בני ציפר

סופר ישראלי

בני צִיפֶר (נולד ב-21 בינואר 1953) הוא סופר, משורר ועיתונאי ישראלי, עורך מאז 1987 את מדור "תרבות וספרות" של העיתון "הארץ", ובעבר בעל טור דעה בעיתון זה.

בני ציפר
Benny Ziffer (cropped).jpg
לידה 21 בינואר 1953 (בן 68)
תל אביב, ישראל
עיסוק עורך מדור "תרבות וספרות" בהארץ
בת זוג עירית ציפר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בני ציפר באירוע שבתרבות ברמת גן עם אסף ליברמן

ביוגרפיהעריכה

בני ציפר נולד ב-21 בינואר[1] 1953 בתל אביב להיינץ ונירה ציפר, שעלו ב-1949 מטורקיה. נקרא על שם דודו בנימין פרחי (בנג'י) שנפל בקרב על משלטי חוליקאת במלחמת העצמאות. אביו היה מהנדס חשמל ועבד בחברת החשמל, ואמו הייתה רופאה ועבדה בקופת חולים.[2] המשפחה גרה בשכונת אפקה וציפר למד בתיכון אליאנס, שם רכש לדבריו את אהבתו לתרבות הצרפתית.

פעילות עיתונאית ופובליציסטיתעריכה

מינואר 1987 ציפר עורך את המדור "תרבות וספרות" בגיליון יום שישי של העיתון "הארץ", ומפרסם בו לעיתים קרובות גם טור אישי. בשנת 2004 החל לכתוב ב"הארץ" גם את הטור "הטלוויזיה של השבוע" (במקומו של יורם ברונובסקי שהלך לעולמו), העוסק בתרבות הטלוויזיונית הישראלית.

החל משנת 2016 ציפר הגיש פינת ביקורת מסעדות בתוכנית 'כלכלי בלילה' בערוץ 20.

בשנת 2020 הצטרף כחבר פאנל קבוע בתוכנית "הפטריוטים" של ערוץ 20.

משנת 2005 החל לפרסם בלוג באתר "הארץ", בשם "לא בבית ציפרנו". חלק מהרשימות בבלוג מבוססות על הטור "ציפרלנד" שפרסם בעיתון מדי יום שישי. הבלוג עורר תגובות רבות בשל התעסקותו הפרובוקטיבית והעוקצנית[3] בנושאים רגישים כמו השואה, גלותיות, הומוסקסואליות, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, השוואה בין תרבות ארצות המערב ותרבות ארצות ערב ועוד. לדוגמה, בטור שכותרתו "המתים לפחות כבר לא יראו את ההתבהמות של ישראל" קישר ציפר בין סביאת מזון מהיר לבין חדירת כוחות צה"ל לרצועת עזה.[4]

את טורו בנושא הטקס הצבאי לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, חתם בקריאה לחיילי צה"ל להיות נרפים וחלשים מכיוון שזוהי "הדרך היחידה להחזיר את ישראל למסלול הנכון".[5]

במחצית השנייה של שנות 2010, פנה ימינה בתפיסותיו הפוליטיות. בשנת 2015 יצא להגנתה של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו,[6] ובהמשך תיאר בהתפעלות את ביקורם של שרה ובנימין נתניהו בביתו.[7] העיתונאים גל אוחובסקי[8] וב. מיכאל[9] מתחו עקב כך ביקורת חריפה על ציפר. בשנים 2016–2017 ביטא בפומבי את אהדתו למתנחלים ואת זלזולו העמוק כלפי השמאל הישראלי[10][11]. תשע שנים לאחר שפרסם מאמר בו קרא לחסידי חב"ד שמניחים תפילין בכותל המערבי "ציידי נפשות" נצפה בשנת 2017 בני ציפר מניח תפילין בעמדת חב"ד בכותל המערבי בטענה "שיניתי את דעתי מאז. אני מניח תפילין מדי פעם, ובכל פעם שאני בא לכותל ומניח תפילין – הבקשות שלי מתקבלות. היום אני אדם מאמין מאוד בקיומו של הקב"ה".[12]

במרץ 2016 כתב בטורו ב"הארץ": "אמנים, מגתה ועד אייל גולן, מרחפים בתוך שיכרון אוויר הפסגות של העשייה האמנותית, אך מוכרחים גם לחוש באינטנסיביות את הדברים הנחשבים הכי נמוכים ויצריים בחיים, כגון משגלים עם מעריצות צעירות. בלעדי זה לא תהיה יצירה, עם כל הצער שעלול הדבר להסב לצעירות הללו, שחייהן אולי נפגעו",[13] ובכך עורר זעם בציבור.[14] בעקבות הסערה החליט עורך "הארץ" אלוף בן על הורדת טורו של ציפר.[15] ב-9 במרץ 2016 פרסם טור אחרון במדור "ציפרלנד", ובו התנצל על דבריו.[16] הביקורת על ציפר ועל "הארץ" נמשכה גם לאחר ההודעה על הורדת טורו של ציפר.[17][3]

סטודנטים במכללת ספיר התלוננו בפני ההנהלה על הערות גזעניות כביכול שכתב ציפר כנגד עדות המזרח. ההנהלה השיבה כי "דבריו של בני ציפר לא מתיישבים עם דעותינו, וגם אותנו הם מטרידים" אך לדבריה חופש הביטוי מתיר לו לאומרם.[18]

בשנת 2021 השתתף בתכנית המציאות "בואו לאכול איתי", שם חשף בפני המשתתפים ששקל אורח חיים הומוסקסואלי בעברו, "יש הרבה אנשים שיש להם כל מיני מאוויים. בגיל הזה שמהססים אם אתה גיי או לא, החלטתי להיות סטרייט". [19]

השכלה וחיים אישייםעריכה

בוגר תואר ראשון בספרות צרפתית בחוג לתרבות צרפת באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית.[20]

נשוי לד"ר עירית ציפר, ארכאולוגית העובדת במוזיאון ארץ ישראל, ואב לשלושה. החל משנת 2016 מתגורר בהרחבה הקהילתית של קיבוץ חפציבה.[21] בתו טלילה ציפר, כותבת ביקורת ספרות בעיתון הארץ[22] והייתה אמורה להינשא לבאסם אבו רחמה שנהרג בעת ההפגנה בכפרו בילעין.[23]

יצירתו הספרותיתעריכה

ציפר כתב שבעה ספרים ותרגם מספר ספרים מצרפתית. בספריו עוסק ציפר בין היתר בהומוסקסואליות בישראל ובתרבות של העולים מטורקיה.

ספרים שכתבעריכה

ספרים שתרגםעריכה

  • בבל - מאת גרישה מני. הוצאת חדקל, תשמ"א.
  • צפע בידי - מאת ארוה באזן. הוצאת עם עובד, תשמ"ח 1987.
  • אוראנוס - מאת מרסל אמה. הוצאת עם עובד, תשמ"ט 1989.
  • הסימפוניה הביזנטית - מאת ז'אן אוליביה טדסקו. הוצאת עם עובד, תשנ"ב 1992.
  • כרמן - מאת פרוספר מרימה. הוצאת עם עובד, תשנ"ז 1996.
  • להפך - מאת ז'וריס קרל הויסמנס. הוצאת כרמל, תשנ"ח 1998.
  • חזירויות - מאת מרי דריאסק. הוצאת עם עובד, תשנ"ט 1998.
  • המשורר הנרצח - מאת גיום אפולינר. הוצאת עם עובד, תשנ"ט 1998.
  • הפרוזה של הטרנס סיבירית ושירים אחרים - מאת בלז סנדראר. הוצאת המעורר, 1999.
  • אחד-עשר אלף המלקות - מאת גיום אפולינר. הוצאת בבל, תשס"ה 2005.
  • הספר של מונל - מאת מרסל שווב. הוצאת נהר ספרים, 2006.
  • לילות אוקטובר - מאת ז'ראר דה נרוואל. הוצאת נהר ספרים, 2020.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בני ציפר בוויקישיתוף

כּתביו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתוך עמוד הפייסבוק של בני ציפר
  2. ^ בני ציפר, מת אבא, אבא זקוף הגו שלי, באתר הארץ, 28.03.2008
  3. ^ 1 2 יובל דרורהקורא מספר אחת, באתר העין השביעית, 9 במרץ 2016
  4. ^ בני ציפר, המתים לפחות כבר לא יראו את ההתבהמות של ישראל, באתר הארץ, 2 במרץ 2008
  5. ^ בני ציפר, צעירים, היו פייגאלאך. רק ישראל חלשה תחזיר אותנו לנתיב האבוד, באתר הארץ
  6. ^ בני ציפר, שרה נתניהו אירחה אותי השבוע בביתה - ואני הסתחררתי, באתר הארץ, 6 בפברואר 2015
  7. ^ בני ציפר, כמה ענוג היה הלילה בו ביליתי עם בני הזוג נתניהו בביתי. ענוג עד מאוד, באתר הארץ, 22 ביולי 2015
    הדס סיני‏, ארוחת ערב עם ראש הממשלה ורעייתו: "ההומור של שרה מרתק", באתר וואלה!‏, 19 ביולי 2015
  8. ^ גל אוחובסקי, אז מה אכלה שרה נתניהו לארוחת ערב?, באתר "mako",‏ 22 ביולי 2015
  9. ^ ב. מיכאלהערב הענוג-ענוג שלי עם הרב כהנא, באתר הארץ, 29 ביולי 2015
  10. ^ נעמה לנסקי, ‏"אני שונא את השמאל", באתר ישראל היום, 22 באפריל 2016
  11. ^ אפרים מיכאלי, בני ציפר ביקר בשומרון: "אשרי האיש שחדל להאמין באלילי השקר של השמאל", באתר ערוץ 20, 4 בספטמבר 2017
  12. ^ http://www.ch10.co.il/news/365155/#.WRS1bPkrL4Y
  13. ^ בני ציפר, הדרישה מאייל גולן לגלות מוסר מוכיחה: החברה הישראלית חסרת תרבות, באתר הארץ, 5 במרץ 2016
  14. ^ שגיא בן נון‏, איגודים פמיניסטיים נגד בני ציפר: "הצדקת פדופיליה היא חציית קו אדום", באתר וואלה!‏, 6 במרץ 2016
  15. ^ לי-אור אברבך, ‏בעקבות הטור השערורייתי: "הארץ" מוריד את הטור של בני ציפר, באתר גלובס, 9 במרץ 2016.
  16. ^ בני ציפר, בבקשה, תסלחו לי, באתר הארץ, 9 במרץ 2016
  17. ^ טל ניצן, טור ההתנצלות של בני ציפר: מראה בפני "הארץ", באתר "mako",‏ 9 במרץ 2016
    גל אוחובסקי, מה שווה ההתנצלות של ציפר, באתר "mako",‏ 10 במרץ 2016
  18. ^ ליאור אבני, סטודנטים בספיר: המרצה בני ציפר משמיע הערות גזעניות, באתר nrg
  19. ^ בני ציפר חושף: "היו מאוויים, אך החלטתי מתוך בחירה להיות סטרייט" - וואלה! תרבות, וואלה!, ‏2021-08-03
  20. ^ בני ציפר, פרידה מהמקום שבו למדתי שבלי בטלנות אין תרבות, באתר הארץ, 19 באפריל 2014.
  21. ^ גיא נרדי, ‏גם עמק חרוד, סמל לערש הציונות, עובר מהפכה נדל"נית, באתר גלובס, 3 במאי 2017
  22. ^ ביקורת ספרות של טלילה ציפר ב"הארץ"
    טלילה ציפר, גיבורת "הנערה הכי בת־מזל בעולם" יוצאת למסע לא פשוט אל העבר, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2017
    טלילה ציפר, הסיפורים והשירים של מיה גורן, שנרצחה בידי בן זוגה, מרמזים על פגיעותה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2018
  23. ^ אורן פרסיקו, מעבר לקווי האויב (במרכז העמוד), באתר העין השביעית, 21 במאי 2009
    בני ציפר, פרשת חייו הקצרה של באסם אבו רחמה שנהרג בעת ההפגנה בבילעין, באתר הארץ, 24 באפריל 2009
    בני ציפר, הפנים החדשות של ישראל, באתר הארץ, 2 במרץ 2013