אישיווארה קנג'י

אישיווארה קנג'ייפנית: 石原 莞爾; ‏18 בינואר 1889 - 15 באוגוסט 1949) היה קצין בצבא הקיסרי היפני והיסטוריון צבאי.

אישיווארה קנג'י
石原莞爾
Kanji Ishiwara2.JPG
לידה 18 בינואר 1889
יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באוגוסט 1949 (בגיל 60)
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1909–15 באוגוסט 1949 (כ־40 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע היסטוריון, איש צבא, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יפןיפן זהו שם יפני; שם המשפחה הוא אישיווארה.

ראשית חייועריכה

אישיווארה נולד במחוז יאמאגאטה למשפחה מהמעמד הסמוראי. למד בבית ספר צבאי אותו סיים ב-1909. מ-1922 – 1925 למד בבית ספר צבאי בגרמניה, שם למד את שפתה, את תרבותה ואת תורתה הצבאית של גרמניה. אישיווארה. היה בודהיסט אדוק מכת ניצ'ירן .

תורתועריכה

אישיווארה פרסם ספרי היסטוריה צבאית שבהם באה לידי ביטוי השקפתו כי מצא את המפתח לקץ המלחמות. התזה היפנית המקובלת בתקופתו הייתה פנאטיות התקפית: הסתערות ללא הפסק על עמדות האויב כמפתח לניצחון במערכה. אישיווארה חידש את החשיבה כשהעריך גם את חשיבותה של ההגנה. הוא כתב שכשהטכנולוגיה ההתקפית גוברת על ההגנתית – יש טעם בהתקפות נמרצות כדי לכתוש את הכוח הצבאי של האויב, והמלחמה הופכת למלחמת הכרעה. לעומת זאת, כפי שהיה במלחמת העולם הראשונה כשהיכולת ההגנתית עולה על זו ההתקפית, אין בכך תועלת, המלחמה הופכת למלחמת התשה והמוני חיילים נהרגים תוך שהם מסתערים על ביצורים. התוצאה של תהליך זה היא הסלמה, שבה כל מלחמה הופכת להרסנית יותר ותובעת קורבנות רבים יותר. הפתרון: פיתוח יכולת התקפית שלא ניתן יותר להגן בפניה.

תקרית מנצ'וריהעריכה

ב-1931 תכננו אישיווארה וחבריו, כולם בעלי תפקידים בכירים ב הכוח היפני שהופקד לשמור על מסילת הרכבת הדרום-מנצ'ורית ("צבא גוואנדונג"), את כיבוש מנצ'וריה. הם ערכו תכנונים כלכליים ופוליטיים מפורטים, הכינו ועדה חוקתית מכוננת, דנו בצורת המשטר של מנצ'וריה העתידית כמדינת בובות של יפן. כל תוכניותיהם היו תוך התעלמות מהפרלמנט היפני. ואף ממפקד צבא גוואנדונג, גנרל הוֹנג'וֹ שיגֶרוּ, שהיה אדם חלש. בין היתר התבססו הקצינים על "מסמך טנאקה". מדובר במסמך שכתב כביכול ראש ממשלת יפן, גנרל טנקה גיצ'י ב-1929 לקיסר יפן. במסמך כתב טנקה שיפן חייבת לכבוש ראשית את מנצ'וריה ומונגוליה, לאחר מכן את סין, ובסופו של דבר גם את אירופה ואת שאר העולם. אולם מסמך טנקה מעולם לא נכתב על ידי ראש ממשלת יפן. מדובר ככל הנראה בזיוף של קציני צבא מדרג בינוני גבוה, שרצו לסחוף את יפן לכיבוש סין, בעוד המנהיגים היו זהירים בהרבה. שידהרה קיג'ורו, שר החוץ ה"נצחי" של יפן בשנות העשרים, אשר רצה להתפשט בסין מבחינה כלכלית, אולם שלל כיבוש צבאי - ובוודאי שלא תכנן לכבוש את העולם אותן התקריות והפרובוקציות מקורן בחבורות של קצינים מדרג בינוני גבוה, כמו למשל קולונל אישיווארה קנג'י ורעיו שייסדו אגודות סודיות כגון "אגודת הדובדבן" או "אגודת הדרקון השחור". הם זעמו על מה שכינו אוזלת ידה של הממשלה בסין, וייצרו שוב ושוב פרובוקציות שהובילו את יפן עמוק יותר לתוך סין. בספטמבר 1931 הטמינו אישיווארה ואנשיו פצצה במסילת הרכבת הדרום מנצ'ורית, שלא גרמה לנזק של ממש, אולם צבא גאוונדונג האשים "טרוריסטים סינים" בפיגוע. ואישיוורה קיבל אישור לכבוש את מוקדן, בירתה של מנצ'וריה, כתגובה לטרור הסיני.

שר החוץ, ראש הממשלה והרמטכ"ל, שלא רצו במלחמה, ביקשו לבודד את התקרית, אולם כוחות הצבא היפני כבשו את מנצ'וריה כולה תוך הפרה של פקודותיהם. אישיווארה, זכה בעיטור "העפיפון המוזהב" מטעם הקיסר, התקדם במהירות בסולם הדרגות, וכעבור מספר שנים הפך לראש אגף מבצעים במטכ"ל.

מלחמת העולם השנייהעריכה

אישיווארה הבין את מידת השנאה של הסינים ליפן, ניסה, כמיטב יכולתו, לפשר בין הצדדים ולהפוך את סין לבת בריתה של יפן. אולם קצינים יפנים צעירים ממנו המשיכו לכבוש שטחים סיניים בניגוד להוראות. כאשר פרצה המלחמה הגורלית מול סין, שהפכה בסופו של דבר למלחמת העולם השנייה ניהל אישיווארה מגעים עם שליחים סינים, ונטה להסכים לנסיגה טוטלית של יפן מסין, לבד ממנצ'וריה. ב-1937, הכריז ראש ממשלת יפן כי נשיא סין "איננה פרטנר למשא ומתן." ראש הממשלה טוג'ו פיטר את אישיווארה מכל תפקידיו הוא היה אחד הקצינים היחידים שהתנגדו להתקפה על פרל הארבור, ויצאו בחריפות כנגד ההתעללות באזרחים הסינים ופשעי המלחמה היפניים באסיה.

הכיבוש האמריקאי של יפןעריכה

אישיווארה השלים עם הכיבוש האמריקאי והחל לשכנע את היפנים לשתף פעולה עם הכיבוש. הטיף ואמר כי "המלחמה האחרונה" לא תהיה צבאית אלא מדעית ותרבותית. יפן, לפיכך, צריכה להתפרק מנשקה ולהפוך למדינה פציפיסטית. מת ב-1949 מדלקת ריאות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אישיווארה קנג'י בוויקישיתוף