תיאטרון פרגוד
תיאטרון פרגוד היה מוסד התרבות הרב-תחומית הוותיק בירושלים. התיאטרון היה ממוקם בשכונת נחלאות ונוסד בשנת 1969 על ידי אריה מרק ונחשב לתיאטרון פרינג'. במשך השנים התקיימו במקום הופעות תיאטרון, ג'אז, רוק, הרצאות וסדנאות, והוא שימש כחממה לעשרות אומנים. מבנה התיאטרון נרכש על ידי חברת שיכון ממשלתית, והתיאטרון נסגר בצו שופט בשנת 2005.[1]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מרכז תרבות  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1969 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1969 |
| קואורדינטות | 31°46′57″N 35°12′35″E / 31.782527777778°N 35.209861111111°E |
 | |
  | |
היסטוריה עריכה
תחילת הדרך עריכה
אריה מרק (1933–2022), אמן ואיש תיאטרון, הקים את "פרגוד" בשכונת נחלאות כסדנת תיאטרון בשנת 1969. הסדנה התפתחה למרכז תרבותי שבו נערכו ערבי שירה, ספרות, הצגות, מרתוני גיטרה והקרנות סרטים. התיאטרון פעל במרתף בניין ברחוב ציפורי 42 בשכונת נחלת אחים.[2][3]
בשנת 1972 עבר למבנה הידוע בפינת הרחובות בצלאל וניסים בכר ובו פעל תיאטרון פרגוד מאז. במרתף הבניין חלל דמוי מערה ששימש בעבר כאורווה, כבור מים וכחמאם טורקי שנודע כ"בית מרחץ המבריא" שבנה יוחנן אבן עזרא; בקומה מעל היו משרדי התיאטרון, ובה גם התגורר מארק. הוא שיפץ את המבנה במו ידיו במשך כשנה וחצי והפך את החלל לאולם הופעות.[4]
סצנת הג'אז עריכה
שנות השבעים והשמונים סימנו את פריחת סצנת הג'אז בפרגוד. פסנתרן הג'אז דני גוטפריד, היה אחת הצלעות בטריו שהקים מסורת מפוארת של ג'ם סשנים בצהרי יום שישי, מסורת שנמשכה ברציפות עד לסגירת המקום.[5] בחזונו המקורי ראה מארק את המקום כתיאטרון בלבד. הוא הסכים להקדיש יום אחד בשבוע לג'אז, רק בגלל ערכו האמנותי, אבל גילה שהופעות הג'אז הם המצליחות ביותר מבחינה כלכלית[4]. בג'ם סשנים נפגשו נגנים מגילים שונים לנגינה מאולתרת. על בני הדור הוותיק נמנו ז'אן קלוד ג'ונס, ויקטור אזוס וזוהר כחילה (חברי להקת "אטרף") ובין בני הנוער נמנו מי שיהפכו לדמויות מרכזיות בתחום כקונטרבסיסטים עומר אביטל ואבישי כהן.
סצנת הרוק עריכה
בסוף שנות השמונים מרק עבר לנהל את תיאטרון ז'ראר בכר ומסר את ניהול פרגוד לידי גבי בן חורין (שנודע גם בשם "בן יהוה"), איש להקת ישראל; שפתח את המקום בפני שורה של להקות צעירות אחרות[6]. הסצנה שנוצרה בירושלים סביב פרגוד בשנים אלו הוציא שורה של להקות ביניהן[7]: נושאי המגבעת, 3-ח, להקת סרטן השד, דיואלט, הפה והטלפיים, לויטיקוס, סניה, ההולי-ג'וינט ואחת שתים כזה.[8]
בשנות התשעים המשיכה סצנת הרוק בפרגוד לפרוח. להקת הדג נחש שהוקמה בשנת 1996, ערכה חלק מההופעות הראשונות שלה במקום והייתה לאחת מהמצליחות שיצאו מפרגוד.
בשנות ה-2000, הפיק מארק מספר פסטיבלים להצגות יחיד ולסרטים של תיאטרון מצולם.[9]
סגירת התיאטרון עריכה
בשנת 1973 רכשה את מבנה התיאטרון חברת פרזות - "חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים", כחלק מתוכנית לשינוי פני שכונת נחלאות, שכללה הריסת בתי השכונה העתיקים ובנית שיכונים חדשים, כשהמבנה של פרגוד היה חלק ממנה. בשנת 1975 דרשה החברה ממארק לפנות אותו אך ההריסה נמנעה בעקבות התערבותו של טדי קולק, ראש העיר דאז. בשנת 1977 הוצא צו פינוי שגם הוא לא בוצע בגלל התערבותו של טדי קולק. בסופו של דבר מארק קיבל אישור להשתמש במבנה.
עיריית ירושלים בתקופת טדי קולק הייתה מעוניינת בהמשך הפעילות התרבותית של תיאטרון פרגוד, ואף סיפקה תמיכה תקציבית למקום במשך מספר שנים.[10]
בשנת 2000 החליטה חברת פרזות להפעיל את צו הפינוי שהוצא לתיאטרון 23 שנה לפני כן והוקפא מאז, לפני שתחול עליו התיישנות, כדי לבנות במקומו בניין דירות.[11]
בריאיון לעיתון מעריב אמר מנכ"ל חברת פרזות דאז אברהם סימן טוב (נציג מפלגת ש"ס):
הבניין הזה הוא כתם מכוער בלב השכונה ששופצה להפליא. חוץ מזה, מדובר בנכס ששוויו מיליון וחצי דולר, ויכול להפוך למבנה של עשר יחידות מגורים. אני, כמנכ"ל חברה ממשלתית, לא יכול לוותר על סכום כזה על דעת עצמי לטובת אדם פרטי. אם משרד התרבות או עיריית ירושלים רוצים לממן את הישארות התיאטרון אין לי בעיה. אבל מההתרשמות שלי, כל הגורמים כבר הבינו מזמן שהצדק איתנו.
בשנת 2003 פנה מרק לבית המשפט העליון בבקשה לביטול הצו.[12] בשנת 2005 נסגר התיאטרון על פי החלטת השופטת איילה פרוקצ'יה מביהמ"ש העליון (רע"א 1764/03).[13]
בינואר 2012 אישרה עיריית ירושלים סופית את פירוק חברת פרזות, ושהכסף שבקופתה יועבר לעירייה ויופנה לטובת הדיור הציבורי בעיר. במסגרת ההחלטה מבנה תיאטרון פרגוד יהרס ויבנה במקומו בניין מגורים.[14]
נכון לשנת 2020 דבר לא נעשה עם מבנה התיאטרון או מבנים נוספים סמוכים בבעלות חברת פרזות, מאז שנסגר.
פתיחה מחודשת עריכה
בינואר 2021 דווח כי בכוונת עיריית ירושלים להקים במבנה הנטוש מתחם אמנות לצעירים, בעלות מעורכת של 2.3 מיליון שקלים[15].
אמנים שפעלו בפרגוד עריכה
- ניקו ניתאי - שחקן, במאי ומחזאי, הצגת היחיד שלו "הנפילה" הוצגה בפרגוד בקביעות למעלה מעשרים שנה (הציג סה"כ למעלה מ-2500 הצגות).[16]
- דני גוטפריד - פסנתרן ג'אז, הקים את המסורת של הג'ם סשנים בצהרי יום שישי.
- להקת הברירה הטבעית - זכתה לצ'אנס הראשון להופיע בפרגוד, והופיע בקביעות בפרגוד במשך השנים.
- עודד תאומי - שחקן, הופיע בפרגוד בשנות השבעים עם ההצגה 'מעל ומעבר'.
- אבנר שטראוס - זמר, גיטריסט ומלחין, בשנות השמונים הפיק בפרגוד את המופעים אנדרלמוזיקה, "חצר פנימית" ו"בירושלים השמים נמוכים יותר".
- חנוך רוזן - פנטומימאי, החל את הופעותיו הראשונות בפני קהל בהיותו בן 17 בלבד בתיאטרון פרגוד.
- מאיר אריאל - הופיע בקביעות בפרגוד במשך כעשרים שנה[17].
- אהוד בנאי- בפרגוד ראה את הברירה הטבעית בפעם הראשונה כשהופעת החימום שלהם הייתה יונה וולך שקראה שירה; והחל לפתח את הסגנון המוזיקלי המקורי שלו.
- אטרף - הכירו בג'ם סשנים של יום שישי.
- סי היימן - בפרגוד נערכה הופעת הבכורה שלה כשעבדה במקום כמלצרית.
- דנה ברגר - בפרגוד נערכה הופעת הבכורה שלה.
- להקת נושאי המגבעת - בפרגוד נערכה הופעת הבכורה שלהם.
- איגי וקסמן - בנעוריה שרה עם עמיתתה נטע לאור בלהקת "היפוכונדריה" כחימום להופעות להקת נושאי המגבעת בפרגוד.
- להקת סרטן השד - בפרגוד נערכה הופעת הבכורה שלהם.
- יוסי עטיה - השתתף בקבוצת שחקנים בתיאטרון פרגוד בשנים 2001-2.
- להקת ישראל - חבר הלהקה בן יהוה ניהל את פרגוד בשנות השמונים ופתח את המקום בפני שורה של להקות צעירות אחרות.
- להקות נוספות שהוקמו בפרגוד: דיואלט, הפה והטלפיים, 3ח' ,3ח'B, לויטיקוס, סניה, ההולי-ג'וינט ואחת שתים כזה.
- יהודה עצבה- מספר סיפורים, הנחה סדנאות למספרי סיפורים בפרגוד.
- אריה מרק - בשנות התשעים "המהלך האחרון", הצגת היחיד האוטוביוגרפית שלו, הועלתה בפרגוד (בימוי: אבי הדרי, מוזיקה: ליז מגנס).
קישורים חיצוניים עריכה
- גבי ניצן, מעבר לפרגוד, כותרת ראשית, 23 בספטמבר 1985 -כתבת פרופיל על אריה מארק והתיאטרון
- דפנה ארד, הופעה למען הצלת תיאטרון הפרגוד, באתר וואלה!, 21 בדצמבר 2006
ניר חסון, המסך יורד על תיאטרון "פרגוד" הירושלמי, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2013- יום הולדת 15 לפרגוד, מעריב, 4 בספטמבר 1985
אריה מארק - "רקוויאם לתיאטרון פרגוד", צילום: אמיל סלמן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:14)
הערות שוליים עריכה
- ^ רע"א 1764/03 - אריה מרק נ' פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים ואח'
- ^ מרים ילן-שטקליס, חבל שאו'ניל לא הכיר את פרגוד, מעריב, 23 בספטמבר 1971
- ^ תיאטרון המרתפים בירושלים, דבר, 28 באוקטובר 1971
- ^ 1 2 שי להב, מסך אחרון לפרגוד, באתר nrg, 8 בספטמבר 2000
- ^ צבי לביא, "פרגוד" יוצא מהמרתף ־ בתקווה לרכוש פסנתר, מעריב, 8 בנובמבר 1977
- ^ גיורא פרבר, יוזמה - תיאטרון פרגוד הירושלמי בעקבות מרתף הרוק בבית ליסין, חדשות, 18 בפברואר 1988
- ^ יאיר לפיד, אבי מורגנשטרן, טל פרי, פרובוקטורים כמו בייגלה, מעריב, 13 במאי 1988
- ^ בן שלו, חזק באייטיז, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2008
- ^ הצגות יחיד ותיאטרון מצולם בירושלים, באתר הארץ, 24 ביולי 2003
פסטיבל "שיילוק" לתיאטרון בירושלים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2003 - ^ פניה למנוע סגירת תיאטרון ,פרגוד" בירושלים, דבר, 5 בספטמבר 1976
- ^ אריה מארק, מכתב למערכת - עוד מועדון תרבות נסגר, באתר הארץ, 26 במרץ 2001
- ^ אריה מארק, מכתב למערכת - תיאטרון בלי הקצבה, באתר הארץ, 5 במאי 2005
- ^ שמואל דקלו, העליון אישר לפנות את תאטרון פרגוד מהבניין בו הוא פועל 25 שנה, באתר גלובס, 19 במאי 2005
- ^ מאיה הורודניצ'אנו, עיריית י-ם אישרה: חברת "פרזות" תפורק, תיאטרון פרגוד ייסגר, באתר nrg, 6 בינואר 2012
- ^ שלומי הלר, פרסום ראשון: 15 שנים לאחר שנסגר – מבנה תיאטרון פרגוד יהפוך למוסד תרבות לצעירים, באתר כל העיר, 21 בינואר 2021
- ^ ניקו נתאי פתח תיאטרון חדש
- ^ עמית שהם, זה באמת עושה לי טוב, חדשות, 22 בנובמבר 1990