אילון (דמות מקראית)

אֵילֹן הַחִתִּי, לפי המקרא הוא חותנו של עשו.

שמו מוזכר פעמיים: בפעם אחת הוא אביה של בשמת – "וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִי". בפעם השנייה הוא מוזכר בבראשית ל"ו בתור אביה של עדה ואילו אביה של בשמת הוא ישמעאל – "עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי".

לפי תרגום השבעים, מוצאו של אילון איננו חתי כי אם חיווי. יש חוקרים הסבורים כי גם חתי וגם חוי הן טעויות העתקה ומוצאו של אילון אינו אלא חורי וזאת לאור קשרי משפחת עשיו עם העם הזה.

מקור השם אילון שנוי במחלוקת בקרב החוקרים. לרוב שם זה מתפרש כקשור לעץ האלון. לפי סיומת השם לון, ניתן לפרש את השם כקשור לאייל ודומה לעגלון מבחינת המשקל. אפשרות שלישית היא שהשם קשור לשם האכדי "אִלָנׁם" שמשמעותו איש האלוהים או האל הקטן. לשיטת אלה הגורסים שמוצאו של אילון הוא דווקא חורי, מסתדר שם זה עם מוספית '-וֹן' בחורית הנפוצה אצל כמה דמויות בספר בראשית המופיעים בפרק ל"ו.