אידה צורית
אידה צורית מגד (נולדה ב-30 בינואר 1926) היא סופרת, מסאית, מחזאית ומשוררת ישראלית.
 | |
| לידה |
30 בינואר 1926 (בת 94) תל־אביב–יפו, המנדט הבריטי  |
|---|---|
| עיסוק |
מסאית, סופרת |
| בן/בת זוג |
אהרן מגד |
| צאצאים |
איל מגד |
| שפות היצירה |
עברית |
  | |
ביוגרפיהעריכה
צורית נולדה בתל אביב. סיימה בית המדרש למורות ביפו לזכר א. ל. לוינסקי (היום, מכללת לוינסקי לחינוך). לאחר לימודי דרמה ומחול בארצות הברית, הופיעה בתיאטרון העברי ״פרגוד״ בבימויו של פיטר פריי.[1]
משנת 1952, לאחר חזרתה לארץ, החלה לפרסם מסות על ספרות ואמנות, במשא[1] ובעיתונים נוספים בארץ. ביניהן: "הקרבן והברית", מונוגרפיה על נתן אלתרמן, "החיים, האצילות", ביוגרפיה חלקית על אמיר גלבע ועיונים במרכיבים הקבליים-חסידיים של שירתו. "שירת הפרא האציל", ביוגרפיה של המשורר אבות ישורון ועיונים בשירתו. רומנים המסתמכים על דמויות היסטוריות:"אשתו המנודה", על אשת בנימין זאב הרצל, "אהבת חיים" על אירה יאן אהובתו של חיים נחמן ביאליק, "העלמה והמשורר", על צילה בינדר אהובתו של נתן אלתרמן. עוד פירסמה רומנים, סיפורים קצרים וספר שירה בשם "צל הזמן".
צורית היא אלמנתו של הסופר אהרן מגד. בניה הם הסופר איל מגד וההיסטוריון עמוס מגד.
מחזותעריכה
משחק אחרון בוים על ידי רוברט רייטי והוצג בparcel room בלונדון, אנגליה 1970. אשתו המנודה עובד למונודרמה. עיבדה ושיחקה - עדי עציון, בשנת 2010. כדור הבדולח הועלה על במת תיאטרון קרוב בשנת 2010.
פרסיםעריכה
יצירותיהעריכה
ספריהעריכה
- שני מחזות על אהבה – גולת הבדולח, משחק אחרון[2], עקד, 1962
- כדורגל עם השמש (ספר ילדים, עם אהרן מגד ואיוריה של שושנה היימן), ספריית פועלים, 1962
- חוט אריאדנה, אל"ף, 1964
- פריחה אפילה, הקיבוץ המאוחד, 1970
- הקורבן והברית: עיונים בשירת נתן אלתרמן, הוצאת דביר, 1974
- הגיל המאושר, ספריית פועלים, 1975
- בדרך הרומאית, אגודת הסופרים העברים והוצאת מסדה, 1976
- עיר הנידחת, עם עובד, 1984
- החיים, האצילות: פרקים ביוגרפיים ועיונים במרכיבים הקבליים-החסידיים של שירת אמיר גלבע, הקיבוץ המאוחד, 1988
- שירת הפרא האציל: ביוגרפיה של המשורר אבות ישורון, הקיבוץ המאוחד, 1995
- אשתו המנודה (רומן על אשתו של תיאודור הרצל), הוצאת כתר, 1997
- אהבת חיים – אהבתה הטראגית של הציירת אירה יאן לחיים נחמן ביאליק, כתר, 2000
- העלמה והמשורר, ידיעות אחרונות, 2004
- המדרגה השלושים ושבע, הוצאת כרמל, 2007
- אורליה – ספר החזיונות והתפילות, הוצאת נהר ספרים, 2012.
- צל הזמן – שירים, הוצאת חרגול – עולם חדש, 2014.
- מלים כעת - שירים, הוצאת עולם חדש, 2018.
תרגוםעריכה
מאמריהעריכה
- בדמייך חיי - עיון אחר בשמחת עניים, נדפס ב"משא", 10 ביולי 1952
- אדוני המשורר, ארץ אחרת 30 באוגוסט 2001
- הקרבן והברית, מתוך הספר "הקרבן והברית" - הוצאת דביר, תשל"ד
- העולם החצוי של כוכבים בחוץ, מתוך הספר "הקרבן והברית"
- הערות למחזות "כנרת כנרת..." ו-"משפט פיתגורס", מתוך הספר "הקרבן והברית"
לקריאה נוספתעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- רשימת הפרסומים של אידה צורית, בקטלוג הספרייה הלאומית
- אידה צורית, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אידה צורית, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- כתבי אידה צורית בפרויקט בן-יהודה
- הספרים של אידה צורית, באתר "סימניה"
- אידה צורית, באתר "הבמה"
- פירורים מכאן ומכאן, משבר ב"אמות", מעריב, 11 בפברואר 1966
- מאיה דוידוביץ', אידה צורית בראיון, באתר אסימון
- מאמריה של אידה צורית על המשורר נתן אלתרמן
- עלית קרפ, לרסן את ההשתוקקות לפלאי: ראיון עם אידה צורית, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2012
- עמרי הרצוג, תפילת היחיד , באתר הארץ, 28 באוגוסט 2012
אידה צורית, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל- אידה צורית באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית באתר של נילי דגן
הערות שולייםעריכה
- ^ 1.0 1.1 אדיר כהן, סופרים עבריים בני זמננו, תל אביב: מ. מזרחי, 1963, פרק אידה צורית, עמ' 134
- ^ מ. בר-יעקב, שני מחזות על אהבה לאידה צורית, מעריב, 21 בספטמבר 1962
- ^ טלילה בן-זכאי, "הדרקון"- הצגה לילדים ב"הקאמרי", מעריב, 22 בינואר 1964