אילון (דמות מקראית)

אֵילֹן הַחִתִּי, לפי המקרא הוא חותנו של עשו.

שמו מוזכר פעמיים, כאשר פעם אחת הוא אביה של בשמת - "וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִי" (בראשית כ"ו, 34). בפעם השנייה הוא מוזכר בבראשית ל"ו בתור אביה של עדה ואילו אביה של בשמת הוא ישמעאל - "עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי" (בראשית לו, 2).

לפי תרגום השבעים, מוצאו של אילון איננו חתי כי אם חוי. יש חוקרים הסבורים כי גם חתי וגם חוי הן טעויות העתקה ומוצאו של אילון אינו אלא חרי וזאת לאור קשרי משפחת עשיו עם העם הזה.

מקור השם אילון שנוי במחלוקת בקרב החוקרים. לרוב שם זה מתפרש כקשור לעץ האלון. לפי סיומת השם לון, ניתן לפרש את השם כקשור לאייל ודומה לעגלון מבחינת המשקל. אפשרות שלישית היא שהשם קשור לשם האכדי "אִלָנׁם" שמשמעותו איש האלוהים או האל הקטן. לשיטת אלה הגורסים שמוצאו של אילון הוא דווקא חרי, מסתדר שם זה עם מוספית xון בחורית הנפוצה אצל כמה דמויות בספר בראשית המופיעים בפרק לו.