אישטוואן רוז'וש

שחקן הונגרי-יהודי

אישטוואן רוז'ושהונגרית: Rozsos István; אוראדיה, 14 בספטמבר 1922בודפשט, 17 בפברואר 1963) היה שחקן יהודי-הונגרי זוכה פעמיים "פרס מארי יאסאי". אשתו הייתה השחקנית דורוטיה גצי.

אישטוואן רוז'וש
Rozsos István
לידה 14 בספטמבר 1922
אוראדיה, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 17 בפברואר 1963 (בגיל 40)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Piarist grammar school Dugonics András (1941) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Dorottya Géczi עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אישטוואן רוז'וש נולד במשפחה יהודית ועבר עם הוריו מעיר הולדתו לסגד בגיל שבע. הוא רצה להיות שחקן והתכונן ללימודים אקדמיים, אך חוקי התקופה האנטי יהודיים (במיוחד הנומרוס קלאוזוס) לא איפשרו זאת. בשנת 1941 עבר לבודפשט ולמד גרפיקה פרסומית. המלחמה השיגה אותו בסגד. הוריו גורשו למחנות ההשמדה, הוא עצמו נלקח לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא שרד את השואה וחזר לסגד בשנת 1945, שם התברר לו שאיבד את הוריו. הוא שיחק תחילה בתיאטרון הקאמרי של סגד ולאחר מכן בתיאטרון העירוני. הוא עבר לבודפשט ושם הופיע בשלישיית אסנבל קברט בשם "עם חופשי" יחד עם סילארד דרווש ובלה גאדור. הם הופיעו במפעלים בבתי תרבות בתוכנית "מרגישים מעולה". רוז'וש התגלה על ידי ארתור בארדוש והצטרף ל"תיאטרון מרכז העיר" (Belvárosi Színház). במחזה "כוס מים", הוא זכה להצלחה כשוער וכך התפרסם שמו בקרב הקהל והמבקרים בבירת הונגריה. כיוון שנכנס לתחום כאוטודידקט זה היה הזמן עבורו לסיים קורס השתלמויות באקדמיה לדרמה.

  • מקומות משחק אחרים:
    • 1946–1947 תיאטרון "הונגרי", "מדאץ'" ו"האמנים"
    • 1947–1949 תיאטרון מדאץ'
    • 1949–1950 מדאץ' והתיאטרון ההונגרי
    • 1950–1953 תיאטרון הנוער
    • 1954–תיאטרון פטפי
    • 1955–1960 הבמה העליזה
    • 1960–1963 תיאטרון יוקאי

מותו

עריכה

הצלחה לא עזרה לו להתמודד עם הטראומות שגרמה מלחמת העולם השנייה והשואה. הוא פחד ממזג אוויר גרוע, מהסתיו ועד לאביב הוא נרתע מלצאת לרחובות הקרירים. "אם ישאלו אותי משהו ברחוב בנובמבר, אני אענה על זה רק באביב", אמר במרירות לחבריו. אשתו הייתה דורוטיה גצי. הם התגרשו, אך ידידותם נותרה. הם תכננו להתחתן שוב. עקב מחלתו (תסמונת דחק פוסט-טראומטית) הוא שם קץ לחייו, קפץ מחלון דירתו בקומה השישית ברחוב אטילה יוז'ף.[1]

תפקידיו בתיאטרון

עריכה
  • (ברכט: עיצרו את ארתורו אויט) Brecht: Állítsátok meg Arturo Uit! – Gobbola
  • (דוסטויבסקי: חטא ועונשו) Dosztojevszkij – Baty: Bűn és bűnhődés – Porfir
  • (פרנץ מולנאר: אדוני הרופא) Molnár Ferenc – Kellér Andor: A doktor úr – Bertalan
  • (פרנץ מולנר: הנערים מרחוב פאל) Molnár F. – Török S.: A Pál utcai fiúk – Weisz
  • (פגודין: האריסטוקרטים) Pagogyin: Arisztokraták – Kosztya
  • (ברנרד שו: פיגמליון) Shaw: Pygmalion – Freddy
  • (שייקספיר: אילוף הסוררת) Shakespeare: A makrancos hölgy – szabólegény
  • Szigligeti Ede: Liliomfi – az ifjú Schwartz
  • Vészi Endre: Don Quijote utolsó kalandja – herceg

תפקידיו בקולנוע

עריכה
  • Valahol Európában (film) (1947)
  • Úttörők (1949) nem mutatták be
  • Janika (1949)
  • Ütközet békében (1951) – Kovács
  • Első fecskék (1952) – Csete
  • Kiskrajcár (1953)
  • Föltámadott a tenger 1-2. rész (1953)
  • Fel a fejjel (film, 1954) (1954)
  • Az élet hídja (1955)
  • Tanár úr, kérem (1956)
  • Az eltüsszentett birodalom (1956) – dalnok
  • A csodacsatár (1956)
  • Ünnepi vacsora (1956) – bolti eladó
  • Éjfélkor (1957) – Emil
  • A tettes ismeretlen (1957)
  • La Belle et le tzigane / A Fekete szem éjszakája (1958) francia/magyar
  • Don Juan legutolsó kalandja (1958)
  • Micsoda éjszaka! (1958) – Csapodi Tomi, grafikus
  • Májusi dal (1959) rövid játékfilm
  • Fapados szerelem (1959)
  • A megfelelő ember (1959)
  • Álmatlan évek (1959)
  • Felfelé a lejtőn (1959) – Frici
  • Két emelet boldogság (1960) – rádióriporter
  • Napfény a jégen (1961)
  • Állítsátok meg Arturo Uit! (1962) tévéfilm
  • Mici néni két élete (1962)
  • Csudapest (1962)

תפקידי דיבוב

עריכה
  • רובע וויבורג (Vyborgskaya storona, 1939)
  • בני, המורה (Mio figlio professore, 1946)
  • סינדרלה (סינדרלה, 1950) ... הדוכס הגדול
  • המשימה הסודית (Sekretnaya missiya, 1950)
  • בנות רומאיות (Le ragazze di Piazza di Spagna, 1952)
  • אורח לא צפוי (An Inspector Calls, 1954)
  • נמלטים (Les Season, 1955)
  • היה פעם מלך (Byl jednou jeden král ..., 1955)
  • נסיכת סנטה לוצ'יה (La duchessa di Santa Lucia, 1959)
  • נס מלאכי (Das Wunder des Malachias, 1961)

פרסים

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אישטוואן רוז'וש בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Gobbi Hilda: Közben... Szépirodalmi Könyvkiadó, 310. old.