איל סודומה
איל סודומה (באיטלקית: Il Sodoma; נולד בשם ג'ובאני אנטוניו באצי, באיטלקית: Giovanni Antonio Bazzi1477 – 14 בפברואר 1549) היה צייר איטלקי מתקופת שיא הרנסאנס בציור האיטלקי. הוא פיתח את סגנון הציור של אסכולת סיינה ממנה הגיע והושפע מאמני רומא, בה בילה חלקים מחייו.
 | |
| דיוקן עצמי מתוך הפרסקו במנזר מונטה אוליבטו מג'ורה, איטליה | |
| לידה |
1477 ורצ'לי, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
14 בפברואר 1549 (בגיל 72 בערך) |
| שם לידה |
Giovanni Antonio Bazzi |
| תקופת הפעילות |
? – 14 בפברואר 1549 |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
רנסאנס, אסכולת סיינה |
| יצירות ידועות |
Terrestrial Venus with Eros and Celestial Venus with Anteros and Two Cupids, Man of Sorrows, The Women of Darius's Family before Alexander the Great |
  | |
קורות חייועריכה
הוא נולד למשפחת באצי בעיר ורצ'לי שבמחוז פיימונטה. מורהו הראשון היה ג'ובאני מרטינו ספאנצוטי ואחריו למד אצל ג'רולמו ג'ובנונה, שניהם מצפון איטליה. ייתכן שלמד אצל לאונרדו דה וינצ'י או שעשה תקופה במחיצתו במילאנו. הוא נסע לסיינה והחל לעסוק שם במנזר מונטה אוליבטו מג'ורה של המסדר הבנדיקטי ביצירת פרסקו המתאר את חייו של בנדיקטוס הקדוש[1], בהמשך לעבודותיו של לוקה סיניורלי שם, שהחלו ב-1498. הוא צייר בפרסקו דיוקן עצמי שלו, כשלרגליו שתי גיריות, וסיים אותו ב-1502.
יחד עם פינטוריקיו, היה מראשוני המייצגים של שיא הרנסאנס בסיינה.
ב-1508 הוזמן לרומא על ידי אגוסטינו קיגי והועסק שם על ידי האפיפיור יוליוס השני במקביל לרפאל בקישוט חדרי ארמון האפיפיור. על פי ההשערה המקובלת, רפאל צייר את איל סודומה בציורו אסכולת אתונה, ליד הדיוקן העצמי של רפאל עצמו. לאחר מכן חזר לסיינה ועסק בקישוט ארמון קיגי בעיר. עבודותיו מאותה תקופה מראות השפעות של אסכולת פירנצה ובמיוחד של פרא ברתולומאו (Fra Bartolomeo). הוא חזר לרומא כדי לקשט את בית משפחת קיגי בעיר, שם עבד לצידו של בלדסאר פרוצי (Baldassare Peruzzi) וצייר תמונות מחיי אלכסנדר הגדול.
בעת הכתרתו של האפיפיור לאו העשירי, קיבל אותו איל סודומה בציור המתאר את מותה של לוקרטיה (או קלאופטרה, לפי גרסאות אחרות). לאו העניק לו סכום כסף גבוה ותואר אביר. הוא חזר לסיינה ומאוחר יותר שהה גם בפיזה, וולטרה ולוקה, ומת לבסוף בסיינה.
ג'ורג'ו וזארי טען שכינויו ניתן לו בגלל היותו הומוסקסואל (על שם מעשה סדום). עם זאת, נראה שווזארי לא אהד אותו וכי הכינוי נוצר מבדיחה והאמן עצמו השתמש בו[2]. הביוגרפיה של סודומה נכללת בספרו של ג'ורג'ו וזארי חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר.
עבודותיו מוצגות במיטב המוזיאונים בעולם, בהם הגלריה הלאומית האיטלקית לאמנות עתיקה, גלריית אופיצי, הגלריה הלאומית בלונדון, המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט, ארמיטאז' וגלריה בורגזה.
קישורים חיצונייםעריכה
- אודות איל סודומה
- איל סודומה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)