אישטוואן סלני
אישטוואן סלני (במקור שטסל, בהונגרית: Szelényi István; זבולן, 8 באוגוסט 1904[1] – בודפשט, 31 בינואר 1972)[2] היה מלחין, פסנתרן, היסטוריון מוזיקה יהודי-הונגרי. סלני היה מבצע חשוב (פסנתר) ומורה מוערך בתולדות המוזיקה ותורת המוזיקה באקדמיה למוזיקה ע"ש ליסט פרנץ. זוכה פרס פרנץ ארקל. הוא היה אחד האמנים המובילים של האוונגרד המוזיקלי ההונגרי.
 | |
| לידה |
8 באוגוסט 1904 זבולן, סלובקיה  |
|---|---|
| התאבד |
31 בינואר 1972 (בגיל 67) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
| שפה מועדפת |
הונגרית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אישטוואן שטסל נולד במשפחה יהודית כבנם של יוז'ף סלני (שטסל) (1872–1942)[3] פקיד רכבת, ושל קורנליה רוטשילד (1879–1965).[4] [5] הוא למד מוזיקה באופן קבוע מגיל תשע. ב-1922 הוא הפך לסטודנט באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט, שם למד פסנתר אצל אישטוואן לאוב וארנולד סקיי, וקומפוזיציה אצל המלחין זולטאן קודאי.
הופעת הבכורה שלו כמלחין הייתה בקונצרט סטודנטים ב-26 במאי 1925, שעורר מתקפת עיתונות עזה נגד המוזיקה של זולטאן קודאי ותלמידיו (Diósy Béla: Moderne Musik. Pester Journal, Mai 28). את תעודת הגמר של כפסנתרן ומורה לפסנתר קיבל ב-1926 ובמקביל קיבל מלגה פדגוגית. כך קיבל משרת הוראה בבית הספר למוזיקה פודור.
בשנת 1926, יחד עם פאל קדושה, ג'רג' קושה, הוגו קלן ופרנץ סאבו הקים את "האגודה החופשית של מוזיקאים הונגרים מודרניים" (Modern Magyar Muzsikusok Szabad Egyesülete). הוא הפך לאחד האמנים המובילים של האוונגרד המוזיקלי ההונגרי.
כמבצע, הציג את יצירות הפסנתר של מלחינים בני זמנו, כולל יצירות מאת ארנולד שנברג, פאול הינדמית ואלפרדו קאזלה, בקונצרטים שלו ובהופעותיו המרובות ברדיו ההונגרי.
הוא עבד כאמן קונצרטים וכמלווה בפסנתר בגרמניה בין 1928 לבין 1929. הוא הציג בברלין את הליווי לפסנתר שכתב עבור ק. סימנובסקי ללקפריצ'ו של פגניני XXIV. בשנים 1930–1931 היה המנהל המוזיקלי של להקת בלט רוסית של מהגרים בצרפת ובאנגליה. הוא חזר הביתה להונגריה ב-1935.
סלני מילא תפקיד משמעותי בתנועת הפועלים לתרבות כמנהל מקהלות פועלים. במהלך מלחמת העולם השנייה גורש למחנה ריכוז, שרד וחזר. לאחר 1945 פרסם יצירות פסנתר קלות עם ארווין מאיור (במקור מאייר) תחת הכותרת "הדרך לסונטה" (בודפשט, 1945).
בין השנים 1946–1948 היה מורה לפסנתר ולקומפוזיציה בגימנסיה הממלכתית למוזיקה בבודפשט, ובין 1948 לבין 1950 היה מנהל המכון. הוא פוטר ב-31 באוגוסט 1950, אך חזר ב-1951 ועבד כמורה לקומפוזיציה ולמוזיקה קאמרית במשך 15 שנים. במקביל לימד קומפוזיציה באקדמיה למוזיקה בלה ברטוק ואת תולדות המוזיקה ותורת המוזיקה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. בשנים 1951–1956 היה העורך הראשי של כתב העת "סקירת המוזיקה החדשה" (Új Zenei Szemle).
יצירתו עריכה
חלק מיצירותיו הושפעו מאסכולת קודאי. הוא זכה בפרס בארבעים יצירות הפסנתר הקטנות שלו (1935, לא פורסם) ובתחרות בארטוק ב-1948 של מועצת האמנויות ההונגרית. ניתן להרגיש את השפעתו של בארטוק ביצירה התזמורתית שלו Hommage à Bartók.
בין המגמות המוזיקליות המערביות, הוא השתמש גם באלמנטים הסגנוניים של הברואיטיזם (ברואיטיזם=מוזיקת רעש שהיא ז'אנר מוזיקה המתאפיין בשימוש אקספרסיבי ברעש בתוך הקשר מוזיקלי) .ביצירתו סימפוניה מחיי מפעל (1946, בכורה בתיאטרון העירוני ב-11 במאי 1949), שנכתבה ברוח הפרולטקולט (ברוסית: Пролеткулт) הייתה תנועת אמנות בברית המועצות בין השנים 1917 ל-1925, שראתה את תפקידה כארגון ולתמוך באמנות הפרולטרים).
הוא הלחין אורטוריה בשם " עשרה ימים שהרעידו את העולם" מבוסס על עבודתו של ג'ון ריד, לטקסט של אישטוואן ראיץ', למקהלת גברים, אנסמבל קאמרי וסולנים. (1962, הוצג באקדמיה למוזיקה ב-24 בינואר 1965).
סלני חקר לגבי כתבי יד של פרנץ ליסט בויימאר, והיה הראשון לפרסם את יצירתו של ליסט לפסנתר "בגטל ללא טון" (בודפשט, 1958); הוא כתב קונצ'רטו לפסנתר המבוסס על מוטיב של ליסט בשם Summa vitae. ב-1961 נשא הרצאה בשם "ליסט האלמוני" בוועידת ליסט-ברטוק בבודפשט.
יצירתו הגדולה ביותר היא האורטוריה ספרטקוס (טקסט מאת ז'יגמונד לאסלו, 1960). הוא כתב גם הרבה יצירות פסנתר, שירים ומחקרים.
עקב מחלתו הקשה התאבד בסוף ינואר 1972 בגיל 68.
עבודותיו העיקריות עריכה
- חייה של פרנץ ליסט בתמונות (בודפשט, 1956)
- ההיסטוריה של המוזיקה ההונגרית (I–II., בודפשט, 1959)
- תאוריית אפנון מעשית המבוססת על היסטוריה סגנונית (בודפשט, 1960)
- עולם ההרמוניה של מוזיקה רומנטית (בודפשט, 1965)
- עקרונות בסיסיים של הרמוניזציה של שירי עם (בודפשט, 1968)
לקריאה נוספת עריכה
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי
- יאנוש מארוטי : אישטוואן סלני (מוזיקה הונגרית, 1972. 2)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "Születési bejegyzése a zólyomi izraelita hitközség születési akv. 14/1904. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-07-27.
- ^ 1 2 Budapest VII. kerületi állami halotti anyakönyv 326/1971.
- ^ "Szelényi József halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 473/1972. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-07-27.
- ^ Szelényi Józsefné elhunyt (1965. június 23.) Népszabadság, 23. évfolyam, 146. szám
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése az egri polgári házassági akv. 103/1900. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-07-27.