אישטוואן ריס

אישטוואן ריס (בהונגרית: Ries István;‏ 14 בנובמבר 1885, קינגש – 15 בספטמבר 1950, ואץ) היה פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי יהודי-הונגרי, שר המשפטים של הונגריה, עסקן ספורט.

אישטוואן ריס
Ries István

אין תמונה חופשית
לידה	14 בנובמבר 1885 קינגש, הונגריה
פטירה	15 בספטמבר 1950 (בגיל 64) ואץ, הונגריה
מדינה	הונגריה
תפקיד	שר המשפטים (15 בנובמבר 1945–17 ביולי 1950) חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (31 באוגוסט 1947–1948) חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (1948–5 במאי 1949) חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (4 בנובמבר 1945–31 באוגוסט 1947) שר המשפטים (21 ביולי 1945–15 בנובמבר 1945) חבר האספה הלאומית הזמנית (2 באפריל 1945–3 בנובמבר 1945) חבר האסיפה הלאומית של הונגריה (5 במאי 1949–8 ביולי 1950)
מפלגה	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, מפלגת העובדים ההונגרית
השקפה דתית	יהדות

ביוגרפיה

אישטוואן ריס נולד במשפחה יהודית אמידה. אביו, ברנאט, היה חוכר קרקעות וכשאישטוואן היה עוד ילד המיר את דתו. אישטוואן למד משפטים בבודפשט. ב-1912 פתח משרד עורכי דין. הוא כבר היה חבר בחוג גלילאו כסטודנט באוניברסיטה.

בשנת 1914 היה בין הראשונים שגויסו למלחמה כחייל. במהלך מלחמת העולם הראשונה נפל בשבי הרוסי וחווה את המהפכה הסובייטית ("המהפכה הסוציאליסטית הגדולה של אוקטובר") כשבוי מלחמה. הוא הצליח לחזור הביתה ביוני 1918.

בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה מרצה בבית הספר המפלגתי של הוועדה לביטחון עממי לחינוך ציבורי ולאחר מכן השתתף במערכה הצפונית כחייל של הצבא האדום ההונגרי. אחרי נפילת הרפובליקה היגר לווינה וכשחזר הביתה ב-1921 פתח מחדש את משרד עורכי הדין שלו. הוא הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (SZDP) ב-1924, בה נבחר לחבר מועצת המפלגה ב-1933 ולחבר הנשיאות ב-1943. הוא הגן כעורך דין שוב ושוב על אנשי תנועת הפועלים שנרדפו. פרסם בקביעות בטורים של נפסבה ו"סוציאליזם", שעד מהרה פרסמו את שמו בחוגים סוציאל-דמוקרטיים. הוא ניסה להיבחר לאספה הלאומית של הונגריה בבחירות 1935 במחוז דרום פשט, אך לא הצליח, כפי שהיה בבחירות (באותו מקום) של 1939. לאחר הכיבוש הגרמני של הונגריה (מבצע מרגרטה) הוא ירד למחתרת.

לאחר מלחמת העולם השנייה

לאחר המצור על בודפשט (ינואר 1945) חזר לחיים הציבוריים. ב-2 באפריל 1945 נבחר לאספה הלאומית הזמנית, שם ב-21 ביולי 1945 מונה לשר המשפטים בממשלה הלאומית הזמנית. בתחילת ספטמבר 1947, כתוצאה ממחלוקות פנימיות הודיע על התפטרותו יחד עם שאר השרים הסוציאל-דמוקרטים ("שביתת השרים"), אך זו לא יצאה לפועל בסופו של דבר עקב הסדרת חילוקי הדעות. מאז מינויו ב-1945 ועד למעצרו ב-7 ביולי 1950 (הוא שוחרר רשמית מתפקידו ב-17 ביולי). הוא גם הכעיס את מתיאש ראקושי ואת ארנה גרה עם "שביתת השרים" בזמנו ואף אחד מהם לא סלח לו על כך. אף על פי שהם החלו לדחוק אותו לרקע, הוא בכל זאת נבחר להנהלה המרכזית כאשר הוקמה מפלגת העובדים ההונגרית (MDP) ממיזוג ה-MSZDP וה-MKP.

בתקופת כהונתו של ריס הצביע הפרלמנט בעד חוקת הרפובליקה העממית (חוק XX משנת 1949), ובתקופה זו נחקקה חקיקה חדשה ששיקפה את השינויים החברתיים והכלכליים הגדולים. הוא הסגיר (יש הטוענים שלא כדין) חשודים בטבח נובי סאד לשלטונות היוגוסלביים ב-1946, אך לא היה מעורב עוד במשפטי הראווה שנפתחו ואיבד את השפעתו. לכן הוא עצמו נעצר באשמת מפוברק ב-7 ביולי 1950 כשר משפטים מכהן והודח ב-17 ביולי.

בנוסף לפוליטיקה, ריס מילא כמה תפקידים בספורט ההונגרי. ב-1945 היה חבר במועצת הספורט העליונה של החמישה, משנת 1947 היה נשיא המועצה הכללית לספורט ושל מרכז הספורט לידידות ובין 1947 ל-1950 היה נשיא "התאחדות הכדורגל ההונגרית" ונשיא "איגוד שופטי הכדורגל ההונגריים".

כתביו

• ההסבר של תקנה 81/1945 לגבי הרשות השופטת העממית. טקסט והסבר לצו מס' M.E 1440/1845 המשלים אותו; הסברים אישטוואן ריס; 1945
• עקרונות כלליים של המשפט הפלילי. הערה; MEFESZ Jogászkör, Bp., 1949
• הפנים האמיתיות של ארצות הברית; Szikra, Bp., 1949 (האקדמיה הפוליטית של מפלגת העובדים ההונגרית)

הוקרה

• מסדר ההצטיינות קושוט (דרגה שנייה) (1948)

ספרות

• לזכרו של הלוחם המפורסם של תנועת העבודה (Népszabadság, 1965, גיליון מס' 269)
• ארז'בט שטראסנרייטר: אישטוואן ריס 1885–1990, 1986 (מתוך הפרסומים של תולדות המפלגה)

לקריאה נוספת

• אישטוואן ריס בלקסיקון הביוגרפי ההונגרי
• אישטוואן ריס באלמנך של הפרלמנט 1947–1949 (בודפשט, 2005)
• לאיוש הורניאק: כללי משחק הכדורגל. המדריך לשופטי כדורגל (HOT-FIVE Ltd., 2002) ISBN 963-202-807-4
• Sportlexikon II. (L–Z). (לקסיקון הספורט) ISBN 963-253-441-7

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אישטוואן ריס בוויקישיתוף