בשמת בת ישמעאל
בָּשְׂמַת היא דמות מקראית, המוזכרת בספר בראשית כבתו של ישמעאל ואשת עשו.[1] לבשמת היו 12 אחים: נביות, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, משא, חדד, תימא, יטור, נפיש וקדמה.[2]
זיהויה ומוצאה
עריכהבבראשית, ל"ו, ב', מופיע שמה של בָּשְׂמַת כבתו של ישמעאל. בבראשית, כ"ו, מופיע שמה והכתוב מציין כי היא בתו של אילון החיתי.[3] בבראשית, כ"ח, ט' מופיע שמה של מחלת כבתו של ישמעאל, במקום שמה של בָּשְׂמַת אשר מוצאה חיתי. לדעת משה ויינפלד נפלה טעות מעתיק בהעתקת רשימות היוחסין הללו ומכאן נובע הקושי.[4]
יש הסוברים כי שמות נשותיו של עשו בבראשית, ל"ו הם השמות הממשיים ואילו שמות הנשים בבראשית, כ"ו ובראשית, כ"ח אלו כינוייהן. על כך גם רש"י: ”עדה בת אילון היא בשמת בת אילון (בראשית, כ"ו) ונקראת בשמת על שם שהייתה מקטרת בשמים לעבודה זרה. אהליבמה היא יהודית (בראשית, כ"ו, ל"ד) אותו רשע (ר"ל עשו) כינה את שמה יהודית לומר שהיא כופרת בעבודה זרה כדי להטעות את אביו יצחק... בשמת בת ישמעאל להלן קורא לה מחלת (בראשית, כ"ח, ט')”.[5]
לפי הכתוב בבראשית, ל"ו, ד'–ה', בשמת היא אמו של רעואל. ברשימה זו של נשותיו של עשו היא מופיעה שנייה ועל כך דורש אברהם בן הרמב"ם: ”טעמו לפי הנראה כי בתחילה הזכיר אותן לפי סדר נישואיהן, כי נישואי בשמת בת ישמעאל היו מאוחרים. ובבנים הקדים להזכיר את רעואל לפי שנולד לפני שילדה אהליבמה”.[6]
בבראשית, ל"ו, ג', מציין הכתוב כי בָּשְׂמַת היא אחות נביות. קשר נישואין זה מעיד על קשר בין אדום וישמעאל.[7]
על-פי פשוטו של מקרא, עשיו נשא את בשמת על-מנת לרצות את הוריו שלא ראו בעין יפה את נישואיו לנשים כנעניות.
ראו גם
עריכה| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
הערות שוליים
עריכה- ^ בראשית, ל"ו, ג'. בבראשית, כ"ו, ל"ד מצוין כי היא בתו של אילון החיתי.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוקים י"ג–ט"ו
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק ל"ד
- ^ משה ויינפלד, "עולם התנ"ך: בראשית", דוידזון עתי, תל אביב, 1993, עמ' 169.
- ^ אוריאל סימון, בקש שלום ורדפהו, תל אביב, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 278.
- ^ אמנון בזק, בתוך: תשורה לעמוס: אסופת מחקרים בפרשנות המקרא מוגשת לעמוס חכם, אלון שבות, תבונות, תשס"ז, עמ' 122.
- ^ משה ויינפלד, "עולם התנ"ך: בראשית", דוידזון עתי, תל אביב, 1993, עמ' 204.