלסיה מטריס דה ולנסיה, הממוקמת בוונצואלה.
הנצחה
עריכה- לפי פקודתו של בוליבר לבו של חירארדוט נקבר בקתדרלה בקראקס במאוזולאום מיוחד בתוך קפלת השילוש הקדוש שהשתייכה למשפחת בוליבר.
- אנדרטה לזכרו - על גבעה, בצד השמאלי של הדרך אל בארבולה.
- נושאים את שמו:
- אצטדיון אטנאסיו חירארדוט, האצטדיון המרכזי של העיר מדיין בקולומביה
- העיר חירארדוט במחוז קונדינמרקה בקולומביה
- המוניקיפיום חירארדוט, המרכז המנהלי של העיר מרקאי במדינת ארגואה בוונצואלה
- המוניקיפיום חירארדוט במדינת קוחדס בוונצואלה
