מטאפיזיקה
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
מֵטָאפִיזִיקָה (מיוונית: μετά (מֵטַא) "מעבר", φυσικά (פיזיקה) "אודות הטבע") היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהסבר טבעם של המציאות, הקשר בין חומר לנפש, בין חומר לתכונה ובין מחשבה למציאות. מקור המונח בספרו של אריסטו, שנקרא "מטאפיזיקה" משום שבסידור המסורתי של כתביו היא הופיעה לאחר ספרו ה"פיזיקה".
במשך הדורות קיבל המושג משמעות יותר מילולית- פיזיס משמעותו טבע; לכן מטאפיזיקה עוסקת בשאלות מסדר שני על הטבע או העולם הקונקרטי. התפיסה בפילוסופיה מודרנית מתבססת על שימוש זה.
תחומי עיסוק
עריכההמטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כדלקמן:
ענפי המטאפיזיקה
עריכהענף מרכזי במטאפיזיקה הוא האונטולוגיה או תורת היש, החוקרת את טיבם של הדברים הקיימים בעולם ואת הקשרים ביניהם.
המטאפיזיקאי מנסה גם להבהיר את המושגים שלפיהם אנשים תופסים את העולם, לרבות קיום, אובייקט, תכונות, מרחב, זמן, סיבתיות והיתכנות. הפילוסוף עמנואל קאנט איחד בין המטאפיזיקה לבין האפיסטמולוגיה. קאנט טען שאנחנו יכולים להשיג רק את עולם התופעות, בניסיון שלנו להכיר את המציאות, ולא את "הדברים כשלעצמם". באמצעות הבחנה זו, ואחרות נוספות, קאנט ביקר את היומרה של תבונה להשיג את מה שמעבר לניסיון אנושי, ובכך קבע את גבולות תבונת האדם.
רבים טענו שבכך קבר קאנט את המטאפיזיקה, אולם פרופסור ירמיהו יובל טוען כי בכך רצה קאנט דווקא לחדש את העיסוק במטאפיזיקה, לאחר הספקנות הניהליסטית של דייוויד יום.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- ריצ’רד טיילור, מטאפיזיקה, תרגמה מאנגלית: יעל כהן, ירושלים : אדם, 1983.
- האם העולם באמת קיים, מסע מדעי פילוסופי מקאנט ועד קוונט - מאת פרופסור יצחק בן ישראל וגיא פינקלשטיין (הוצאת הקיפוד והשועל)
קישורים חיצוניים
עריכה- מטפיזיקה באנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית
- סילוק המטאפיזיקה על ידי ניתוח לוגי של השפה, מאת רודולף קרנפ
- מטאפיזיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מטפיזיקה, דף שער בספרייה הלאומית