איטלו זבבו

סופר איטלקי

אִיטַלוֹ זְבֶבוֹ[1] (Italo Svevo, שם שפירושו "איטלקי-גרמני") הוא שם העט של אהרון אֶטורֶה שְׁמִיץ (Aron Ettore Schmitz;‏ 19 בדצמבר 186113 בספטמבר 1928), סופר איטלקי ממוצא יהודי.

איטלו זבבו
Italo Svevo
Svevo.jpg
לידה 19 בדצמבר 1861
טריאסטה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 13 בספטמבר 1928 (בגיל 66)
איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ettore Schmitz עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Italo Svevo עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, איש עסקים, מתרגם, מחזאי, מחבר רומנים עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק Union-Bank עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת איטליה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסל לזכרו בעיר טריאסט

ביוגרפיהעריכה

זבבו נולד כאטורה שמיץ לפרנץ שמיץ, איש עסקים יהודי ולמרים פליצ'יה (אלגרה) מורביה, גם היא ממשפחה יהודית מקומית, במשפחה בת שלושה בנים, בעיר טריאסטה (אז בהאימפריה האוסטרית). אביו קיווה שבניו ימשיכו בקריירה עסקית ועל כן שלח אותם (אטורה היה אז בן 12) לפנימיה בגרמניה, על מנת שילמדו את השפה הגרמנית. ב-1878 שב מגרמניה ויצא לפירנצה על מנת לשפר את ידיעותיו באיטלקית.

שמיץ נכנס לעסקים מגיל צעיר, אבל אהבת הספרות לא הניחה לו כל חייו. היכרותו עם ג'יימס ג'ויס עם בואו של זה לטריאסטה השפיעה מאוד על כתיבתו. ג'ויס, ששימש כמורו לאנגלית, עודד אותו לכתוב, קרא את יצירותיו והתרשם, ואף עזר לו לפרסמן. זבבו מצדו העשיר את ידיעותיו של ג'ויס בכל הנוגע ליהדות ולעברית. קיימת טענה מבוססת שג'ויס הכניס קווים מדמותו של זבבו-שמיץ לדמותו של לאופולד בלום, אחד מגיבורי ספרו "יוליסס".[2]

זבבו נחשב לסופר מודרניסט ומקורי. את הרומן הראשון שלו, "חיים" (Una vita), פרסם בשנת 1890. בשנת 1898 יצא לאור הרומן "גבר מזדקן", או "זקנה" (Senilità), שהביקורת התעלמה ממנו. לאחר שנים רבות זכה "זקנה" להצלחה: הוא תורגם מאיטלקית ללשונות רבות ואף הוסרט בהצלחה רבה, בכיכובה של קלאודיה קרדינלה.

זבבו נישא לבת דודתו, ליביה ונציאני, שהייתה קתולית, והתנצר בעקבות נישואיו. בשנת 1899 הצטרף למפעל של חותנו, ובו עבד עד סוף ימיו.

בשנת 1923, לאחר 25 שנות שתיקה ספרותית, יצא לאור "תודעתו של זנו" (La coscienza di Zeno), רומן הנחשב לאבן דרך בספרות האיטלקית המודרנית.

בספטמבר 1928 נפצע זבבו בתאונת דרכים, ונפטר כעבור ימים ספורים.

משנת 2001 מחולק בהמבורג פרס שנתי על שמו בסך של 15,000 יורו.

ספרי זבבו בעבריתעריכה

זבבו פרסם באיטלקית כעשרים כרכים של סיפורת, מחזאות ופרוזה נסיונית. לעברית תורגם רק חלק קטן, אבל חשוב, מיצירתו. (ספריו בעברית פורסמו תחת השם "איטלו סבבו".)

  • גבר מזדקן, תורגם מאנגלית בידי שושנה חן זהבי, עם עובד, 1969.
  • תודעתו של זנו, תרגמו מאיטלקית והוסיפו אחרית דבר והערות גאיו שילוני ואריאל רטהאוז, ירושלים: כרמל, ירושלים, 1988.
  • מסע סנטימנטלי קצר, תרגם מאיטלקית והוסיף אחרית דבר אריאל רטהאוז, הוצאת כרמל, 2009.

לקריאה נוספתעריכה

  • אריאל רטהאוז, "זִקנה קפצה על אֶמיליו ברֶנטאני", סוף דבר לספר זִקנה, הוצאת כרמל, 2006.
  • א. ב יפה, איטלו סבבו, אנחנו והלשון, מאמר ביקורת על ספרו תודעתו של זנו, על המשמר, כ"ד בחשון, 4.11.88
  • הנרי אונגר, בין הגדרות סותרות, מאמר ביקורת כנ'ל, ידיעות אחרונות, 7 ימים, י"ז בחשון, תשמ"ט, 28.10.88.
  • יורם ברונובסקי, הסיגריות האחרונות הן הטעימות ביותר, כנ'ל, הארץ, י"ז בחשון, תשמ"ט, 28.10.88.
  • מרדכי אבישי, בחיפוש אחר האני האבוד, כנ'ל, מעריב, ספרות, ט' בכסלו, תשמ"ט, 18.11.88.
  • גאיו שילוני, סבבו: דיוקנו של האמן כצלם-הנפש, כנ'ל, מאזנים: ירחון לספרות ,30 (1): 40-47, 1969.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בעברית נהוג לתעתק את שם משפחתו "סבבו", אך כתיב זה אינו משקף את ההגייה הנכונה של שמו.
  2. ^ רות אלמוגלחגוג את יומו של ליאופולד בלום נעים ונוח הרבה יותר מאשר לצלוח את הספר שבלום הוא גיבורו, באתר הארץ
  ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים ובנושא איטליה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.