כפר הנוער בן שמן

כפר נוער בישראל

בֶּן-שֶׁמֶן (כְּפַר הַנּוֹעַר) הוא כפר נוער בקרבת המושבים בן שמן וגינתון. בו פנימייה, בית ספר יסודי ובית ספר תיכון.

כפר הנוער בן שמן
החצר ההיסטורית
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל מודיעין
גובה ממוצע[1] ‎69 מטר
תאריך ייסוד 1927
סוג יישוב יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 598 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-10.3% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
3 מתוך 10
http://www.ben-shemen.org.il
כתובת חקוקה בכניסה לכפר הנוער בן שמן: ברוך כהנא מפלואשתי רומניה הקדיש הונו בסך ששת אלפים ל"מ לקרן הקימת לישראל בשנת תר"ע ולאחריה לשם בנין המושב בן-שמן. הדירקטוריון של הקק"ל הציב ציון זה לזכר המפעל

היסטוריה

עריכה

האתר שבו הוקם כפר הנוער נקרא עד לראשית המאה ה-20 בשם "בית עריף" והיה אחת מהאחוזות של הכפר הערבי נעלין.[3] היישוב בית עריף נזכר באונומסטיקון (אוסביוס) מן המאה ה-4 לספירה והוא מופיע גם במפת מידבא.[4] עם קום המדינה, הועתק השם ההיסטורי לאתרו של הכפר הערבי דיר טריף עקב המצלול הלשוני (בית עריף).

כפר הנוער נוסד בשנת 1927 על אדמות בית החרושת חדיד על ידי ד"ר זיגפריד להמן, מתוך מטרה להנחיל לילדים ולנוער ערכי ציונות, עבודת האדמה והערכת בני האדם. מבני הכפר תוכננו על ידי האדריכל הארצישראלי פריץ קורנברג. וילפריד ישראל שימש בתפקיד נשיא כפר הנוער בן־שמן משנות העשרים ועד יום מותו (1943)[5]. הראשונים שהתחנכו בכפר היו ילדים מקובנה. עם הזמן הצטרפו לכפר תלמידים חדשים מן הארץ ומחוצה לה.

ב-1932 קלט כפר הנוער את הקבוצה הראשונה של עליית הנוער, קבוצה של 12 נערים ונערות שהגיעו ארצה על ידי רחה פראייר. קבוצה זו סימנה את תחילתה של תנועת עלייה גדולה, שמנתה בסופה מאות אלפי ילדים ובני נוער מכל תפוצות ישראל.

בימי המרד הערבי הגדול נורו יריות על הכפר לעיתים תכופות[6].

ב-1940 נערך כאן חיפוש אחר נשק על ידי הבולשת הבריטית ונאסרו המנהל וצוות ההוראה, משפטם, משפט בן שמן, עורר סערה גדולה.

במלחמת העולם השנייה קלט הכפר כמות נכבדה של ילדים פליטים מאירופה אשר ברחו מאימי השואה. ילדים אלו השתלבו לאחר מכן במערכות הביטחוניות וההתיישבות הציונית והיוו דוגמה מכוננת להצלחתו של כפר הנוער והצוות החינוכי שבו להנחיל ערכים תחת מחסור תקציבי ואיומים קיומיים. חניכי וחניכות הכפר שילבו לימודי חקלאות עם אימונים מטעם ארגון ההגנה.

עד קום המדינה היה מוקף הכפר ביישובים ערביים. לפי תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 היה המקום אמור להיכלל בשטח המדינה הערבית. כפר הנוער ובצמוד אליו הכפר בן שמן (כיום - כרם בן שמן) היו במצור מיד לאחר קבלת החלטת החלוקה ב-29 בנובמבר 1947, והסתמכו להגנתם על כלי נשק שנמצאו בסליק חבוי[7].

רוב מורי ותלמידי כפר הנוער פונו לפנימיית נעורים ליד נתניה. אפשר היה להגיע למקום רק בשיירות. שיירה שיצאה לבן שמן ב-14 בדצמבר 1947 הותקפה ליד מחנה בית נבאלא על ידי חיילי הלגיון הירדני ו-13 מאנשיה נהרגו (שיירת בן שמן). לאחר מכן הסכימו הבריטים לתת ליווי צבאי לשיירות לבן שמן עד צאתם מהארץ, ואחרי צאתם, קויים הקשר רק על ידי מטוסים. הערבים היו צולפים על מסלול הנחיתה ולאחד הטייסים, צבי זיבל, הוענק אות גיבור ישראל על אומץ ליבו בקיום הקשר עם בן שמן. הגנת המקום הוטלה על פלוגה מגדוד 54 של חטיבת גבעתי. ב-14 במרץ 1948 הגיעה למקום בשיירה, פלוגה א' של גדוד 51 גבעתי (הפלוגה הדתית של חי"ש תל אביב), בפיקודו של אליהו חן-ציון שהגנה על המקום, ביחד עם התלמידים הבוגרים, כל תקופת המצור עד להסרתו במבצע דני.

במקום חווה חקלאית, בה עובדים ומתמחים התלמידים, אשר רובם לומדים לקראת תעודת בגרות 5 יחידות בחקלאות עם יחידה מעשית בענף בו הם עובדים. בין השאר מגדלים התלמידים חסה, בצל ירוק, נענע ופטרוזיליה בשיטת ההידרופוניקה על מצע מים במנותק מן הקרקע[8].

בכפר קיים מרכז למידה הפועל בשעות אחר הצהריים והערב, המספק תמיכה לימודית אישית ומלווה בצוות מורים מקצועי, מערך תמיכה רגשית רחב הכולל פסיכולוגים ועובדים סוציאליים וכן פעילויות חברתיות, ביניהן להקת הזמר בניצוחו של עופר שריקי.

אתרים בכפר הנוער

עריכה

כפר הנוער בן שמן הוכרז כאחד מ-50 אתרי מורשת ותקומה לאומית לשימור.

בשנת 2012 נפתח חדר התיעוד ע"ש ריכרד לוינזון - מכיל 40 שנים של תיעוד שנצבר על ידי מר ריכרד לוינזון, בנוסף למסמכים רבים אחרים שנשמרו בכפר ב-87 שנים האחרונות. כיום קיים בחצר חוות הניסיונות מוזיאון לתולדות המקום

ב-29 בדצמבר 2014 נחנך בבריכת המים של הכפר, המשכן לאומנות - לאה מיכלסון, בו נמצאים כ-70 מפסליה של האמנית שהתחנכה בכפר.

בנוסף על כך, בכפר הנוער פועלת שלוחה של מכינה קדם-צבאית אדרת.

גלריית תמונות

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות הוצאת מערכות, 1959
  • אלתר ולנר: חמושים לפני המחנה - סיפורה של הפלוגה הדתית של חי"ש תל אביב, הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1984
  • אוריה בן־ישראל, בן שמן - חממה להתחלות רבות, בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי בתים: סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1988, עמ' 231–233

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ רועי מרום, כתבי הֶ קדש מהתקופה הממלוכית־עות'מאנית כמקור למחקר גאוגרפי־היסטורי: וקפית ח'אצכי סולטאן (1552 לסה"נ), אופקים לגאוגרפיה 103-104, 2023, עמ' 14-13
  4. ^ בית עריף, באתר מועצה אזורית חבל מודיעין
  5. ^ נחמן גלבוע, זרעים של חיים: סרט חדש חושף את האיש שהציל אלפי יהודים בשואה, באתר mynet‏ קיבוץ, 21 באפריל 2017
  6. ^ יריות לבן שמן, דבר, 23 בינואר 1938
    יריות אל מושב בן שמן, דבר, 17 בפברואר 1938
    התנקשות באוטובוס בן־שמן ליד סרפנד, הַבֹּקֶר, 31 במרץ 1938
  7. ^ חברי הפלמ"ח: יצחק קפלן קפלון, באתר הפלמ"ח
  8. ^ ^ נועם (דבול) דביר, חקלאות 2018: מחשב להשקיה ותותים על הקיר, באתר ישראל היום, 18 מאי 2018


...