אילנה כהן

אחות ישראלית

אילנה כהן (נולדה ב-16 בנובמבר 1943) היא אחות ופעילה פוליטית ישראלית, יושבת ראש הסתדרות האחים והאחיות בישראל. כיהנה כחברת הכנסת בכנסת ה-16 מטעם מפלגת עם אחד.

אילנה כהן
אילנה כהן בהפגנת הרופאים הגדולה בירושלים - 31 ביולי 2011
אילנה כהן בהפגנת הרופאים הגדולה בירושלים - 31 ביולי 2011
אילנה כהן בהפגנת הרופאים הגדולה בירושלים - 31 ביולי 2011
לידה 16 בנובמבר 1943 (בת 80)
עיראק
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1951
השכלה בית הספר לסיעוד מרכז רפואי אסף הרופא
מפלגה עם אחד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה עם אחד, העבודה-מימד-עם אחד
חברת הכנסת
17 בפברואר 200317 באפריל 2006
(3 שנים)
כנסות 16
תפקידים בולטים
  • יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולדה בעיראק, ועלתה לישראל ב-1949. אביה הוצא להורג בעיראק כשהייתה בת שבועיים[1]. למדה בבית ספר 'אונים' ובמוסדות בן שמן והדסים[2].

בשנת 1965 כהן הוסמכה כאחות בבית הספר לאחיות בבית החולים אסף הרופא, והחלה את דרכה המקצועית כאחות אחראית במחלקה הפנימית בבית החולים[3].

פעילות באיגוד מקצועי

עריכה

כהן, הייתה מהדמויות הבולטות במאבק האחיות בשנת 1978[4]. כבר במאבק זה, עלתה הדרישה לקיצור שבוע העבודה ל-36 שעות שבועיות.

באוקטובר 1986, הייתה מראשי מאבק אחיות שהחליט על נטישת מחלקות האשפוז ל-24 שעות[5].

ולאחר מכן בשביתה של שנת 1988 אשר הובילה לראשונה לקביעת תקינה לכוח האדם הסיעודי בבתי החולים ולקידום ולשיפור תנאי השכר והתעסוקה במקצוע[6]. במסגרת מאבק זה אף שבתה רעב משך 15 יום. מאז תחילת שנות ה-90 שימשה כיושבת-ראש הסתדרות האחים והאחיות בישראל, בין מנהיגי ההסתדרות החדשה. ב-2003 נבחרה לכהן בכנסת מטעם סיעת עם אחד. בעבודתה הפרלמנטרית התמקדה בסוגיות הנוגעות בבריאות, זכויות עובדים ומעמד האחיות בפרט. גם לאחר כהונתה בכנסת ב-2006 נבחרה לראשות הסתדרות האחיות והיא מכהנת בו עד היום.

חיים אישיים

עריכה

כהן תושבת ראשון לציון, נשואה ואם לשלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אילנה כהן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שביט בן - אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א, ע' 221.
  2. ^ נורית ברצקי, זו הרגשה לא נעימה לגמור משמרת ולמצוא גופה קרה - שטח פרטי, מעריב, 12 אוגוסט 1988
  3. ^ נורית ברצקי, זו הרגשה לא נעימה לגמור משמרת ולמצוא גופה קרה, שטח פרטי, מעריב, 12 אוגוסט 1988
  4. ^ {{{מחבר}}}, האחים והאחיות לא יקימו איגוד מקצועי נפרד, מעריב, 30 ינואר 1979
  5. ^ גילה רזין, האחיות נוטשות ל-24 שעות, חדשות, 9.10.1986
  6. ^ אריה בנדר, אחרי 15 ימי רעב נכנסה אילנה ואמרה "זהו, נגמר", מעריב, 28 ביולי 1988
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.