פתיחת התפריט הראשי

אין עד נעשה דיין

אין עד נעשה דיין הוא כלל במשפט העברי, האומר כי אדם שהיה עד למעשה מסוים אינו יכול גם להיות דיין בנושא זה. כלל זה אינו מוחלט ומשמש רק במקרים מסוימים, אך במקרים אחרים הדיינים יכולים לדון על פי ראייתם מכוח הסברה ש"לא תהא שמיעה גדולה מראיה", כלומר אם הדיין יכול להוציא פסק דין על סמך שמיעה מעד אחר, כל שכן שיוכל לפסוק על סמך ראייתו הוא.

מי נחשב עדעריכה

בשאלה מי נחשב עד שאינו יכול לדון נחלקו הרשב"ם ור"י. הרשב"ם[1] סובר שעד בדין זה נחשב מי שראה את המעשה והתכוון להיות עד עליו, וכיוון שהתכוון כך לא יוכל להיות דיין על מעשה זה אפילו בקבלת עדות מפי עדים אחרים. אך ר"י[2] סובר שעד שאינו יכול לדון יותר בדין זה זהו דווקא עד שהעיד בבי"ד על המעשה, אז אינו יכול לדון על פי עדותו, אלא על ידי עדות של עדים אחרים.

עדות בלילהעריכה

כשהעדים ראו את המעשה בלילה, כיוון שאינם יכולים להיות דיינים אז, כי אין דנים בלילה[3], 'נעשים' רואי המעשה כעדים ואינם יכולים לדון עוד את הדין הזה על סמך ראייתם, אלא על פי עדות של עדים אחרים.

טעמועריכה

בטעם הדין ש"אין עד נעשה דיין" הובאו כמה אפשרויות בראשונים:

  • נאמר (דברים י"ט, י"ז) "ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה'", ודרשו חז"ל 'שני האנשים'- אלו העדים, 'לפני ה- אלו הדיינים. וא"כ צריך שיהיו גם דיינים וגם עדים[4].
  • עד שמביע את דעתו על הדין הוא נראה כנוגע בעדותו, בין לזכות ובין לחובה, כיוון שנראה שצידודו לזכות הנתבע היא כדי שלא יביא עדים אחרים שיזימו אותו.
  • כיוון שהדיין פוסק על סמך עדותו הוא לא ירצה לקבל עדות הזמה על עצמו, ואם כן עדות כזו נחשבת "עדות שאין אתה יכול להזימה" שהיא פסולה[5]. אך יש שדחו את הטעם הזה[6], כיוון שאפשר בכל זאת לְהָזֵם אותם על ידי בית דין אחר.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בבא בתרא קיג ע"ב ד"ה 'ג' שנכנסו'.
  2. ^ שם קיד ע"א ד"ה 'אבל בלילה'.
  3. ^ דין זה נלמד מהפסוק (דברים כ"א, ט"ז) "והיה ביום הנחילו את בניו" כלומר שרק ביום אפשר לחלק את הנחלה - לדון דין חלוקת נחלות, ומשם לומדים לשאר הדינים (על פי בבא בתרא קיג ע"ב).
  4. ^ זהו ההסבר היחיד שמסתדר לפי הסברו של הרשב"ם, ואכן זהו גם ההסבר היחיד שהוא מביא אותו.
  5. ^ נחלקו האחרונים בהסבר פסול עדות כזו- יש שפירשו שאנו לומדים מדרישה וחקירה שצריך עדות שאין אתה יכול להזימה, כיוון שדרישה וחקירה הוא דין מהתורה שנועד לאפשר את הזמתם של העדים. אך יש שפירשו שעדות כזו פסולה כיוון שאנו חוששים שהעדים ישקרו, כי אם אי אפשר לְהָזֵם אותם הם לא יחששו לשקר כיוון שלא יקבלו עונש אם יוזמו.
  6. ^ תוספות בבא קמא צ ע"ב ד"ה 'כגון'.