אירה ג'וי צ'ייס

אירה ג'וי צ'ייס (באנגלית: Ira Joy Chase;‏ 7 בדצמבר 1834 – 11 במאי 1895) היה כומר ופוליטיקאי אמריקאי מאינדיאנה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כסגן מושל אינדיאנה ה-20 בשנים 1889- 1891, ולאחר מכן ועד 1893 כמושל אינדיאנה ה-22.

אירה ג'וי צ'ייס
Ira Joy Chase

אירה ג'וי צ'ייס
לידה	7 בדצמבר 1834 מחוז מונרו, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	11 במאי 1895 (בגיל 60) לובק, מיין, ארצות הברית
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות קראון היל, אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
מושל אינדיאנה ה־22 23 בנובמבר 1891 – 9 בינואר 1893 (שנה ו־6 שבועות) → אלווין פטרסון הובי קלוד מתיוס ←
סגן מושל אינדיאנה ה־20 14 בינואר 1889 – 23 בנובמבר 1891 (שנתיים ו־44 שבועות) תחת מושל אינדיאנה אלווין פטרסון הובי → מאלון דיקרסון מנסון מורטימר ניי ←
חתימה

ראשית חייו

אירה ג'וי צ'ייס נולד במחוז מונרו שבמדינת ניו יורק כבנם של בנג'מין ולורינדה מיקס צ'ייס. הוריו היו עניים, והוא בילה את רוב ראשית ילדותו במעבר ממקום למקום. הוא התחנך באקדמיית מדינה, שם הוא קיבל חינוך בסיסי, ולמד בסמינר מילאן, שם הוא הוסמך ככומר. ב-1855 עברה משפחתו לברינגטון, אילינוי, שם לקחו הוא ואביו על עצמם משרת נהיגת קרונות במכלאות הבקר של שיקגו. עד מהרה הוא מצא עבודה כמורה, שם הוא הכיר את רודה ג'יין קאסל. השניים נישאו, ועד לגיוסו לצבא האיחוד עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית, נולדו להם שלושה ילדים. במהלך המלחמה הייתה בריאותו רופפת לעיתים קרובות, כך שהוא הועבר מתפקידים בקווי החזית ושירת כמדריך למתגייסים חדשים. מצב בריאותו המשיך להחמיר והוא נאלץ להתאשפז במשך כמה חודשים בבית חולים צבאי. רעייתו שמעה על מצבו ועזבה את ביתם שבאילינוי כדי לשהות לצידו בטנסי. מאחר שלא הותר לה להישאר בבית החולים בשל היותה אזרחים, היא התגייסה לצבא כאחות. כאשר החלים צ'ייס, הוא שב לשרת בתפקידו כקצין דת.

ביום לאחר שובם של בני הזוג הבייתה ב-1864, לקתה רעייתו של צ'ייס באבעבועות שחורות. צ'ייס בילה מספר שבועות כשהוא סועד אותה עד להחלמתה, אך המחלה הותירה אותה עיוורת ונכה. צ'ייס פתח חנות לכלי עבודה כדי לנסות ולפרנס את משפחתו, אך הקהילה נמנעה מלהיות אתו במגע במשך שבועות לאחר שרעייתו החלימה ממחלתה, והמחסור בלקוחות אילץ אותו לסגור את החנות. הוא החל להטיף בכנסיות מקומיות, וזכה לאהדה בקהילה בשל דרשותיו נגד צריכת אלכוהול. ב-1867 הוא עבר לאינדיאנה כדי לשמש ככומר בכנסיית ישוע (Churches of Christ) בעיר מישאוואקה. הוא גם שימש ככומר בכנסיות בערים לה פורט, ובאש ודנוויל.

צ'ייס היה אחד החברים המייסדים של הצבא הגדול של הרפובליקה . ב-1886 הוא היה לכומר של הארגון באינדיאנה, וב-1887 נבחר כראש המחלקה המקומית, ושימש בתפקיד זה מספר שנים. הארגון היה מעורב מאוד בשדלנות פוליטית, בעיקר בהבטחת זכויותיהם של ותיקי המלחמה. מעמדו הגבוה של צ'ייס בארגון הקנה לו השפעה במעגלים פוליטיים בשל יכולתו להשפיע על קהל המצביעים.

סגן מושל אינדיאנה

בשל השפעתו בצבא הגדול של הרפובליקה באינדיאנה, נבחר צ'ייס כסגן מושל אינדיאנה ה-20. הוא הושבע לתפקידו ב-14 בינואר 1889 וכיהן בו עד למותו של המושל אלווין פטרסון הובי. הוא ספג ביקורות מחוגי המתודיסטים ומקהילות דתיות גדולות אחרות על כך שהמשיך לכהן ככומר במקביל לכהונתו כסגן מושל, בעיקר בשל סלידתם מהכנסייה אליה השתייך.

מושל אינדיאנה

צ'ייס הושבע כמושל אינדיאנה ב-23 בנובמבר 1891 וכיהן בתפקיד עד 9 בינואר 1893. ממשלו פיקח על הרחבת מערכת הדרכים במדינה ובניית אנדרטת החיילים והמלחים באינידיאנפוליס. הוא גם החזיר את המדינה לוויכוח על ההתנזרות מאלכוהול ודחק בהפעלתם של חוקי היובש. עמדתו בסוגיה הייתה שנויה במחלוקת בחוגי מפלגתו. הרפובליקנים חששו שהפסד להדמוקרטים עלולה לגרום לתבוסה ברמה הלאומית. צ'ייס גם התנגד לכמה רפורמות חקיקתיות בתחום התעסוקה, ונתפס בעיני רבים כמתנגד לעבודה המאורגנת.

ב-1892 הוצג שמו של צ'ייס כמועמד לתקופת כהונה מלאה כמושל בזכות עצמו על ידי מפלגתו והוא קיבל על עצמו את המועמדות. מנהיגים במפלגה ניסו למנוע את מועמדותו בשל עמדותיו בסוגיית חוק היובש והעבודה המאורגנת באמצעות קיום הוועידה המפלגתית המדינתית במקום רחוק ככל האפשר מבסיס התמיכה שלו ובמהלך תקופת הקציר, בתקווה שחוואים מעטים יוכלו להשתתף, אך הניסיון כשל. הוא נשא נאומים בעצירותיו במסע הבחירות, שם הוא גם נהג לשאת דרשה מאוחר יותר באותו יום באחת מהכנסיות המקומיות. דרשותיו היו לעיתים קרובות מלאות להט ובהן הוא דיבר בעד חוקי היובש. כמה מהעקרונות שלהם הוא הטיף גרמו לכנסיות המתודיסטיות והפרסביטריאניות, שתי הכנסיות הגדולות ביותר באינדיאנה, לדחוק במאמיניהם להצביע נגד צ'ייס. בבחירות הכלליות הוא הובס על ידי מועמד הדמוקרטים קלוד מתיוס, שניצח בזכות הקולות של מועמד המפלגה הפופוליסטית, לרוי טמפלטון, שחמשת אחוזי קולות המצביעים עבורו היו אמורים מלכתחילה להגיע לרפובליקנים ולצ'ייס.

שנותיו האחרונות

צ'ייס שב לחייו הפרטיים והמשיך לעסוק בהטפה. הוא הפך לכומר עוד יותר פופולרי בעקבות כהונתו כמושל והחל לעבור בכל רחבי ארצות הברית ולשאת דרשות. אירה ג'וי צ'ייס נפטר בלובק שבמיין ב-11 במאי 1895, לאחר שסיים לשאת דרשה. הוא נטמן בבית הקברות קראון היל שבאינדיאנפוליס.

לקריאה נוספת

• Gugin, Linda C.; St. Clair, James E, eds. (2006). The Governors of Indiana. Indianapolis, Indiana: Indiana Historical Society Press, pp. 198-202.

קישורים חיצוניים

• אירה ג'וי צ'ייס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• איר ג'וי צ'ייס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• אירה ג'וי צ'ייס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)