פתיחת התפריט הראשי

סגדהונגרית: Szeged, ברומנית: Seghedin, בסרבית ובקרואטית: Segedin) היא עיר בדרום מזרח הונגריה במפגש הנהרות מֵרוש וטיסה. סגד היא העיר השלישית בגודלה בהונגריה ובירת מחוז צ'ונגרד (Csongrád). בשנת 2018 גרו בה 161,122 תושבים.

סגד
Szeged
HUN Szeged Címer.svg
סמל סגד
Flag of Szeged.svg
דגל סגד
Tisza-szeged1.jpg
גשר בסגד מעל לנהר הטיסה
מדינה הונגריההונגריה  הונגריה
חבל דרום המישור הגדול
מחוז צ'ונגרד
נפה נפת סגד
ראש העיר ד"ר לאסלוֹ בּוֹטקֵה
שטח 281.00 קמ"ר
גובה 75 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 160,766 (נכון ל־1 בינואר 2019)
 ‑ צפיפות 605.17 נפש לקמ"ר (2018)
קואורדינטות 46°15′18″N 20°08′42″E / 46.255°N 20.145°E / 46.255; 20.145
אזור זמן UTC +1
www.szegedvaros.hu

היסטוריהעריכה

האזור היה מיושב מימי קדם. האסטרונום תלמי, בן המאה השנייה לספירה מזכיר את העיר בשם Partiscum כתחנת מסחר מוגנת על אי בנהר טיסה. לראשונה היא נזכרת בשם סגד בתעודה מימי המלך בלה השלישי (1183). במאה ה-14, בתקופת שלטונו של לאיוש הראשון, מלך הונגריה הייתה העיר לעיר הגדולה והחשובה ביותר בדרום הונגריה ולמבצר אסטרטגי מול האימפריה העות'מאנית. ב-1498 הכריז עליה מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כעיר חופשית (Szabad királyi város), כלומר בעלת אוטונומיה מסוימת. ב-1543 נכבשה העיר על ידי העות'מאנים, לאחר שהחזיקה מעמד במצור של מספר חודשים. תחת השלטון העות'מאני הייתה העיר לבירת סנג'ק (שהשתייך עד 1596 לאיילט בודה ולאחר מכן לאלייט אגר). ב-23 באוקטובר 1686 שוחררה העיר מהכיבוש העות'מאני וחזרה למעמד של עיר חופשית בממלכה ההונגרית ההבסבורגית עד 1715. בין השנים 17281729 התקיימו בעיר, לצד תנופת קידמה ופריחה תרבותית, שורה של אירועי ציד מכשפות[1].

בתקופת מהפכת 1848 נודעה לעיר חשיבות, שם נשא מנהיג המרד, לאיוש קושוט את אחד מהחשובים שבנאומיו והעיר הייתה מושב ממשלת המהפכה עד יולי 1849. הגעת מסילת הרכבת לעיר ב-1854 והחזרת הסטטוס של עיר חופשית ב-1860 סימלו שלב חדש בהתפתחות העיר. היא שיגשגה, משכה אוכלוסייה חדשה (ובכלל זה יהודים רבים) ונפתחו בה מוסדות תרבות כמו גם מפעלי תעשייה ובראש ובראשונה מפעל הנקניקים פיק סגד, יצרן הסלמי ההונגרי, המהווה את המעסיק הגדול באזור. בשנת 1879 שטף את העיר שיטפון גדול, שהרס חלק ניכר מהמבנים שהוקמו לפני המאה ה-19. שיקום העיר, עליו הכריז פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, הוביל לבנייה מונומנטלית, רחבת ידיים, סביב שדרות וכיכרות מטופחות. ב-1872 נפתחה אוניברסיטת סגד וב-1882 נחנך בניין התיאטרון הלאומי (Szegedi Nemzeti Színház). ב-1907 נוסד במרכז העיר בית הכנסת של סגד, בית הכנסת השני בגדלו בהונגריה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה איבדה הונגריה חלקים מדרומה לטובת רומניה וסרביה והעיר סגד הפכה לעיר ספר (גבול). לאחר תקופה של שקיעה, הועברו לעיר מוסדות הונגריים ששכנו בעיר טמשוואר (שהועברה לרומניה) כגון האוניברסיטה של העיר (שאוחדה עם אוניברסיטת סגד ב-1921) ומושב הבישוף. העיר נכבשה במלחמת העולם השנייה על ידי הוורמכט ב-19 במרץ 1944. התחוללו בעיר קרבות שגבו את חייהם של 6,000 איש, פרט לקהילה היהודית הגדולה בת כ-4,000 נפש (שלושה אחוזים מאוכלוסיית העיר), שנשלחה להשמדה (ר' להלן). העיר נכבשה על ידי הצבא האדום בסוף 1944. לאחר המלחמה הפכה העיר למרכז תעשיית המזון הממשלתית, על בסיס מפעלי פיק ומפעלים נוספים. ב-1965 התגלה בסביבת העיר נפט.

 
בית הכנסת החדש

הקהילה היהודית בסגדעריכה

  ערך מורחב – קהילת יהודי סגד

יהודים ראשונים הגיעו לעיר עם הכיבוש העות'מאני וגורשו ממנה בסיומו. עד כתב הסובלנות ב-1781 הייתה לפרנסיה הזכות, מהיותה עיר מלכותית חופשית, למנוע מיהודים לגור בה. המשפחה הראשונה התיישבה בה באותה שנה.[2] ב-1840 הגיעה אוכלוסייתם ל-681 נפש. כקהילת מהגרים צעירה ואמידה שחסרה יסודות שמרניים, הייתה סגד כר נח לנאולוגים. במהלך הקרע ביהדות הונגריה עברה בשלמותה להשתייך לארגון הנאולוגי הארצי. היא פרחה במיוחד תחת הנהגתם של הרבנים לאופולד לעף ובנו, עמנואל לעף. ב-1907 נחנך בית הכנסת של סגד, השני בגודלו במדינה.

ב-1941 נמנו בעיר 4,161 יהודים, 3% מאוכלוסייתה[3]. מרבית הגברים גויסו במלחמה לפלוגות "שירות העבודה" הצבאי וחלק גדול נספה בתנאים הקשים. לאחר הכיבוש הגרמני, ב-19 במרץ 1944, רוכזו בסגד יהודי הסביבה. ב-17 במאי גורשו חלק לגטו באיה ומשם לאוושויץ, והיתר שולחו לשם ישירות בחודש יוני. הקרון האחרון של המשלוח האחרון, מה-28 ביוני, נועד להינצל באמצעות רכבת קסטנר.

אתרים עיקרייםעריכה

כנסיית ווטיב (1930)   מגדל דמטריוס (Dömötör), המאה ה-11   מגדל המים בכיכר סנט אישטוון (1904)  
הכנסייה הפרנציסקנית (המאה ה-15)   מוזיאון פרנץ מורה (Ferenc Móra Museum ;1896)   ארמון רוק (Reök Palota ;1907)  
בית העירייה   בית הכנסת של סגד   התיאטרון הלאומי של סגד (1882)  
ארמון הרוזן (Gróf Palota ;1913)   אוניברסיטת סגד   הכנסייה האורתודוקסית הסרבית (1781)  

ערים תאומותעריכה

הערים התאומות של סגד הן:


קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סגד בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה