אייל קוהל
אייל קוהל או אייל באוואן (שם מדעי: Hyelaphus kuhlii) הוא מין אייל קטן ונדיר שאנדמי לאי בודד במרכז אינדונזיה. הוא שייך לסוג אייל זהוב לצד אייל קאלאמיאן ואייל חזירוני וקרוי על שמו של זואולוג גרמני. בעבר סווג כמין בסוג "Axis" לצד האייל הנקוד עד שהלה קיבל מעמד של טקסון מונוטיפי. אייל קוהל ומונטיאק ענק הם שני מיני האיילים הנדירים ביותר בעולם.
 אייל קוהל
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| תת־משפחה: | איילים |
| סוג: | אייל זהוב |
| מין: | אייל קוהל |
| שם מדעי | |
 Hyelaphus kuhliiמילר, 1840 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
תיאור עריכה
אייל קוהל הוא אייל קטן יחסית: גובהו בכתפיים 65–70 ס"מ, אורך ראשו וגופו כ-140 ס"מ, אורך זנבו כ-20 ס"מ ומשקלו 50–60 ק"ג. מידות גופו המדויקות נתונות במחלקות.
צבע פרוותו נע בין חום לחום אדמדם בעוד שפלג גופו הקדמי נע בין אפור כהה לשחור. הצד התחתון של זנבו לבן ומסביב לעיניו כתמים צהבהבים. מבנה גופו צר ומוצק, זנבו בינוני, ואוזניו ורגליו קצרות. לזכרים קרניים קטנות באורך של 25–47 ס"מ, ובהם שלושה סיעופים בלבד. אייל חזירוני ואייל קאלאמיאן דומים מאוד במבנה גופם לאייל קוהל, אם כי אייל חזירוני גדול יותר ובעל רגליים ארוכות וגופו מנוקד בכתמים לבנים, ואילו אייל קאלאמיאן מתאפיין בפרווה חומה ללא כתם שחור וכדומה.
תפוצה ואקולוגיה עריכה
_is_an_endemic_fauna_on_Bawean_Island._02.jpg)
אייל קוהל אנדמי לאי באוואן (אנ') הממוקם בים ג'אווה במרכז אינדונזיה בין האי בורנאו לאי ג'אווה. באי קיימים שתי אוכלוסיות נפרדות, הקטנה בדרום האי והגדולה באזורים ההררים של צפון האי; הטווח הכולל הוא כ-220 קמ"ר. בית הגידול של המין כולל יער שפלה ויער הררי עם צמחייה צפופה וקרחות יער. תזונתם כוללת עשבים, דשאים ועלים שונים.
לאחר תקופת היריון של 225–230 ימים, נולד עופר אחד ולעיתים נדירות שניים. פרוותו של העופר בהירה עם כתמים לבנים הנעלמים אחרי מספר שבועות. לזכרים מתחילות לצמוח קרניים בגיל שנה.
איילי קוהל הם איילים טריטוריאליים החיים בגפם ופעילים בעיקר בלילה. במשך היום הם נחים במעבה הצמחייה ולקראת ערב יוצאים לקרחות היער בשבילים קבועים. אף על פי שהאיילים בודדים, הם קולניים יחסית ומתקשרים אחד עם השני במגוון קולות. מין זה אינו מגיב בקריאת אזהרה בהתקרבות סכנה, אלא חומק בשקט כדי לא להתגלות.
איומים ושימור עריכה
אויביו הטבעיים של אייל קוהל בוגר הם פיתונים מרושתים, אם כי הם אינם נפוצים באי בצורה נרחבת; העופרים עשויים להיטרף גם על ידי עופות דורסים, וקופים שונים.
בעבר איילי קוהל ניצודו על ידי התושבים המקומיים. משנת 1960 השתולל ציד רציני, כאשר שטחים גדולים של יער נכרתו לצורך מטעי עץ טיק, ונתנו לציידים גישה קלה יותר. בסביבות 1977 הציד פחת, ונתן לשתי האוכלוסיות אפשרות להתאושש מעט.
כיום, האיומים המרכזיים על אייל קוהל הם: ציד, שרפה מכוונת של הצמחייה על ידי התושבים למטרות שונות, וטריפה על ידי כלבי בית. בשנת 1979 הוקמה שמורת טבע המספקת הגנה לאיילים מפני שריפות וכלבים, וכן מתבצע באי דילול עצי טיק כדי לתת לצמחייה המקומית להתאושש. כמו כן קיימים עדרים קטנים בגני חיות. אייל קוהל מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN כמין הנמצא בסכנת הכחדה חמורה שכן מספר הפרטים נאמד בכ-250 פרטים בלבד והמין מוגבל לאי בודד. עם זאת, מגמת האוכלוסייה נמצאת בעלייה מתונה.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה