אימאן (אסלאם)

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אימאןערבית: إِيمَان) הוא מושג בתאולוגיה האסלאמית, אשר מקורו בשפה הערבית, והוא תוחם את האמונה של האדם באספקטים המטאפיזיים של האסלאם[1].

הביטוי הכי בסיסי של האימאן הם ששת עיקרי האמונה[2].

המושג "אימאן" מוזכר גם בקוראן וגם בסונה[3]. על פי הקוראן, האימאן חייב להיות מלווה במעשים טובים, מפני שרק צירוף של השניים (האימאן והמעשים הטובים) יכולים לזכות את המאמין בכניסה לגן העדן המובטח[4].

על פי הסונה, האימאן הוא אחד משלושת של דת האסלאם, לצד שתי הדרגות האחרות: אסלאם ואיחסאן[5].

משמעותה המילונית האלמנטרית ביותר של המילה היא אמונה[6].

ששת עיקרי האמונהעריכה

האימאן מורכב משישה יסודות עיקריים:

  1. האמונה באללה.
  2. האמונה במלאכים.
  3. האמונה בכתבי הקודש.
  4. האמונה בנביאים ובשליחים.
  5. האמונה ביום הדין.
  6. האמונה בגורל.

77 הענפים של האמונהעריכה

בחדית' אשר משויך למוחמד, תואר שהוא אמר שלאמונה יש יותר משבעים ענפים[7].

האימאם אל-בייהקי, תיאר בספרו "שועוב אל-אימאן" ("הענפים של האמונה") 77 סעיפים, אשר מתארים לשיטתו את הענפים של האמונה, עליהם דיבר מוחמד[8].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ The Cambridge companion to classical Islamic theology, 1st ed
  2. ^ The Oxford handbook of Islamic theology
  3. ^ Ryan, Patrick J., 1939-, Amen : Jews, Christians, and Muslims keep faith with God
  4. ^ Abrahamov, Binyamin., Islamic theology : traditionalism and rationalism, Edinburgh: Edinburgh University Press, 1998
  5. ^ Nagel, Tilman., The history of Islamic theology from Muhammad to the present, Princeton, NJ: Markus Weiner Publishers, 2000
  6. ^ Ayoub, Mahmoud., Islam : faith and history, Oxford: Oneworld, 2004
  7. ^ DeLong-Bas, Natana J., Islam : a living faith, 2018
  8. ^ Averroës, 1126-1198, Faith and reason in Islam : Averroes' exposition of religious arguments, Oxford: Oneworld, 2001