איורי ספר איוב (ויליאם בלייק)
איורי ספר איוב מאת האמן הבריטי ויליאם בלייק, מתייחסים בעיקר לסדרה של עשרים ושניים הדפסים חרוטים (אשר פורסמו ב-1826 על ידי בלייק) הממחישים את ספר איוב המקראי. איורי ספר איוב מתייחס גם לשמן של שתי סדרות איורים בצבעי מים מאת בלייק, על אותו נושא (1806 ו-1821). האיורים החרוטים נחשבים יצירות המופת הגדולות ביותר של בלייק באומנות החריטה,[1][2] והם גם היוו הישג מסחרי ומשמעותי נדיר מסוגו עבור בלייק.
תהליך הפיתוח וההדפסה עריכה
מקורות עריכה
לכל המוקדם ב-1785, בלייק שרטט מספר דוגמאות דיו עבור האיורים לספר איוב.[3][4] בשנת 1793 בלייק חרט קומפוזיציה המבוססת על רישומים אלה, אשר אותם הוא הציע למכירה במסגרת התשקיף לציבור (Prospectus to the Public) בעבור שנים עשר שילינג.[5] קומפוזיציה זאת, לצד חריטה של יחזקאל, מהוות את הדוגמאות הקיימות היחידות, המיועדות לסדרה של איורים לתנ"ך אשר לא הושלמו מעולם. בלייק עיבד את הלוח לספר איוב, כנראה, אחרי 1804, אבל את ההדפס המוגמר הוא לא כלל במסגרת ה-איורים.
האיור הבא של בלייק, היה ציור הטמפרה איוב ובנותיו (1800), שהוזמן על ידי תומאס באטס (ראה 'גלריה' להלן).[6] לציור זה יש דמיון ללוח מס' 20 הכלול בסדרת האיורים החרוטים, אבל לא ברור אם ההדפס הכלול ברשימה מסתמך ישירות על ציור טמפרה זה.[7]
האיורים בצבעי המים עריכה
האיורים החרוטים לספר איוב נוצרו במקור כסדרת ציורים בצבעי מים אשר בלייק צייר ב-6–1805, אשר הוזמנו גם הם על ידי תומאס באטס. 19 הציורים הללו ידועים בכינוים "סדרת באטס" (במסגרת האוסף של ספריית ומוזיאון מורגן).
קבוצה שנייה של ציורים בצבעי מים, הידועה בשמה "סדרת לינל" (הכלולה בעיקר באוסף של מוזיאון פוג לאמנות), הופקה בשנת 1821 לבקשתו של ג'ון לינל. לינל העתיק את הציורים שהיו כלולים בגלריית באטס; העתקים אלה, אם כן, נצבעו שוב על ידי בלייק. כתוצאה מתהליך יוצא דופן זה, קווי המתאר של גלריית לינל, עבים יותר והצביעה כהה יותר באופן אחיד, עם מגוון צבעים מצומצם יותר מאשר גלריית באטס. בלייק אף הוסיף שני עיצובים חדשים לגלריית לינל, והוסיף העתקים של אותם שני עיצובים לגלריית באטס. שני העיצובים שנוספו היו לוחות מס' 17 ו-20, אשר שמם בהתאמה, הוא החזון של ישו ואיוב ובנותיו.
יש גם גלריה נוספת של ציורים בצבעי מים המכונה גלריית ניו זילנד. בתחילה היה מקובל להאמין שציורים אלו הם פרי עטו של בלייק, אבל האותנטיות שלהם הופרכה על ידי חוקרים כמו מרטין באטלין[8] ובו לינדברג.[9] קרוב לוודאי שאלה הם עותקים שנוצרו לאחר התחריטים המקוריים, על ידי מישהו במעגל החברים של ג'ון לינל, זאת מפני שאין להם תכונות ייחודיות.
-
חלומותיו הרעים של איוב, גלריית באטס 6–1805. -
חלומותיו הרעים של איוב, גלריית לינל, 1821.
התחריטים עריכה
בשנת 1823 הזמין לינל באופן רשמי את בלייק כדי להתחיל בעבודת החריטה של הלוחות המיועדים להדפסה. בניגוד לעבודות אחרות של בלייק, שנוצרו בתהליך של צריבת תבליטים, יצירה זו, כמו יצירות אחרות שהוזמנו במסגרת העבודה הנוכחית, הופקה באמצעות שיטת חריטה הידועה בשם אינטגליו. עם זאת, בלייק דחה את "השיטה המעורבת" שהייתה פופולרית בקרב יצרני התחריטים המסחריים של זמנו. "השיטה המעורבת" שילבה באופן קליל, חריטת קווי מתאר לתוך לוח הנחושת. הציור היה אם כן נחרט באמצעות שיטת שרטוט הנקודות והמעוינים ובאמצעות שיטת חריטה שנקראה stippling. במקום זאת, בלייק חרט את איוריו בשורות אחידות וללא שימוש ראשוני בתצריב.
התחריטים הושלמו בשנת 1825 ומהדורה של 315 עותקים הופקה בשנת 1826. העתקים אלה היו הסט האחרון של האיורים שבלייק השלים. איוריו לקומדיה האלוהית של דנטה נותרו בלתי גמורים עם מותו.
התחריטים הגמורים נבדלים מציורי צבעי המים המקוריים שבלייק צייר, בעיקר, מפאת מורכבות השוליים המעוצבים המשולבים בהם. תחריטים אלה מפרשים את הטקסט, בצירוף ציטוטים ופרפראזות מהתנ"ך ומכילים גם תמונות המעצימות את הנושאים המרכזיים של האיורים הראשיים.
לאחר שסיים את הגילופים, בלייק אייר יצירת טמפרה נוספת הידועה בשם השטן נוגף את איוב בשחין, ב-1826.[10]
ניתוח עריכה
ספר איוב היווה השפעה חשובה על כתביו של בלייק ועל אמנותו;[11] בלייק ככל הנראה הזדהה עם איוב, כיוון שהוא חי את חייו כאדם לא מוכר וכאדם עני. הרולד בלום פירש את שירו המפורסם ביותר של בלייק, "הנמר" (The Tyger), כמעין ניסוח מחדש של שאלותיו הרטוריות של האלוהים בספר איוב, בנוגע לבהמות ולווייתן.[12] בנוסף לכך, בלייק גם תיאר את סיפורו של איוב לאורך הקריירה שלו כאמן. שירה של Enion בלילה השני של ואלה, או ארבע הזואות גם מדגים את העובדה שבלייק היה מזוהה עם איוב.[13][14]
סמליות עריכה
בלייק השתמש בסמלים באופן נרחב במסגרת האיורים; הבולט ביותר הוא השימוש בגפיים, הן הימנית והן השמאלית, בתיאור הדמויות.[15][16] הגפה הימנית מייצגת את הרוחניות ואת הטוב; הגפה השמאלית, את החומר ואת הרע. בתוך הלוח השישי, השטן נוגף את איוב עם שלפוחיות באמצעות ידו השמאלית, ובלוח מס' 15 אלוהים מסמן את הבהמה והלווייתן עם ידו השמאלית. בניגוד לכך, אלוהים מגרש את השטן עם יד הימין שלו, כפי שמתואר בלוח ה-16, והוא דובר אל איוב מן הסערה בלוח מס' 14, כשרגלו הימנית פשוטה קדימה. כמה חוקרים, לעומת זאת, טענו כי פרשנות שיטתית זו לא מצליחה להסביר את חוסר העקביות שבסמליות מן הסוג הזה והיא סובייקטיבית יתר על המידה.[17]
השפה העברית המשולבת בציור צבעי המים (גלריית באטס), חלומותיו הרעים של איוב וגם בתחריטים של לוח השער ובלוח מס' 2 הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל-עַבְדִּי אִיּוֹב, מנותח במסגרת 'הקליגרפיה העברית של בלייק'.[18]
נושא הפולחן היהודי האורתודוקסי, בו משתמש בלייק ביצירתו של לוח מס' 17, לְשֵׁמַע-אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ; וְעַתָּה, עֵינִי רָאָתְךָ, מוסבר 'בברכת הכוהנים של בלייק: אלוהים מברך את איוב'.[19]
השפעות אמנותיות עריכה
מתחילת הקריירה האמנותית שלו, בלייק החל לאסוף את תדפיסיו של אלברכט דירר. מקובל להאמין שתיאור הבהמה בלוח מס' 15 הוא בהשראת הציור "הקרנף של דירר".[20]
ב"נאומו לציבור", (אולי מ-1810), בלייק גם מציין את "מארק אנטוניו" (Marcantonio Raimondi), כאמן שהעניק לו את ההשראה באיור הליניארי במסגרת טכניקת החריטה שלו.[21] "'ג'וליו רומאנו", רפאל, מיכלאנג' לו מוזכרים גם הם על ידי בלייק בנאום זה.
הכרת המבקרים ומורשת עריכה
מן המהדורה בת 315 העותקים, רק 20 איורים נמכרו במהלך חייו של בלייק, בעיקר לאנשים ממעגל חבריו הקרוב של בלייק (כגון סמואל פאלמר). עם זאת, האיורים הביאו לבלייק פרסום והכרה במידה חסרת תקדים. האקדמיה המלכותית וספריית המלך, בהתאמה, קנו כל אחת עותקים מן היצירה; המוסד הראשון אף העניק לבלייק סכום כסף לא מבוטל, 25 פאונד. אנשים מכובדים כמו ג 'ון קונסטבל וגברת קרוליין למב, הזמינו אותו לסעוד עמם, והאספן צ'ארלס אלדרס הציגו בפני סמואל טיילור קולרידג'.[22] לאחר מותו של בלייק האיורים זכו להכרה חשובה יותר מהר מאשר ספרי הנבואה שלו. לכל המוקדם ב-1857, ג'ון ראסקין כתב על בלייק בספרו "יסודות הציור" ש:
ספר איוב, שנחרט על ידיו, בכבודו ובעצמו, הוא בעל הדרגה הגבוהה ביותר מבחינת מאפיינים מסוימים של דמיון וביטוי; מבחינת האופן שבו משיגים אפקטים מסוימים של אור, ספר זה יוכיח את עצמו בתור דוגמה שימושית מאוד בעבורך, הקורא. מבחינת הבעת המצבים שבו האור בוהק ומנצנץ, בלייק הרבה יותר ענק מרמברנדט.[23]
מקובל להאמין שעיצוב שלושת המראות ברקע של לוח מס' 20, איוב ובנותיו, השפיע על ויליאם הולמן האנט כאשר השתמש באותו מוטיב בציור שלו הגבירה משאלוט; בלייק היה מוערך מאוד על ידי הפרה-רפאליטים. רייף ווהן ויליאמס ביסס את יצירת הבלט שלו איוב: מסכה לריקודים (הועלתה לראשונה על הבמה בשנת 1931) על האיורים.
-
הגבירה משאלוט, 1905. -
איוב ובנותיו, 1800. -
לוח מס' 20.
טבלת האיורים עריכה
בלייק לא נתן כותרות לאיוריו והטקסט הבולט ביותר בשוליים נמצא בשימוש על ידי כמה חוקרים (כגון ס. פוסטר דיימון) ככותרת עבור איור נתון. אחרים, כמו רוברט אסיק, משתמשים בכותרות תאוריות.[24] לפיכך, שתי הדרכים התאוריות ניתנות כאן. במקרים מסוימים הכותרות הם אותו הדבר.
שימו לב כי הטקסטים המשולבים על ידי בלייק בשולי כל ציור, הם פאראפרזות של קטעי מקרא, וכיוון שכך הם לא זהים בדיוק לפסוק הרלוונטי להם.
| גלריית באטס | גלריית לינל | תחריט | כותרת תיאורית | תיאור טקסטואלי מלווה בפרקים ופסוקים תואמים | יצירות רלוונטיות מאת בלייק |
|---|---|---|---|---|---|
| NA | NA | 
|
עמוד השער | לא זמין | |
|
|
|
איוב ומשפחתו | כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב כָּל הַיָּמִים | |
|
|
|
השטן מתייצב לפני האל בין שאר בני האלוהים | בְּעוֹד שַׁדַּי עִמָּדִי סְבִיבוֹתַי נְעָרָי |  |
|
|
|
בניו ובנותיו של איוב נהרגים על ידי השטן | עַד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ אֹכְלִים וְשֹׁתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר: וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת וַיִּפֹּל עַל הַנְּעָרִים וַיָּמוּתוּ וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ: | |
|
|
|
The Messengers Tell Job of His Misfortunes | And I only am escaped alone to tell thee. (אנ') | |
|
|
|
Satan Going Forth from the Presence of the Lord and Job's Charity | Then went Satan forth from the presence of the Lord (based upon Job 2:7 (אנ')) | |
|
|
|
Satan Smiting Job with Boils | And smote Job with sore Boils from the sole of his foot to the crown of his head (based upon Job 2:7 (אנ')) |
 |
|
|
|
Job's Comforters | And when they lifted up their eyes afar off & knew him not they lifted up their voice & wept, and rent every Man his mantle & sprinkled dust upon their heads towards heaven (אנ') | |
|
|
|
Job's Despair | Let the Day perish wherin I was Born (Based upon Job 3:3 (אנ')) | |
|
|
|
The Vision of Eliphaz | Then a Spirit passed before my face the hair of my flesh stood up (אנ') | |
|
|
|
Job Rebuked by His Friends | The Just Upright Man is laughed to scorn (אנ') |
|
|
|
|
Job's Evil Dreams | With Dreams upon my bed thou scarest me & affrightest me with Visions (אנ') | |
|
|
|
The Wrath of Elihu | I am Young & ye are very Old wherefore I was afraid (אנ') | |
|
|
|
The Lord Answering Job out of the Whirlwind | Then the Lord answered Job out of the Whirlwind (אנ') |
.jpg) |
|
|
|
When the Morning Stars Sang Together | When the morning Stars sang together, & all the Sons of God shouted for joy (אנ') | |
|
|
|
Behemoth and Leviathan | Behold now Behemoth which I made with thee (אנ') | |
|
|
|
The Fall of Satan | Thou hast fulfilled the Judgment of the Wicked (אנ') | |
|
|
|
The Vision of Christ | I have heard thee with the hearing of the Ear but now my Eye seeth thee (אנ') | |
|
|
|
Job's Sacrifice | And my Servant Job shall pray for you (אנ') | |
|
|
|
Every one also gave him a piece of Money | Every one also gave him a piece of Money (אנ') | |
|
|
|
Job and His Daughters | There were not found Women as fair as the Daughters of Job in all the Land & their Father gave them Inheritance among their Brethren (אנ') |
.jpg) |
|
|
|
Job and His Family Restored to Prosperity | So the Lord blessed the latter end of Job more than the beginning (אנ') |
לקריאה נוספת עריכה
- Bloom, Harold; Northrop Frye (2006). Harold Bloom (ed.). William Blake. Bloom's Biocritiques. Chelsea House Publishers. ISBN 0-7910-8571-6.
- Butlin, Martin. The Paintings and Drawings of William Blake. 2 vols. New Haven, CT: Yale University Press, 1981.
- Damon, S. Foster (Commentator) (1966). Blake's Job: William Blake's Illustrations of the Book of Job. Hanover, New Hampshire: University Press of New England. ISBN 0-87451-241-7.
- Eaves, Morris (2003). The Cambridge Companion to William Blake. New York: Cambridge University Press. ISBN 0-521-78677-0.
- Erdman, David V.; Harold Bloom (1988). The Complete Poetry and Prose of William Blake. New York: Random House. ISBN 0-385-15213-2.
- Essick, Robert N. (1980). William Blake, Printmaker. Princeton, N.J.: Princeton University Press. ISBN 0-691-03954-2.
- Schoenherr, Douglas E. (1997). Lines of Enquiry: British Prints from the David Lemon Collection. Ottawa, Ontario: National Gallery of Canada. ISBN 0-88884-674-6.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Schoenherr 1997, p. 41
- ^ Essick 1980, p. 234
- ^ The William Blake archive
- ^ One of the ink drawings in the collection of the Tate gallery.
- ^ Erdman 1988, pp. 692–3
- ^ The painting, in the collection of The National Gallery of Art.
- ^ Schoenherr 1997, p. 43
- ^ Butlin 1981, pp. 409-10
- ^ Paley, Morton D. (Nov. 1987) Untitled review in The Burlington Magazine, Vol. 129, No. 1016, pp. 747-748
- ^ The Painting on the website of the Tate
- ^ Schoenherr 1997, p. 42
- ^ Bloom 2006, p. 17
- ^ Bloom (1988). footnote. p. 954.
This biblical lyric echoes Job 28:12-13 in its very powerful lines 35:11-13...It is difficult not to think of Blake himself in lines 35:11-15.
These lines read: What is the price of Experience do men buy it for a song Or wisdom for a dance in the street? No it is bought with the price Of all that a man hath his house his wife his children Wisdom is sold in the desolate market where none come to buy .And in the witherd field where the farmer plows for bread in vain - ^ Damon 1966, p. 32
- ^ Analysis of Job's Sons and Daughters Overwhelmed by Satan from the website of the Tate gallery.
- ^ Damon 1966, p. 3. Damon attributes the origin of this observation to Joseph Wickstead's Blake's Vision of the Book of Job, 1924.
- ^ [/Mitchell, W.J.T. "Blake's Composite Art" in William Blake from Bloom's BioCritiques, ed Harold Bloom. Chelsea House Publishers, 2006. p. 149
- ^ Abraham Samuel Shiff "Blake's Hebrew Calligraphy" Blake An Illustrated Quarterly, vol. 46, no. 2 (Fall 2012)[1]
- ^ Abraham Samuel Shiff "Blake's Priestly Blessing: God Blesses Job" Blake An Illustrated Quarterly, vol. 47, no. 3 (winter 2013-14)[2]
- ^ Essick 1980, p. 245
- ^ Ibid. posted on the University of Georgia's website
- ^ The Cambridge Companion to William Blake, on Google Books.
- ^ The Elements of Drawing in The Works of John Ruskin, ed. Edward Tyas Cook, on Google Books
- ^ The titles based upon biblical verses are from Foster's Blake's Job, and the descriptive titles are from the William Blake Archive